יעקב בוזגלו. "האווירה שם מחשמלת" (יוסי ציפקיס) (צילום: מערכת ONE)
יעקב בוזגלו. "האווירה שם מחשמלת" (יוסי ציפקיס) | צילום: מערכת ONE

כמעט חודשיים עברו מאז הסתיימה הסאגה בין מכבי תל אביב למאור בוזגלו, והאחרון פתח דף חדש בקריירה שלו, הפעם במושבה הישראלית בבלגיה. קשרה של סטאנדרד ליאז', שהתקבל בחום על ידי עשרות אלפי אוהדיה בערב בו הוצג רשמית במועדון, מתאקלם לאט לאט בליגה בה משחקים לא מעט מחבריו. במשחק האחרון מול קופנהאגן במסגרת הליגה האירופית, אף פתח בהרכב.

לא רק מאור בוזגלו מתאקלם בבלגיה, בחודש האחרון גם אביו של הקשר, יעקב בוזגלו, החל לעבוד על ההתאקלמות שלו בעיר בה משחק בנו. את שלושת השבועות האחרונים בילה בוזגלו האב בסטאנדרד בה התארח בביתם של מאור ואישתו מירן, וחזר עם לא מעט תובנות.

"אנחנו בישראל חיים בתוך בועה, נדמה לנו שאנחנו יודעים וטובים מכולם. בדרך כלל אנחנו יוצרים כל כך הרבה ציפיות, שבסופו של דבר האכזבות בהתאם”, מסביר בוזגלו.

לא הרבה מתייחסים לליגה הבלגית כליגה המשתייכת לרמות הגבוהות של אירופה, מה שמוביל ללא מעט זילזול בישראלים המשחקים שם. "לומר את האמת גם אני כמו כולם חשבתי שהליגה הבלגית היא לא משהו, משום שהורגלנו לליגה האנגלית, הספרדית, האיטלקית הגרמנית וקצת הצרפתית”, מספר בוזי, "בחודש וחצי האחרונים הצלחתי להכיר את הליגה הבלגית מקרוב וזה ברור למה”.

מאור בוזגלו במדים החדשים (ONE) (צילום: מערכת ONE)
מאור בוזגלו במדים החדשים (ONE) | צילום: מערכת ONE

אז מה בכל זאת שונה? "כדי לתת לכם טיפה פרופורציה, מידי שבת בכל הליגה הישראלית צופים כ-25,000 אלף צופים. בכל אחד ממשחקי סטנדרד ליאז בבלגיה צופים לפחות 30,000 אלף איש ואף יותר”.

"האווירה באצטדיון מחשמלת, הקהל לרגע לא מפסיק לעודד ולשיר, בבלגיה להגיע למשחק כדורגל זה כמו להגיע למופע ענק, תרבות הספורט ניכרת בעיקר בקרבת האצטדיון, ההמונים מגיעים כשעתיים לפני משחק צבועים בצבע הקבוצה האהודה, אוכלים שותים ושרים בדוכנים שמסביב לאצטדיון", מוסיף האב.

שחקני גנק חוגגים עם הקהל (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
שחקני גנק חוגגים עם הקהל (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

"חצי שעה לפני פתיחת המשחק הקהל נכנס בסדר מופתי, תענוג גדול לראות כל כך הרבה נשים, ילדים וקשישים (משפחות), ממלאים את היציעים, הכרוז מטריף את הקהל בשירים על הקבוצה שאת המילים ניתן לקרוא על שעון גדול בצד המגרש כאילו בערב "קריוקי". בתום המשחק הקהל אינו ממהר לעזוב את תחומי המגרש למרות השעה המאוחרת. הוא ממשיך למלא את הדוכנים בהזמנות ובשתיה האהובה על כולם: בירה, בירה ועוד קצת בירה".

האם יום אחד כל זה יגיע גם לפה? מסתבר שגם בוזי תוהה: "אנחנו רחוקים שנות אור מהליגה הבלגית, וזאת טעימה רק מבחינת תרבות ספורט. השאלה האם נגיע אי פעם לזה?”