גמר יורו 2016, צרפת - פורטוגל, דקה 18. הרגע הכי דרמטי בטורניר והרגע הכי קסום שרונאלדו יכול היה לבקש. הפציעה הכואבת שספג, החילוף המוקדם והדמעות שלא הפסיקו לרדת הפכו אותו משחקן שחצן ושנוא לאדם עם הכי הרבה אמפתיה מסביב לגלובוס. גם אם לא היית אוהד של פורטוגל, רצית שהם ינצחו בשביל הפנומן
אחרי התאוששות של כמעט שעה, רונאלדו יצא בחזרה לדשא - הפעם בתפקיד המאמן. הוא התרוצץ על הקו, חילק הוראות, צעק על השופטים, ומה שמדהים הוא שאיש לא אמר לו מילה. לא היה אחד באיצטדיון שיכול היה להתמודד עם הרצון הענק של רונאלדו לזכות בגביע
בסיום, רונאלדו בוכה עם הגביע בזכות שער של חברו לנבחרת, אדר, בדקה ה-109. פורטוגל היא אלופה אירופה לשנת 2016
לא משנה מה הייתה התוצאה בגמר, המלך החדש של הכדורגל העולמי הוא אנטואן גריזמן. הצרפתי כבש שישה שערים בכל הטורניר, סיים בראש טבלת המבקיעים ועם קצת מזל היה מניף גביע. אבל יהיו לו עוד הזדמנויות
הסינדרלה של הטורניר היא נבחרת וויילס - ההיא שעד לא מזמן דיברו עליה ועל הנבחרת שלנו באותה נשימה. בייל וחבריו הראו לנו כמה הכדורגל מתקדם, מהיר ובעיקר עד כמה אנחנו רחוקים מהטופ. שאפו לדרקונים
ג'יג'י בופון, אחת הדמויות הכי מעוררות הערצה בכדורגל העולמי, הראה משהו לעולם כולו: אין על לב ענק ואופי חסר פשרות. אי אפשר היה לא להתרגש עם השוער בן ה-38 כשהודה לקהל ובכה אחרי ההפסד ברבע הגמר לגרמניה
הקשר הקשוח, ארון גונרסון, ברגע של שבירה אחרי ההפסד ברבע הגמר לצרפת. גם הלב שלנו היה עם איסלנד, נבחרת קטנה שהסתכלה לכל הקבוצות בגובה העיניים ולא פחדה מכלום. התרגשנו עם הלוחמים הצפוניים ושמחנו שהם הגיעו לאן שהגיעו
בתואר "חבורת הזמר של היורו" זכו החבר'ה מאירלנד. אוהדים בריטים ידועים בעיקר בברבריות ובקרבות רחוב, אבל לא כך הדבר באי הצפוני. האירים הראו לנו איך חוגגים, איך דוחפים את הקבוצה שלך ובעיקר איך מכבדים את הכדורגל ומצעידים אותו קדימה
תומאס מולר ירצה לשכוח את יורו 2016. הווינר חסר התקדים לא הצליח להשפיע על היכולת של אלופת העולם, גרמניה, וסיים ללא שער בטורניר. הנבחרת של אנגלה מרקל צריכה להתחיל לחשוב על מהפכה בסגל
עוד חוזר הניגון. כמו בכל טורניר גדול, האנגלים מגיעים עם שלל ציפיות שהפעם הם הולכים עד הסוף. וכמו בכל טורניר, הנבחרת האנגלית מסיימת מפורקת. אף אחד לא יודע להסביר איך המדינה שהמציאה את הכדורגל לא מצליחה בזירה הבינלאומית - והפעם היא הודחה כבר בשמינית הגמר. מביך
הנבחרת הבלגית הוכיחה לנו ששמות מפוצצים לא יכולים להשיג תוצאות. על הנייר, הבלגים נחשבים לנבחרת חזקה מאוד. בפועל, הם נראים כמו אסופת שחקנים ללא נשמה. נקודת האור היחידה היא שאולי סוף סוף נראה את אדן הזאר חוזר לעצמו אחרי טורניר מצוין
לא קל להיות עד לנפילה של מעצמה. זה מערער את כל מה שהכרת. אחרי שליטה אדירה בעשר השנים האחרונות, הספרדים מודחים כבר בשמינית הגמר ויתחילו להתעסק בעתיד. לפחות בגזרת השוער, דויד דה חאה, הם יכולים להיות רגועים
למרות הכאב של ההפסד בגמר, האומה הצרפתית הצליחה להתאושש מאחת השנים הקשות שלה והציגה טורניר מדהים, צבעוני, שמח, דרמטי - וגם תמונה אחת ממש ממש יפה
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן