אוהדי חיפה כססו ציפורניים מול הגרלת ליגת האלופות. חלקם רצו את הקבוצות הגדולות ביבשת כמו ברצלונה וריאל מדריד, אחרים קיוו להגרלה נוחה כמו אלקמאר או סביליה למשל, אבל ברגע שנשלפו הפתקים עם שמותיהן של באיירן, יובנטוס ובורדו עיני הירוקים הופנו לעבר היריבה הצרפתית. שם, נראה היה שעוד אפשר בכלל לדבר על נקודות.
בורדו התפרסמה בגלל היין עוד הרבה לפני הכדורגל. אבל לצד היקבים המפורסמים, התפתחה תחת המאמן לוראן בלאן אחת מקבוצות ההתקפה האטרקטיביות ביבשת. בלי השמות הגדולים ביותר אבל עם תיאום מדהים והנעת כדור נפלאה.
המנצח הגדול על העסק הוא ללא ספק יוהאן גורקוף. לקשר הצרפתי יש את כל התכונות בכדי להפוך לאחד הכוכבים הגדולים בעולם (האמת, הוא כבר בחצי הדרך לשם). הוא רואה את המשחק בצורה מדהימה, מנהל אותו ועושה את הפעולות באלגנטיות מופתית.
אולם, היהלום הצרפתי לא יכול לעשות הכל לבד וגם הוא צריך לפניו כמה מוציאים לפועל רציניים, שיספקו את השערים.
בדרך כלל, בלאן פותח עם צ'מאק לבד בחוד ומשלב את שאר החלוצים בהמשך. אבל אולי בבית מול חיפה כשהוא פייבוריט, הוא ייקח יותר סיכונים. אז רגע לפני המשחק, החלטנו להציג לכם את שחקני החוד של בורדו, אלה שיעשו לחיפה כאב ראש אמיתי או סתם הנגאובר קל.
הגיבור של מרוקו, החבר של גורקוף והבעיה של קינן
כמה פעמים שמעתם על שחקן שמככב בצרפת והוגדר כזידאן הבא? הרבה מאוד. התקשורת הצרפתית אוהבת ליצור כוכבים וכעת הם מדברים במושגים של הטרזגה, הבנזמה ואפילו הנאסרי (שהוא בכלל הזידאן הבא) הבא. מרוואן צ'מאק כבר הושווה לגיבורי הטריקולור האחרים אבל בשונה מהם, הוא התפתח בצורה איטית ולא הפך לכוכב בין לילה.
למרות שסומן ככישרון כבר בגיל צעיר ובגיל 18 הפך לחלק מהסגל של בורדו, הוא לא הצליח לשמור על יציבות. תקחו לדוגמא את עונת 2004/2005, בה כבש 10 שערים והסתמן ככוכב הגדול הבא. אולם, אז הגיעו שלוש שנים פחות פוריות בהן הוא כבש 16 שערים יחדיו וב-2007 אף מצא את עצמו מחוץ להרכב. לזכותו ייאמר, שהוא פייטר. הוא נלחם על הדקות שלו ולא עזב למקומות אחרים שדווקא התעניינו בו. הוא הוכיח ללוראן בלאן, שכפי שתבינו בהמשך, לא מעניק לאף אחד חולצת הרכב בטוחה, מאילו חומרים הוא עשוי.
עונת האליפות החזירה אותו למרכז הבמה עם 13 שערים והפיכתו למוציא לפועל העיקרי של... האלופה החדשה (גם בליון עוד לא מעכלים). הניחוחות שעלו ממנו הגיעו עד לאף של המאמן עם חוש הריח הטוב בעולם, ארסן ונגר, ששם אותו בראש רשימת הקניות, אך צ'מאח כמו צ'מאח עושה בסוף את מה שהוא רוצה וזה הסיפור הגדול.
זה התחיל כבר בגיל צעיר כשהנער ממוצא מרוקאי העדיף את הנבחרת האפריקנית על חשבון צרפת בשונה מכישרונות אחרים. יהיו כאלה שיגידו שהוא טעה אבל מי שייכנס לעומק העניין, יבין לאיזה גיבור הוא הפך במרוקו. צ'מאק היה שותף להופעה המצוינת של נבחרתו באליפות אפריקה ב-2004 שהסתיימה בהעפלה לגמר אבל הסיפור האמיתי מבחינתו היה השער שכבש ברבע הגמר.
היריבות האדירה בין מרוקו לאלג'יר הגיעה לשיאה בטורניר הזה והדייט בין שתיהן נקבע לשלב שמונה הגדולות. בדקה ה-84 העולם כבה על אוהדי מרוקו שצפו בצ'רד משאיר אותם בפיגור, דקות בודדות לסיום. אבל אז הגיע הרגע של החלוץ שבדקה ה-94 (כן, ה-94) השווה את התוצאה בדרך לניצחון מרוקאי בהארכה.
בין לילה, הפך צ'מאק לשם ענק במדינתו ולסוג של גיבור לאומי. מאז, אומה שלמה עוקבת אחרי הכישרון הצעיר, שזוכה לאינספור סרטונים ומחוות אהדה במדינתו. אז מי שאמר שצריך לבחור בנבחרת צרפת? עם 15 שערים ב-52 משחקים בנבחרת הלאומית, הוא דחה כבר הצעות מווסטהאם, סנדרלנד וטוטנהאם. גם ארסנל עדיין לא הצליחה להניח את ידה עליו.
אלישע לוי יכול להיות מרוצה, לפחות קצת. הוא וארסן ונגר באותה סירה. תלוי איך מסתכלים על זה. הצרפתי של ארסנל נאלץ לראות את החלוץ בטלוויזיה ולא תחתיו באימונים בגלל החיבור שלו עם גורקוף והקשר העמוק בין השניים. מאמן חיפה יצטרך להתמודד עם שיתוף הפעולה העיוור של שני החברים מבורדו אבל מזווית הרבה יותר מסובכת מהקולגה מלונדון.
הצמד הזה הפך בעונה הקודמת לאחד הקטלניים באירופה ואפשר לראות אותו יחדיו גם מחוץ לכר הדשא. השילוב הזה כבר סידר לבורדו פתיחת עונה נפלאה ולא פלא שגורקוף עצמו אמר בעניין: "קל לנו למצוא אחד את השני גם במצבים מסובכים. זה אינסטינקט, הוא יודע מה אני אעשה ואני יודע להיכן הוא ינוע". צ'מאק רק ביסס את הדברים כשהוסיף השבוע: "אנחנו מכירים זה את זה בעיניים עצומות". קצת מפחיד אם אתה תושב קבע ביציע ג'.
עם 4 שערים ו-2 בישולים כבר בפתיחת העונה, תנועה מדהימה ויכולת מיקום מרשימה, קינן וטשיירה יצטרכו לסמן אותו כמטרה העיקרית שלהם ולהתנחם בעובדה אחת – בצ'מפיונס הוא עדיין לא סיפק את הסחורה.
מי רוצה לפגוש שור ארגנטינאי שחורר יותר שערים מטבז?
פרננדו קבינאגי, הארגנטנאי של בורדו, הוא ילד נצחי שכזה - נראה תמיד צעיר ורענן. אולי זה בגלל העובדה שאת עונותיו הטובות ביותר עשה בתחילת הדרך ותמיד מעלה לנו זיכרונות מאותו סקורר של נבחרת ארגנטינה הצעירה, שזכה לכינוי 'אל טוריטו' (השור הקטן) בתחילת המילניום ודמה למי אם לא... גבריאל באטיסטוטה.
קבינאגי בן ה-26 הוא בן המחזור של קרלוס טבז. שניהם כיכבו בשתי הקבוצות הגדולות של ארגנטינה. טבז בבוקה וקבינאגי בריבר. יריבים של ממש. אולי זה יפתיע אתכם אבל רק תביטו על הנתונים. קרליטו כבש 26 שערים ב-71 הופעות ואילו קבינאגי, 55 ב-89. אז למה בעצם אתם מכירים הרבה יותר טוב את טבז. קבלת החלטות כנראה.
כמו כל בשר טרי שנמצא בארגנטינה (ולא הופך מיד לאסאדו), העיניים לוטשות מיד לכיוון אירופה ובעיקר לעבר השטרות הצבעוניים יותר ביבשת הרחוקה. החלוץ לא חיכה לאופציות אחרות וקפץ לבריכה של האולגרכים מרוסיה. הוא עבר לספרטק מוסקבה בשנים שהכדורגל הרוסי החל לשפוך יותר ויותר כסף על כל כישרון שגדל באמריקה הלטינית.
למרות שהוא איש נוח, ההתאקלמות ברוסיה היתה קשה. השפה הזרה והכדורגל השונה פגעו בו. קאבינגי לא הצליח לספק את הסחורה וכבש בעונת הבכורה 7 שערים. העונה הבאה נראתה שחורה עוד יותר ובמשחקים רבים הוא מצא את עצמו מחוץ להרכב כשסיים עם 5 שערים בלבד, מה שגרם לו לאבד את מצב הרוח ולשכוח מהמדים הלאומיים. כשנראה היה שקאבינגי הופך לסחורה חסרת שימוש באירופה, הגיעה בורדו, ששילמה עליו קרוב ל-10 מיליון דולר למרות שהוא לא הצליח להוכיח את עצמו מחוץ לגבולות ארגנטינה.
גם שם החיים לא הלכו בקלות. בלאן בחן אותו זמן רב לפני שהחל לספור אותו. הוא נתן לו הזדמנות במשחקים בודדים והחלוץ סיפק בתמורה שערים. אולם, דווקא הנקודה החשובה בקריירה האירופית שלו קשורה לצ'מאח, ששוחרר לאליפות אפריקה.
קבינאגי החל לקבל את חולצת ההרכב והגיב במאזן מדהים של שערים. 10 ב-9 משחקים, שהפכו את בורדו לאלטרנטיבה אמיתית לליון. אחר כך, הגיע גם הזימון לנבחרת הלאומית של באסילה, התעניינות מצידה של יובנטוס ועונה של 13 שערים בדרך לאליפות מדהימה בארץ הצפרדעים והבאגט.
אז, אלישע גם אם תראה אותו יושב בקצה הספסל בשריקת הפתיחה, תדע להיזהר, כי "אל טוריטו" למד בגיל מאוחר לנצל כל הזדמנות שניתנה לו.
האיש שגרם לפרגוסון להתאהב ולאוהדי סנדרלנד להתעצבן
דויד בליון. למה השם מוכר לכם? כי לחלוץ הצרפתי הזה יש רזומה שלא היה מבייש איש. היכן הוא שיחק? בהרבה מאוד מקומות. זה התחיל בקאן, המשיך בסנדרלנד ובשיא, הוא נרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד הגדולה. לאחר שנתיים לא פוריות תחת אלכס פרגוסון, הוא חזר לשורשיו הצרפתיים בניס ומשם בנסיעה קצרה לבורדו.
אז מה בעצם מסתתר תחת הרזומה הזה? הוא סומן ככישרון אדיר בגיל צעיר ונקנה על ידי סנדרלנד בגיל 18. את הבכורה שלו ערך כבר בגיל 19 כשהוא הדבר הנוצץ ביותר בקבוצה (וכנראה גם היחיד), שרשמה מאזן מחריד באותה עונה בפרמייר-ליג. אולם, בליון הפך לנושא חם במולדת הכדורגל לא בגלל ביצועיו (טוב, גם בגללם) אלא בגלל נטישתו. לקראת סיום העונה כששמועות על התעניינות מצד יונייטד הגיעו לאוזניו, הוא עזב את הקבוצה וחזר לצרפת בטענה שסבתא שלו חולה (מזכיר לכם שחקנים זרים בישראל?).
לאחר מכן, בליון טען כי הוא אינו יכול להשתתף במאבקי התחתית ובקרב נגד הירידה בגלל בעיות מנטליות, דבר שהכעיס את האוהדים המקומיים. בסופו של דבר הוא הגיע לשדים האדומים אבל את תחשבו שזה היה קל. המעבר כלל מאבקים בבתי משפט וטענות קשות נגד יונייטד, שכביכול העבירה לו כסף בעודו שחקן סנדרלנד.
בחבורה הכישרונית מאולד טראפורד, הוא הספיק לכבוש רק 4 שערים ב-24 הופעות ולא היווה יריב של ממש על מקום בהרכב. משם הוא נדד לפטישים מווסטהאם, כבש במשחק הבכורה שלו בגביע הליגה, אך היה זה שערו הראשון והאחרון שם. לאחר החזרה לבורדו (היתה גם עצירת ביניים בניס) הוא הפך לג'וקר של בלאן, שמשתמש בו בדרך כלל כמחליף. המאזן שלו לא רע בכלל ויש לו 16 שערים ב-52 הופעות בעיר היין הצרפתית. העונה, הוא עדיין לא כבש שער אבל משחק בית בצ'מפיונס עשוי להיות הבמה הראויה לשער הבכורה.
אלישע לוי, טיפ קטן מאיתנו
שימו לב לוונדל. נכון, הוא אינו חלוץ טבעי אלא קשר שמאלי אבל יש לו יכולת התקפית נהדרת. במערך של לורן בלאן ובעצם במערך האופנתי ביותר באירופה כרגע 4-3-2-1 או 4-3-3 או איך שתקראו לזה. עם שני שחקני כנף מתחת לחלוץ, וונדל הופך לנשק רציני.
עד גיל 23 הוא עדיין שיחק בקרוזיירו הברזילאית בה גדל ואז עשה את המעבר לנאסיונל הצנועה מפורטוגל, שם לא הרשים במיוחד וחזר לארץ מולדתו. בשנים הללו הוא שיחק בדרך כלל כמגן ולא הצליח לתרגם את היכולת ההתקפית שלו לשערים. ב-2006, הגיע לבורדו שזיהתה את הפוטנציאל הגדול שטמון בו וכבר בעונה הראשונה תפס מקום בהרכב.
בעונתו השניה וונדל כבר העלה את מאזנו ל-12 שערים והפך למניה התקפית. העונה הקודמת היתה קצת פחות טובה עם 5 שערים ב-28 משחקים אבל הבשורה הרעה עבור הירוקים היא פתיחת העונה הטובה שלו שכוללת 2 שערים ובישול ב-6 משחקים. רק השבוע, הוא שלח את הקבוצה למקום הראשון עם שער ניצחון מול ראן. חיפה, ראי הוזהרת.
