יש מספר מצומצם של ישראלים שהתמזל מזלם לשחק בליגות בכירות, במועדונים גדולים, אבל מסלול כמו שעשה גיא אסולין מעטים יכולים להגיד שעשו. הוא התחיל את דרכו בברצלונה, עבר במנצ'סטר סיטי והדרדר עד לליגה הרביעית באיטליה. כיום, בגיל 30, הוא הרשה לעצמו להתרפק מעט על זכרונות העבר בראיון מיוחד שהעניק ל"גול" הספרדי.
"אני זוכר שהיינו בפלייאוף העליה, ובאימון לפני המשחק האחרון, כשכולם היו עצבניים והכל היה מונח על הכף, גווארדיולה אמר לקפטן 'אתה בוחר את ההרכב, לא אכפת לי מי מכם ישחק, סומך עליכם ב-100% ויודע שתנצחו, אני רק אשב ואהנה'. זה משהו שנשאר איתי, לא שמעתי אף מאמן אומר דבר כזה. בסופו של יום כולנו רצינו לשחק, אבל זו חוויה שנשארת איתי. מה שמאמנים אוהבים זה לבחור את ההרכב, לא?".
אסולין, שהצטרף ל"לה מאסיה" בגיל 12 וחונך על ברכיו של פפ, קיבל לאחר מכן חוזה מקצועני ועתידו היה נראה ורוד - אלא שפציעה חמורה בברך גדעה את ההתקדמות ומשם המדרון היה תלול. הוא ניסה את מזלו במנצ'סטר סיטי, אך לא הצליח להיכנס לקבוצה הבוגרת, לאחר מכן נדד לראסינג סנטנדר, גרנאדה, הרקולס, מאיורקה, סבדאל ואפילו הפועל ת"א.
"אחרי שעזבתי את סיטי, עברתי לליגה השנייה בספרד וראיתי מה זה כדורגל אמיתי", הוא סיפר. "כשאתה גדל בברצלונה וסיטי, הדברים שונים לגמרי, זה כמו חלום. במועדונים אחרים, ולא אזכיר שמות, זה היה שונה. היו לי כמה חדרי הלבשה קשים מאוד, ראיתי מלחמות, יכולתי להרגיש את המתח בין הזרים לספרדיים. אני מקווה שזה לא קיים יותר, אני מאמין שכן".
אסולין המשיך לנדוד והגיע למקומות שלא חשב שיגיע, דוגמת קייראט אלמטי, פוליטכניקה יאשי וכעת קרמה מהליגה הרביעית באיטליה. "אם הייתי צריך להמליץ משהו לשחקנים הצעירים, הייתי אומר להם להם להישאר במערב. באנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה או צרפת. אל לתכו למקומות אחרים - במיוחד לא כשאתם צעירים. חוויתי הרבה חוסר מקצועיות, הרבה שחיתות, זה היה קשה עבורי מכיוון שגדלתי במועדון הטוב בעולם. זה כמו לחיות באחוזה, ולהפוך להומלס".
"כמובן שהייתי רוצה להישאר, זה היה בית עבורי", המשיך אסולין. "אבל המצב עם לואיס אנריקה לא היה אידיאלי. אין טעם להישאר אם אין לך סיכוי לשחק בקבוצה. ברצלונה הייתה אחד המקומות הטובים ביותר לחיות בהם, אבל הייתי צריך לעזוב כדי לשחק, עשיתי את הדבר הנכון. אם אני מתחרט שהגעתי לסיטי? חשבתי שאהיה חלק מהקבוצה הראשונה, אבל לא כך הדברים התנהלו. אני לא אוהב להאשים, אני צריך להסתכל על עצמי ומה לא עשיתי, אבל לא קיבלתי הזדמנות".
"סיטי התפתחה אז, היא קנתה הרבה שחקנים יקרים, וכשחקן צעיר הטיימינג לא היה נכון. זה לא היה המקום הכי טוב לבוא אליו. היו כמה קבוצות בספרד שהתעניינו, אני זוכר שדיברתי עם המנג'ר של נומנסיה, הוא מאוד רצה אותי, אבל ההצעה מסיטי הייתה מפתה. זה עניין של בחירת פרויקט לעתיד שלי, וחשבתי שסיטי זה הדבר הנכון. רציתי שינוי, לראות מדינה אחרת, קיוויתי שזה יצליח - אבל לא הבנתי שלא אגיע לקבוצה הראשונה".
לאוסלין יש גם כמה זכרונות טובים מסיטי: "פגשתי שם את אשתי, ומיד עברנו לסנטנדר, שם ילדנו את התינוק שלנו. נסעתי בכל העולם, היה לי מזל שזכיתי לחוות כל כך הרבה מקומות, אבל עכשיו אני צריך לחשוב על הבת שלי גם. בעונה שעברה שיחקתי באיטליה, זה מאוד פגע בה. החלטנו שהיא צריכה להתבסס במנצ'סטר, זה הבית. אני מדבר עם כמה מועדונים באנגליה, מנסה ליצור כאן פרופיל, אפ אשאר כאן הכל יהיה מושלם".
