sportFive775024 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
הכין את הקרקע למסי. רונאלדיניו (getty) (צילום: ספורט 5)
הכין את הקרקע למסי. רונאלדיניו (getty) | צילום: ספורט 5

תם ונשלם. רונאלדו דה אסיס מוריירה או בשבילכם רונאלדיניו (ידוע גם כרונאלדיניו גאוצ'ו) תלה את הנעליים בגיל 37. אתמול (שלישי) בצעד מפתיע וצפוי כאחד (בינינו, הודעות הפרישה האלה אף פעם לא צפויות, אלא אם כן מדובר בפציעה בגיל מאוחר יחסית) הודיע דווקא אחיו של רונאלדיניו, רוברטו דה אסיס, המשמש גם כסוכנו של הגאון הברזילאי, כי שעון הקריירה המקצוענית של הילד הצנום מפורטו אלגרה יתקתק בפעם האחרונה בקיץ.

הקוסם עם השיניים הבולטות, שרשם 97 הופעות ו-33 שערים במדי נבחרת ברזיל, ואף זכה עם הסלסאו בגביע העולם ב-2002 (כשהוא רק בן 22 וחצי וכבר נחשב לשחקן אינטגרלי בהרכב) הוא תופעה שאין שניה לה בכדורגל העולמי.

גם בעידן הנוכחי בו ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו שולטים ללא עוררין בחלוקת התארים האירופית וכדורי הזהב ומבססים את מעמדם כגדולים ביותר שידע הענף וחרף העובדה שרונאלדיניו זכה "רק" בשלוש אליפויות בקריירה האירופית שלו (שתיים עם ברצלונה ואחת במדי מילאן), בגביע אלופות אחד עם ברצלונה (05/06) וכדור זהב אחד בלבד ב-2005 (בעוד הטיטאנים מסי ורונאלדו כבר ספרו חמישה כל אחד), רונאלדיניו היה, אפילו אם לתקופה קצרה, לבד בפסגה.

"הקוסם" נהנה בשלב מסוים מכוח שאין דומה לו, שאיתו כמו שאנחנו יודעים (היטיב לנסח את זה ב.פרקר, דודו של ספיידרמן) מגיעה אחריות גדולה. כמו שנבין בהמשך האחריות הזאת לא מתאימה לכל אחד.  

#PartidoPorLaPaz

A post shared by Ronaldo de Assis Moreira (@ronaldinho) on

תמיד מחייך (getty) (צילום: ספורט 5)
תמיד מחייך (getty) | צילום: ספורט 5

את ברצלונה שפרחה בעידן הטיקי טקה של גווארדיולה, מסי כבר ירש בנויה ומעוצבת מרגליו של הגאון הברזילאי. למי שכבר הספיק לשכוח, בארבע השנים שקדמו להגעתו של רונאלדיניו (בעונת 03/04) בארסה הייתה מועדון במשבר חריף וכקבוצה הייתה עסוקה בעיקר בלרדוף אחרי מקום בליגת האלופות. פעם אחר פעם ראו הבלאוגרנה כיצד לה קורוניה, ולנסיה ובעיקר היריבה הנצחית, ריאל מדריד, מקדימות אותה בפער משמעותי.
 
למי שמדחיק עוד יותר את מצבם של הקטאלונים באותם שנים, אפשר לחזור אחורה לשערו האלמותי של ריבאלדו נגד ולנסיה במספרת אחרי הקפצה על החזה, במחזור האחרון של עונת 00/01. השער ההוא, גדול ככל שיהיה, העניק לבארסה ב"סך הכל" את המקום הרביעי בסיום אותה עונה ואת הכרטיס לסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות. ואז הגיע רונאלדיניו.

"הוא מעביר שמחה ואושר כשהוא משחק את המשחק. המיומנויות היחודיות שלו הן ברמה כל כך גבוהה, שאי אפשר לא להעריץ אותו", החמיא לו פרנק רייקארד מאמנו בברצלונה במהלך עונת  05/06 (אנחנו עוד נחזור לעונה המיוחדת זאת). כמו רייקארד, שכסאו היה רעוע מאוד עד הגעתו של הפנומן הברזילאי, תקופתו של רונאלדיניו בברצלונה היא כנראה מה שרובנו נזכור ממנו.

הוא עלה לגדולה עם בארסה והפך אותה לקבוצה הטובה בעולם, בדיוק כמוהו. למרות שחקנים גדולים (שכבודם במקומם מונח) כמו סמואל אטו, דקו והנריק לארסון זה תמיד הרגיש שזאת הקבוצה שלו. עליו ייקום ויפול דבר. בסך הכל בחמש עונות בברצלונה נחקקו לנו החיוך, הדריבל וגם הצניעות של רונאלדיניו, משל שיחק במועדון הקטאלוני כל חייו.

זאת אומרת, כולנו ראינו אותו עדיין עם שיער קצר מלהטט במדי גרמיו ומושווה לכוכב אחר שנושא את אותו שם פרטי (רונאלדו לואיס נאזאריו דה לימה – או בקיצור רונאלדו הברזילאי). הייתה לו את הקריירה שלו בפריז סן ז'רמן (בהחלט לא פ.ס.ז' של ימינו - השנתיים שלו במועדון מעיר הבירה הצרפתית הסתכמו בזכייה בגביע האינטרטוטו הנשכח) ואחרי חמש העונות המופלאות בברצלונה, הוא שיחק עוד שנתיים מצוינות במילאן וזכה באליפות הסרייה א' האחרונה עד כה של הרוסונרי (10/11), כשהוא מסיים את העונה כמלך הבישולים של הליגה האיטלקית (14) ועם 12 שערי ליגה.

עונה אחת בפלמנגו ועוד שתיים באתלטיקו מיניירו ואז הרפתקאה קצרה בליגה המקסיקנית בקבוצה עם השם הקליט "ליגה MX", קבעו שרונאלדיניו של ברצלונה יישאר צעיר לנצח. לפחות בתודעה שלנו.

Quem lembra desse gol? @atletico

A post shared by Ronaldo de Assis Moreira (@ronaldinho) on

אי אפשר להישאר אדיש. רונאלדיניו (getty) (צילום: ספורט 5)
אי אפשר להישאר אדיש. רונאלדיניו (getty) | צילום: ספורט 5

רונאלדיניו למעשה פרש כבר מזמן. אנחנו בחרנו להיאחז בתקווה שהוא עדיין שם כמו שהיינו רוצים לראות אותו. גם בפרישה, כמו לאורך כל הקריירה שלו, רונאלדיניו לא רדף אחרי המחמאות (אלה הגיעו בקלות ובמהירות עבורו) ולא חיפש להיות באור הזרקורים. כוכב בסדר גודל עולמי, זוכה גביע העולם וכל תואר אפשרי בכדורגל האירופאי ששולח את אחיו להודיע לתקשורת: "זה נגמר. הוא עצר וזה נגמר. בואו נעשה משהו מיוחד אחרי המונדיאל ברוסיה. כנראה באוגוסט," גורם לנו להבין שאחד מגדולי הכדורגלנים במאה ה-21 לא תופס את המושג הצלחה כמו שאנו תופסים אותו. וכך סיפורו של רונאלדיניו הופך למאבק עיקש בין תפיסה למציאות.

רונאלדיניו עזב את אירופה כשהוא בטופ והשאיר אחריו שובל של תהיות. לאלו שמכירים את השחקן ואופיו מחוץ למגרש יש הסבר מניח את הדעת למדוע החליט לוותר על הכל. כשנכנסים לראש שלו מבינים שהשנים שלו בטופ האירופי, היו הוויתור האמיתי עבורו.

48 שעות לפני משחק ליגת האלופות של מילאן ב-30 לספטמבר 2009, נגד פ.צ ציריך, גילו ראשי המועדון מצפון איטליה שהוא חגג עם חברים עד 2:30 לפנות בוקר במועדון במילאנו. היה זה לילה לפני האימון המסכם לקראת המשחק החשוב בצ'מפיונס ורונאלדיניו שהגיע בזמן לאימון, הודח מההרכב על ידי סגן נשיא הקבוצה דאז, אדריאנו גליאני. בפועל בלי הפנומן הברזילאי, הרוסונרי נכנעו לנמושות מציריך 1:0 בסאן סירו. רונאלדיניו מצידו, קיבל בהבנה את הספסול. ארבעה ימים אחרי, הוא דווקא פתח בהרכב וכבש שער בלתי נשכח בדקה ה-83 שחילץ נקודה יקרה ב-1:1 של מילאן בחוץ נגד אטאלנטה.
 
כולם קיוו שמאותו רגע רונאלדיניו יישר קו אך עוד באותו ערב, אחרי שרקד ברחבה של אטאלנטה, כבר עשה זאת במועדון הלילה המפורסם בפריז, הלמיטרז' (כן כן, הוא טס לפריז עוד באותו הערב). עוד לילה של בילוי ועוד ביקורת שמתבססת על איך שהברזילאי נתפס בעיניי האוהדים. "זאת תמיד הייתה הגישה שלו", אמר עליו בחור בשם פאולו, אוהד ותיק של מילאן כבר 18 שנה, "ננצח, נפסיד, נשחק טוב, נשחק רע – לרונאלדיניו לא היה אכפת. הוא היה מוצא איזה מסיבה ונהנה עמוק לתוך הלילה. אהבנו אותו במילאן אבל הוא פגע בעצמו ובקריירה שלו. לא היה לו אכפת מי רואה אותו".

על מנת לתבל את דמותו ולהראות כמה מיוחדת היא ביחס לכוכבים העכשוויים בכדורגל העולמי, אנדרס אינייסטה, שופך אור על רונאלדיניו בדרך שמציגה אותו לא רק עם החיוך האינסופי וכחיית מסיבות אלא מסבירה כיצד בנוסף להיותו גאון על המגרש, היה מנהיג אמיתי שסחף אחריו את הקבוצה הטובה בעולם דאז. בספרו של אינייסטה, "האמן: להיות אינייסטה" הוא מגלה, שלפני הקלאסיקו הראשון לעונת 05/06 התקשר אליו רונאלדיניו ב-3 לפנות בוקר.

באותה נקודה בקריירה שלו היה הברזילאי האדיר של בארסה בשיא עוצמתו. הוא היה הכוכב של הבלאוגרנה ונחשב לקונצנזוס בנוגע למעמדו כשחקן הטוב בעולם, כשאחד מהרגעים הכי זכורים היה ה-0:3 הבלתי נשכח מול ריאל מדריד בברנבאו.

בארסה הציגה באותו ערב את אחד ממשחקיה הגדולים בכל הזמנים בברנבאו. לא רק שלוח התוצאות הראה 0:3 לבלאוגרנה בסיום, הקהל של ריאל מדריד שנוטה להיות ציני בדרך כלל בכל מה שקשור לברצלונה, עמד והריע לקבוצה האורחת ובראשה לרונאלדיניו שכבש צמד.

אז מי הוא רונאלדיניו? גרסאות שונות מפענחות את דמותו בקשת רחבה. מבליין סדרתי ועד מנהיג העשוי ללא חת בחדר ההלבשה ועל המגרש. בכל אופן, הוא היה ונשאר הילד הצנום והחייכן שמקבל דברים בהבנה הולך עם האמת שלו עד הסוף. אתמול הוא בחר ללכת עם האמת הזאת צעד נוסף קדימה ולהכריז שלעולם לא נראה אותו במסגרת רשמית בועט בכדור העגול שכה אהב. לנו נשאר רק להגיד תודה, למי שלרגע אחד היה הטוב מכולם, ללא עוררין ולנצח יהיה כזה גם בתפיסתנו וגם במבחן במציאות.