ההגרלה שהתקיימה היום שונה לחלוטין מאלו שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. בדרך כלל יש 4 אנגליות, 3 ספרדיות ועוד איזה קבוצה מפתיעה (או משהו בסגנון)הפעם היו בה 4 קבוצות שאין להן כמעט שום סיכוי לזכות לאליפות אירופה.
ההגרלה העונה סללה דרך אחת ברורה, אנחנו כנראה עומדים לראות את השחזור של הגמר של העונה שעברה, הפעם במדריד. לאוהדי ריאל לא כדאי לראות את העיר שלהם נצבעת באדום, סגול וכחול, זה עשוי להיות טראומתי מידי ועדיף להם לנסוע לחופשה במקום שאין בו כדורגל בטלווזיה, ארה"ב למשל.
אופ"א שוב הצליחה, במקרה או לא, לייצר דינמיקה שתשלח את שתי הקבוצות הכי פופולאריות ביבשת לעוד גמר, ולתת לפרגוסון עוד הזדמנות להוכיח שוב עד כמה הוא גדול. יונייטד תארח את באיירן במשחק השני של רבע הגמר וברגע שהיא תסגור את אריאן רובן, היא כמעט תשתק את הסיכוי של הגרמנים להפתיע אותם.
בחצי הגמר אלכס פרגוסון יפגוש אחת משתי הצרפתיות, בורדו לא מספיק מעניינת, מגוונת ובעלת ניסיון כדי להפתיע את המועדון הכי גדול בעשור האחרון. ליון פשוט לא מספיק טובה, למרות שהיא עברה את ריאל מדריד. הסיכוי שיונייטד תופתע עד הגמר הוא קלוש, אבל גם אם זה יקרה, בסנטיאגו ברנבאו תחכה לה עוד יריבה שגדולה עליה בכמה מידות.
המפגש הכי גדול ומעניין שנראה עד סוף העונה, בכל מיקרה, הוא המשחק הכפול בין ברצלונה וארסנל, שתי הקבוצות שהכי כיף לראות על מגרש כדורגל. העובדה שברצלונה תארח את המשחק השני נותנת לה, כמו למנצ'סטר יונייטד, יתרון ענק על יריבתה.
אם ססק פבריגס יצליח לעשות את הבלתי יאמן ולנצח בקאמפ נואו, הוא יזכה סוף סוך למעמד של שחקן-על, וכנראה גם יעבור לאחת הגדולות של ספרד, אחרי שיחגוג אליפות אירופה עם ארסנל.
השלבים המאוחרים של ליגת האלופות פתאום מעט מזכירים את ה-NBA. לכל אחת מהקבוצות שמסוגלות לקחת את התואר ישנו שחקן אחד שעומד מעל כולם, זה שבלעדיו אין לקבוצה שום סיכוי כמעט. רוני, מסי, ססק פבריגס ורובן חשובים לקבוצות שלהם כמעט כמו שהיה ג'ורדן וקובי בראיינט לקבוצות הגדולות של הכדורסל.
כדורגל זה אמנם משחק קבוצתי לחלוטין וכל אחד מהשחקנים יכול לנצח או להפסיד כל משחק נתון, אבל העונה הקבוציות טיפה הלכה לאיבוד ונשארנו עם המגה-סטארים של הכדורגל, כאלה שלפעמים אפילו לא שוקלים למסור לחברים בקבוצה. רק באינטר המאמן הוא הכוכב וזה החסרון הגדול שלה.
עם כל הכבוד לעבודה המדהימה שעשו הנראזורי מול צ'לסי, בחצי הגמר מול ברצלונה אין לה הרבה סיכוי, שוב פעם, בעיקר בגלל שבארסה תארח את משחק הגומלין המכריע. ברצלונה בבית היא קבוצה שאי אפשר להכניע בדרכים קונבנציונליות, ושוב פעם, רק נס יזיז את פפ גווארדיולה מגמר שני רצוף. מוריניו לא כל כך מיוחד בקאמפ-נואו.
מנצ'סטר וברצלונה נפגשו בעונה שעברה בגמר והיתה לנו אכזבה די גדולה, בעיקר ממנצ'סטר יונייטד. הפעם סביר להניח שהגמר יהיה אפילו נוצץ מעט פחות, כשהפעם האדומים ישקיעו קצת יותר בהגנה. המשחק שהכי כדאי לראות העונה יהיה דווקא ברבע הגמר, ארסנל מול ברצלונה זה קרב ששנים כולנו חיכינו לראות, בין שתי קבוצות שלא שמעו על המושג "בונקר".
הכתוב הינו טור דעה
