זה היה צפוי, אפילו צפוי מאוד. גם בימי הרמדאן, ימים בהם האזרחים במצרים מתכנסים סביב הטלוויזיה לצפות בסדרות האיכותיות לאחר שבירת הצום, ופחות סבלניים לפוליטיקה, בתוכניות הטוק שואו הפוליטיות המגישים זועמים וצועקים כבר כמה ימים: "מספיק לשתוק לקטאר. הגיע הזמן לנתק היחסים. כל הטרור באזור הוא בגללם".
ואז זה קרה. אתמול (שני) בבוקר הוטלה הפצצה המדינית. 4 מדינות ערביות מובילות מודיעות על ניתוק היחסים עם קטאר. המהלך בהובלה סעודית-מצרית היה חד ונחרץ וכלל לא רק את ניתוק היחסים הדיפלומטיים, אלא גם את סגירת הגבולות הימיים, אוויריים ויבשתיים איתה. למרות שכלפי חוץ ניסו להפגין רוגע, בארמון השליט הלחץ עלה ועלה מהר.
Photos of long lines, empty shelves at Carrefour grocery stores in #Qatar following crisis. Qatar gets 40% of food supply by road via Saudi pic.twitter.com/rkC6IPydS1
— Joyce Karam (@Joyce_Karam) June 5, 2017
קטאר היא נסיכות קטנטנה ועשירה מאוד. 2.5 מיליון תושבים, שרובם עובדים זרים. הגז הטבעי נמצא שם בשפע. שליטיה הבינו כי גם למשאב זה יש סוף והחליטו להשקיע את כספם מחוץ למדינה בכל אפיק שיניב להם תשואה הגונה. הספורט הוא אחד מתחומי ההשקעה האהובים עליהם, המיתוג והיוקרה קסמו מאוד והקטארים הלכו בגדול: לוגו חברת התעופה הלאומית התנוסס על חולצתה של ברצלונה, פריס סן ז'רמן נרכשה, נבנו שם מועדוני כדורגל וכדוריד לתפארת וכמובן הדובדבן שבקצפת, אירוח מונדיאל 2022.
הרבה זמן עבד שליט קטאר, הנסיך תמים, יחד עם אביו ואמו לשכנע את האנשים החשובים בפיפ"א כי מדינתם היא הראויה ביותר לאירוח הטורניר וכי כסף לא יהווה מכשול, כסף שהביא להם לבסוף ב-2010 את הזכייה באירוח הטורניר. בעולם תמהו על הבחירה הבעייתית והפרויקט הגרנדיוזי יצא לדרך.
כבר בתחילתו נתקל בביקורת קשה: ניצולם המחפיר של הפועלים הזרים שמקבלים 8 דולר ליום, שחלקם אף מתו כתוצאה מהעבודה במזג האוויר החריג, גרר מתקפה תקשורתית חמורה מצד ארגוני זכויות אדם, שהביעו פליאה על שתיקתה התמוהה של פיפ"א.
קצת מספרים: קטאר מוציאה כחצי מיליארד דולר בשבוע על הפרויקטים לתשתית אותה היא מכינה לקראת אירוח המונדיאל. במהלך שלוש או ארבע השנים הקרובות היא צפויה להוצאות באותו קנה המידה. הוצאות שבסוף הדרך יגיעו לסכום הדמיוני של 200 מיליארד דולר. יש לא מעט מה לעשות: צריך לבנות את האצטדיונים, כבישים מהירים, רכבת קלה ובתי חולים חדשים.
עכשיו עם החרם הדרמטי, הקטארים ניצבים בפני בעיה גדולה עוד יותר. פתאום יש ספק לגבי היציבות הפוליטית במדינה ובאזור, גרוע מכך: הסחר היבשתי עם סעודיה נפסק כאשר קטאר נשענת על הגבול היבשתי איתה לייבוא רוב צורכי הבנייה שלה כמו בטון ופלדה לפרויקט המונדיאל. ממש לאחרונה הודיעו בנסיכות על השלמת האצטדיון הראשון ואם הסגר היבשתי יימשך זמן רב, קצב ההכנות עלול להיפגע קשות ולגרום לנזק שיכול להיות בלתי הפיך.
פיפ"א מצידה הסתפקה בלהודיע כי היא נמצאת "בקשר מתמיד" עם הוועדה המארגנת הקטארית וכי כרגע אין מה להוסיף. בינתיים בעיתונות הסעודית והמצרית השמחה לאיד גדולה וכבר נזרקות האופציות למדינות שישמחו להחליף את קטאר באירוח הטורניר.
FIFA 'in contact' with Qatar over 2022 World Cup https://t.co/yAlGeqs3wA pic.twitter.com/guBG6JBNBS
— Reuters Top News (@Reuters) June 5, 2017
אז מה יהיה? מאמצי התיווך כבר החלו, וייתכן שתימצא פשרה שתחזיר את העניינים למסלולם: כוויית, עומאן, איראן – כולן מציעות את שירותיהן בניסיון להרגיע את הרוחות. המזרח התיכון, בייחוד בשנים האחרונות, ידוע כאזור מתעתע ולא צפוי. יכול להיות כאן פיוס מהיר יחסית שיחזיר את העניינים למסלולם ויהווה "מכה קלה בכנף" מבחינת הקטארים. מצד שני, הפערים גדולים והאיבה בין הצדדים נמשכת כבר שנים – מה שיכול לגרום לחרם ארוך שיכניס את יושבי הארמון ואנשי הוועדה המארגנת לפיגור רציני בלוח הזמנים, ואז נראה שרק אללה יודע איך הם ייחלצו מהצרה הזו.
