בימים בהם מאמנים מפוטרים אחרי מספר משחקים בלבד, אלכס פרגוסון וארסן ונגר חריגים בנוף הכדורגל העולמי. למרות שגם אם מחברים את תקופת הכהונה של שניהם בליגה האנגלית לא מגיעים ל-44 השנים של גי רו באוקזר, התקופה בה הם שולטים במנצ'סטר יונייטד ובארסנל ראויה לציון.
אלכס פרגוסון נמצא באולד טראפורד כבר 24 שנים ו-34 ימים וארסן ונגר שולט בלונדון 14 שנים ו-70 ימים. זה הכי הרבה בכדורגל האנגלי העכשווי, כולל ליגות נמוכות. הבא ברשימה אחריהם הוא ג'ון קולמן, מאמנה של אקרינגטון סטנלי מהליגה הרביעית, שנמצא בתפקיד כבר יותר מ-11 שנים.
שחקנים, עוזרי מאמן, בעלים ואוהדים באו והלכו ורק הסקוטי והצרפתי נשארו בתפקיד בלי שום כוונה לצאת לפנסיה. פרגוסון, שגדול מוונגר בשמונה שנים, יצר שלוש שושלות מפוארות במנצ'סטר יונייטד שלקחו ביחד 11 אליפויות, חמישה גביעים אנגליים וזכו פעמיים בליגה האלופות.
בשושלת הראשונה ניתן למנות את אריק קאנטונה, סטיב ברוס, פול אינס ופיטר שמייכל. הדני הוביל גם את השושלת השניה עם רוי קין, דייויד בקהאם, פול סקולס, יאפ סתאם ואנדי קול. השושלת השלישית כללה את אדווין ואן דר סאר, נמניה וידיץ', ריו פרדיננד, וויין רוני, כריסטיאנו רונאלדו וקרלוס טבס. בכל השושלות הללו חבר גם ראיין גיגס שחגג 37 לפני שבועיים. השושלת הרביעית נמצאת בהתהווות והסקוטי הוותיק לא יפרוש עד שיעמיד קבוצה חדשה לתפארת.
ונגר זכה עם ארסנל בשלוש אליפויות, מהם שני דאבלים ואליפות ללא הפסדים, בארבעה גביעים אנגליים והגיע לגמר ליגת האלופות. לארסנל היו שתי שושלות עיקריות. הראשונה כללה את דייויד סימן, טוני אדאמס, מארק אוברמארס, פטריק ויירה, עמנואל פטי ואיאן רייט. ויירה הוביל גם את השושלת השניה שכללה את סול קמפבל, אשלי קול, רובר פירס, פרדי ליונגברג ומעל כולם את תיירי הנרי. השושלת השלישית תיקרא כך ברגע שתזכה בתארים - בינתיים זה לא קורה עם ססק פברגאס, סמיר נאסרי, תומאס ורמאלן ורובין ואן פרסי.
השדים האדומים והתותחנים רואים את צ'לסי דועכת מאז תחילת חודש נובמבר וייפגשו אותה בשבועיים הקרובים. מנצ'סטר יונייטד תצא לסטמפורד ברידג' ביום ראשון וארסנל תארח את הכחולים בדיוק בעוד שבועיים. לפני המפגש עם הדאבליסטית שתי הקבוצות יתמודדו זו מול זו הערב ב-22:00 ויינסו להזכיר לכולם מי הן שתי הקבוצות הטובות ביותר מאז הקמת הפרמייר ליג.
מאז מונה ונגר, היו לא מעט קרבות מרתקים בליגה בין הלונדונים למנצ'סטרים, חלקם במאבק ישיר על האליפות. לא בטוח שאחת משתיהן תחגוג עם הכתר בסיום העונה, אך זאת הזדמנות מצוינת להיזכר בכמה מפגשים בלתי נשכחים.
14/03/1998: מנצ'סטר יונייטד – ארסנל 1:0
עונה לאחר פרישתו של אריק קאנטונה, מנצ'סטר יונייטד הביאה את טדי שרינגהאם כמחליפו וזה נראה לא רע עד לאמצע העונה. השדים האדומים הובילו בבטחה את הליגה, אך חודשיים לתום העונה היו לארסנל שלושה משחקים חסרים והיא ניצבה במקום השני.
המשחק באולד טראפורד היה צמוד עד לדקה ה-79, אז ניקולה אנלקה בן ה-19 נגח לאחור, מארק אוברמארס השתלט על הכדור במהירות אופיינית והכניע את פיטר שמייכל. ארסנל ניצחה וצימקה את הפער מיונייטד לשש נקודות בלבד עם שלושה משחקים חסרים. השדים האדומים גם הודחו מאירופה ארבעה ימים לאחר מכן ולמרות שניצחו את רוב משחקיהם עד לסוף העונה, ארסנל היתה זו שזכתה באליפות ובגביע בזכות רצף מדהים של עשרה ניצחונות רצופים במאני-טיים.
25/02/2001: מנצ'סטר יונייטד – ארסנל 1:6
את עונת 1999/2000 מנצ'סטר יונייטד סיימה כאלופה עם פער של 18 נקודות על פני ארסנל השניה. עונת 2000/2001 לא היתה שונה והשדים האדומים לא ספרו אף קבוצה בליגה האנגלית. למרות שהפסידה 1:0 לארסנל משער מופלא של תיירי הנרי בסיבוב הראשון, יונייטד הגיעה למשחק באולד טראפורד עם 13 נקודות יתרון על פני ארסנל השניה.
האוהדים בסטרטפורד-אנד לא נאלצו להיות במתח זמן רב מכיוון שלאחר 26 דקות התוצאה היתה כבר 1:4 לזכות מנצ'סטר יונייטד. דווייט יורק השלים שלושער תוך 20 דקות ולמרות שוויון זמני של הנרי, יונייטד מחצה את יריבתה המיתולוגית עם שערים נוספים של רוי קין, אולה גונאר סולשיאר וטדי שרינגהאם. פרגוסון עלה לפער של 16 נקודות בסוף פברואר בדרך לאליפות קלילה שנקבעה כבר באפריל.
08/05/2002: מנצ'סטר יונייטד – ארסנל 1:0
הנקמה הגיעה כעבור שנה ושלושה חודשים. ארסנל לא רצתה לתת למנצ'סטר יונייטד לזכות באליפות רביעית ברציפות ומחזור אחד לפני הסיום הגיעה לאולד טראפורד עם חמש נקודות יתרון בידיעה שניצחון ייתן לה לחגוג את התואר דווקא במבצר של יריבתה.
בדומה למשחק ב-1998, התותחנים של ונגר ידעו לעשות את העבודה וניצחו שוב 0:1. הפעם היה זה שילוב פעולה שבדי-צרפתי: סילבאן וילטורד מסר כדור עומק לפרדי ליונגברג שבעט למסגרת אך פביאן בארטז הדף ישר לרגליים של וילטורד שכבש והביא לארסנל אליפות שניה בעידן ונגר בדרך לדאבל שני. לראשונה בתולדות הפרמייר ליג מנצ'סטר יונייטד לא סיימה באחד משני המקומות הראשונים לאחר שליברפול עקפה אותה במחזור האחרון וסיימה שניה.
16/04/2003: ארסנל – מנצ'סטר יונייטד 2:2
הנדנדה נמשכה ובעונת 2002/2003 מנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות, לא לפני שהגיעה בליל הסדר לאצטדיון הייבורי עם הפרש של שלוש נקודות בפסגה על ארסנל השניה כשלתותחנים משחק חסר.
רוד ואן ניסטלרוי העלה את האורחים ליתרון בדקה ה-24 בפריצה נהדרת. צמד של תיירי הנרי תוך עשר דקות במחצית השניה גרמו למהפך במשחק ואולי גם בעונה כולה. נגיחה של ראיין גיגס דקה בלבד לאחר השני של הנרי דאגה לחלוקת הנקודות במשחק טעון ומותח.
21/09/2003: מנצ'סטר יונייטד – ארסנל 0:0
המשחק שזכה לכינוי "הקרב על אולד טראפורד" לא התעלה לרמה גבוהה אך בדקה ה-90 מרטין קיון תפס בחולצתו של דייגו פורלאן ברחבה והשופט שרק לפנדל. בועט הפנדלים הקבוע רוד ואן ניסטלרוי שם את הכדור על הנקודה הלבנה מול ינס להמאן וכמעט פירק את משקוף השער. לאחר ההחטאה שחקני ארסנל, ביניהם לאורן, קיון, קול ופארלור הקניטו את ההולנדי ואף חבטו בראשו. ארסנל סיימה את העונה עם אליפות ללא הפסדים ומאז לא לקחה את הכתר הנכסף.
24/10/2004: מנצ'סטר יונייטד – ארסנל 0:2
המשך ישיר ל"קרב על אולד טראפורד". שנה לאחר מכן ארסנל הגיעה למנצ'סטר עם רצף של 49 משחקי ליגה ללא הפסד. במשחק לא הובקעו שערים עד לדקה ה-73 אז יונייטד קיבלה פנדל שלא היה ולא נברא לאחר "הכשלה" של סול קמפבל על וויין רוני.
רוד ואן ניסטלרוי ניגש שוב למשימה והפעם הכניע את להמאן. רוני הוסיף את השני וקטע את הרצף המדהים של התותחנים. שתי הקבוצות סיימו בלי האליפות באותה עונה וראו את צ'לסי של רומן אברמוביץ' וז'וזה מוריניו מסיימת מעליהן בטבלה. העונה זאת ההזדמנות הגדולה של אחת משתיהן לקחת אליפות על חשבון הדאבליסטית מסטמפורד ברידג'.
