אנחנו לא המצאנו כלום בשדה הכדורגל. לא רק אצלנו משחק בין שתי "גדולות" יכול להסתיים באפס אפס. האם יש לנו השפעה כה גדולה על מה שנעשה במשחקי ליגת האלופות?
התחרות האיכותית ביותר בעולם – הצ'מפיונס ליג כפי שכולם יודעים לשלוף את שמה נפתחה בשעה טובה. אותה תחרות שנפתחה לראשונה בשנת 1993 ומאז היא מספקת לנו משחקים איכותיים, דרמות אין-סופיות של כדורגל משובח ומלהיבה את מיליוני הצופים בכל רחבי העולם. בשבילנו – ליגת האלופות תמיד מספקת את הסחורה כי זו האפשרות שלנו לראות את הטובים ביותר מכל רחבי תבל מתקבצים ביחד למען מטרה אחת – לסיים את חודש מאי של כל שנה בהנפת גביע אירופה לאלופות
יש ואומרים שליגת האלופות טובה יותר אפילו מאליפות העולם. זה נכון בעיקר כשלמועדונים יש את כל הזמן שבעולם להתכונן לקראת משחקים אלה. בעוד שבאירוע של נבחרת לאומית יש בדרך כלל הגבלה של כמה זמן לפני אתה יכול להזמין את השחקנים למחנה אימון כהכנה למשחק וכמה זמן אתה יכול לעבוד עם השחקנים לקראת המשחק – הרי שבמועדונים שזוכים לעלות למשחקי הצ'מפיונס ליג – אין למועדונים שום הגבלה, השחקנים שלהם כל הזמן, הם שם בשביל המועדון והמאמן להתכונן למשימה.
גם הכסף המושקע בהכנה למשחקים הללו לעומת משחקי נבחרת. אין השוואה בכלל, במועדונים מושקע כסף רב בכדי לזכות בפרס הכל כך יוקרתי.
ושלא לדבר על מה יוצא לשחקן ולמועדון בעצם הצלחה במשחקי הצ'מפיונס לעומת משחקי נבחרת – ובכן נבחרת זה מעל לכל כבוד גדול וכבוד לייצג את המדינה – אבל יחד עם זאת כאשר המקצוע מוגדר ככדורגלן מקצועני והקריירה היא קצרה יחסית – לא כולם הם אלסנדרו דל פיירו שמתחילים עונה 16 (!) במועדונים שלהם ובמשחקי גביעי אירופה השונים – כל הכבוד אלסנדרו!
התפאורה מושלמת. הסיבות ברורות ובהרצאה הטקטית של כל מאמן מאותן קבוצות שמתחילות את משחקי הצ'מפיונס – החלק המנטלי הוא הרבה יותר קל – לא צריך לדבר על חשיבות וגודל המעמד. קשה להניח שיש איזה מועדון שצריך להשקיע בחלק זה בכלל.
עם כל הסופרלטיביים לאירוע פנטסטי זה, זו גם הבמה הטובה לכל השחקנים שנמצאים לפני חידוש חוזה עתידי או אולי היו רוצים להצליח יותר במועדון גדול או עשיר יותר – זו הבמה הטובה מכולן להוכיח את עצמך ולצאת כמו גדול. אז אולי נראה את פודולסקי זורח גם בבאיירן כפי שהוא זורח בנבחרת. אולי נראה את ארשבין בזניט סוף סוף פורץ קדימה ומסיים את הלימבו של מעבר למועדון גדול ואיכותי באירופה. אולי נראה את דני אלבאס מוציא את ברצלונה מעונה בינונית ולא מבריקה וסוחף איתו את הגאון מסי להצגות מרהיבות באירופה. אולי סמיר נאסרי מארסנל הוא באמת הזינאדין זידאן הבא – האם ונגר אכן ראה מה שאחרים לא ראו והיה מוכן לשלם על הכשרון הזה כל כך הרבה כסף ולהאמין שיש לו את זה – כל אירופה תראה.
ובנשימה אחת עם כוכבי עתיד או קבוצות פאר - עולים המאמנים. בודאי שהצ'מפיונס מספק לנו את המוחות הטובים ביותר בכדורגל העולמי מתמודדים בינם לבין עצמם בכל מיני זויות של המשחק – לדוגמה עומס על שחקנים בין משחקי הליגות הסדירות למשחקי הצ'מפיונס – דבר שמצריך מהמאמנים יצירתיות ותכחום מסויים בנושאי הרכבים – וכך גם יצירת הפתעה למאמן שמנגד.
משחק הפתיחה של מנצ'סטר לדוגמה אל מול הספרדים לא הציג למעשה את הכח האמיתי של האלופה וזאת בגלל ריבוי השחקנים הטובים יותר שלא שיחקו או נטלו רק חלק במשחק – וכמובן שכריסטיאנו רונאלדו הוא הדוגמה הטובה ביותר שעדיין לא מוכן לליגה למשחק מלא וחוזר אט אט מפציעה.
הצ'מפיונס ליג תספק לנו מעתה ועד מאי כל חודש שני ימי כיף של כדורגל ולאט לאט נוכל לראות יותר מתח יותר איכות ואולי יחד עם זאת גם להביא אלינו לליגה קצת מן האיכויות האלה.
ההימור שלי השנה הוא דווקא על קבוצה איטלקית שתלך ותפתיע את הספרדיות והאנגליות. ואולי זה בהשפעתו של מוריניו? ימים יגידו.