מעצבן. ממש מעצבן. רק ככה אפשר לתאר את ההפסד 1:0 של מכבי חיפה אמש (רביעי) לבורדו. אם אחרי מכבי חיפה היו אלו שהרגישו גאווה רק מההגעה לליגת האלופות, המשחק בצרפת הבהיר להרבה מאוד מבקרים שמכבי חיפה יכולה להפיק הרבה יותר מ"הופעה טובה" בטורניר הכדורגל הטוב בעולם. אבל ספק אם יש אוהד אחד של חיפה שמסתפק במחמאות.
מכבי חיפה שיחקה טוב, חכם ויעיל ונכנעה במחלה הכי גדולה של הכדורגל הישראלי, הכדורים הנייחים. נקודות אור רבות אפשר למצוא במשחק של האלופה אבל גם דברים שחייבים להשתפר מכיוון שאין ספק שיענקל'ה שחר לא ממש יאהב להיכנס לחבורה המצומצמת של קבוצות שסיימו את ליגת האלופות עם "0" עגול ולא מחמיא ליד טור הנקודות. ויש לירוקים עוד ארבעה משחקים להימנע מזה.
השליטה של אלישע לוי על המשחק
אלישע לוי הראה להרבה מאוד אנשים שהוא הרבה יותר מאותו מאמן חביב שכולם רואים בו. הבחור מבית שאן ניהל את המשחק של מכבי חיפה בצורה מרשימה אל מול מי שאמור להיות מאמנה הבאה של נבחרת צרפת, לוראן בלאן.
החילוף של ליאור רפאלוב היה בזמן וכמעט הכריע את המשחק. העבודה ההגנתית של אייל גולסה היתה קצת מוגזמת מכיוון ששחקן עם כישרון כמו שלו חייב לשחק ליד השער ולא כשוער למגינים הצרפתים, אבל עם זאת הוא עשה את זה עם הרבה חוכמה ויעילות והתפקוד של יניב קטן מאחורי החלוץ מוכיח את עצמו ממשחק למשחק.
יותר מהכל, חיפה עיצבנה את בורדו ורק ככה אפשר להצליח באירופה. הפועל ת"א עשה ב-2002 מסע אירופי מרשים בלעצבן ולייאש קבוצות שעל הנייר טובות ממנה. הירוקים הוציאו את כל העוקץ מהמשחק הצרפתי. הלחץ של קינן וטשיירה האיטיים הוכיח שע"י משחק חכם אפשר לכפר על נקודות תורפה והאגפים עבדו בצורה מרשימה. אלישע בא לעבודה ועשה את זה בצורה הטובה ביותר.
הגישה הלוזרית נגד באיירן התחלפה
רבים לא אהבו את הגישה המתרפסת של מכבי חיפה נגד באיירן מינכן. "איזה יופי שיחקנו למרות שהפסדנו 3:0". נגד הגרמנים חיפה לא באה לשחק כדורגל, נגד בורדו כן. חיפה ניסתה לשחק כדורגל והפלא ופלא...הצליחה.
האגפים עם משומר ומסיללה היו מהירים ומסוכנים, כיאל וקולמה ניתבו את המשחק נכון וחיפה היתה יותר מסוכנת מהצרפתים. התקווה היא שלא מדובר בהבלחה חד פעמית ונראה את חיפה מנסה לנצח גם את יובנטוס הגדולה. הרי כמות הכישרון של בורדו, באיירן ויובה עצומה. אם לא ישחקו איתם כדורגל ויחפשו להתגונן הן יענישו. ואמש היתה ההוכחה שאפשר לשחק מולן כשווים מול שווים.
מתגעגעים ל"תמנון מוולנסיה"
דוידוביץ' הוא שוער הליגה הכי טוב בכדורגל הישראלי, אבל משהו עובר עליו. השער המיותר נגד הפועל ת"א, היציאות הבהולות נגד חלוצי בורדו, כשלפניו ניצבים שני בלמים צעירים ולא כ"כ מנוסים.
הגיע הזמן שנראה את ה"תמנון מוולנסיה" חוזר ולא "אוי דוידוביץ'". כמה יציאות לא טובות אמש ועוד כמה "תפיסות אוויר" נגד באיירן מינכן וההגנה מאבדת את הביטחון בשוער שלה. דוידוביץ' טוב זה הגנה טובה. דוידוביץ' מהוסס ואוי למאזן הספיגה שיהיה לחיפה בעוד ארבעה משחקים.
בעיית דבאלשווילי
עם כל הכבוד לחגיגות שהיו סביב החלוץ הגיאורגי אחרי הניצחון נגד אקטובה המביכה, נראה שה"טנק הגיאורגי" חורק.
דבאלשווילי הוא חלוץ רחבה קלאסי, אבל נראה שבלי חלוץ לידו הוא הולך לאיבוד. ההליכות שלו לקווים כדי למשוך בלמים לא יעילות, הוא איטי מאוד ובלי חלוץ מהיר שישחק לידו, יהיה לו קשה לבוא לידי ביטוי. עובדה שבתקופה האחרונה הוא משחק 50-60 דקות בממוצע מכיוון שאלישע רואה שהוא לא מתפקד.
הפתרון פשוט: שלומי ארבייטמן בכושר בלתי רגיל. אם דבאלשווילי ימשיך בכושרו הירוד, שלומי יצטרך לקבל את המושכות כי הוא חלוץ המטרה היחידי שיש לאלישע. לגבי הגיאורגי, חייב לבוא שיפור רציני כי לחיפה יש בעיה בחוד, זאת למרות קישור התקפי מהיר וטכני כמו קטן, גולסה וגדיר.
השפן המפתיע: ליאור רפאלוב
גם פה מגיע שאפו לאלישע לוי. תנסו להיזכר בליאור רפאלוב בתחילת העונה. עצבני, זורק חולצות ובועט בבקבוקים. אמש ראינו בשני מהלכים גדולים כמה כישרון יש לו. הראשון, שהוא חלף על הבלם הצרפתי וכמעט בישל יתרון לקטן והשני באחד על אחד, שלמרות האיטיות הוא הצליח לכוון לפינה ולהוציא הצלה גדולה של השוער הצרפתי.
רפאלוב נולד מחדש ומתחיל למצוא את המקום שלו. שחקן כמוהו ראוי ועוד יהיה ב-11 הפותחים של מכבי חיפה, אבל זה מתחיל בהתנהלות וההתנהלות היא נכונה. הכישרון שיש לו ברגליים עצום ונראה שגם הברגים מתחילים להסתדר. אמש הוא כמעט הכריע את המשחק לחיפה. עוד קצת שיפור והוא עוד יראה את מה שהוא יודע כי בינתיים ראינו אולי 30% מהכישרון שלו.
מכבי חיפה התבגרה בצרפת. זאת התחושה למרות ההפסד הנאיבי. ביום שבת חושבים על הלוזונים אבל אפשר גם להתחיל לחשוב על יובנטוס. היכולת הטובה של חיפה היא ההוכחה שאפשר גם אחרת. רק בואו לשחק כדורגל. מה כבר יש להפסיד?! את הצ'מפיונס ליגה חיפה כבר לא תיקח השנה. רק את הזיכרונות.
