העונה נגמרה ועכשיו הזמן שלכם לבחור את המשחק שעשה לכם את זה. בימים הקרובים, נפרסם לכם בכל יום רשימה של 4 משחקים ואתם תוכלו לבחור בסקר את המפגש האהוב עליכם. אז ליריית הפתיחה סידרנו לכם את ריאל מדריד חוגגת, בארסה מופתעת וגם את אלופת אירופה דורסת.
18.09.2012 – ריאל מדריד-מנצ'סטר סיטי 2:3
יריית הפתיחה של שלב הבתים העונה הדהדה ברחבי היבשת. שתי האימפריות מבית המוות נפגשו בסנטיאגו ברנבאו למשחק שעיני כל אוהדי הכדורגל בעולם היו נשואות אליו. מצד אחד – ריאל מדריד, אלופת ספרד, שרצתה סוף סוף לעשות את הצעד הנוסף ולהגיע לפסגה האירופית. מצד שני – מנצ'סטר סיטי, האלופה העשירה מאנגליה, שרצתה להוכיח שהכסף הגדול שלה יכול לעשות את העבודה גם מעבר לזירה המקומית.
המחצית הראשונה המאופסת זרעה חשש, שהתבסס על עונות קודמות, שלפנינו עוד משחק משמים של הגנות. הרי שתי הקבוצות היו מועמדות להגיע לגמר ב-25 במאי, ושתיהן לא רצו להפסיד את משחק הפתיחה של המפעל. אז, בניגוד למהלך המשחק, הגיע אדין דז'קו והשתיק את אוהדי הבלאנקוס ביציעים. מה שקרה ב-25 הדקות הבאות היה פרץ אדרנלין טהור – ארבעה שערים, אינספור החמצות וז'וזה מוריניו אחד שכבר התחיל לחלום על וומבלי. מי בכלל שיער לעצמו שבאותם רגעים הפיינליסטית היחידה שהגיעה מבית המוות שיחקה מול אייאקס?
07.11.2012: באיירן מינכן - ליל 1:6
קל לשכוח, אבל אלופת אירופה פתחה את העונה האירופית שלה בצורה מזוויעה – לאחר שגירדה ניצחון על ולנסיה, הגיעה ההשפלה בבלארוס – באיירן הפסידה לקבוצה שהדיחה בקושי את עירוני קריית שמונה שלנו ונראתה כמו פלופ ענק. ואז, לאחר שניצחה בקושי בצרפת, הגיע המפגש השני מול ליל.
שוויינשטייגר פתח את החגיגה כבר בדקה ה-5, וכשפיזארו ורובן הוסיפו את השערים שלהם תוך פחות מרבע שעה, היה ברור שהסכר הבווארי נפרץ. פיזארו הוסיף עוד צמד כדי לחגוג שלושער וגם טוני קרוס הצטרף לפסטיבל. בסיום הראה לוח התוצאות 1:6, וגם זה רק עקב החמצות מסמרות שיער של הגרמנים. רבים יצביעו על הרגע הזה כרגע שבו הכתובת נכתבה על הקיר: זו העונה של באיירן.
07.11.2012: סלטיק - ברצלונה 1:2
ליגת האלופות סיפקה לנו השנה לא מעט רגעים בלתי נשכחים – קאמבקים, הצגות יחיד, הפתעות וגם אומוט בולוט. אבל עבור רבים התמונה שהם ייקחו מהעונה שחלפה הגיעה מאחת הקבוצות הפחות חזקות של הטורניר. יכול מאוד להיות שבעוד כמה שנים לא ניזכר בבאיירן וגם לא בהתרסקות של ברצלונה. כולנו נשאל את עצמנו: איפה היינו כשרוד סטיוארט בכה?
סלטיק הגיעה למשחק הבית מול ברצלונה כשהיא לא ידעה לאן פניה מועדות – המאזן בינה לבין בנפיקה וספרטק היה יחסית זהה, והיה ברור שהעולה השנייה תיקבע במפגשים ביניהן. ההפסד הכפול לברצלונה היה כמעט בגדר נתון. אבל באותו יום, היום שבו המועדון הסקוטי חגג 125 שנה להיווסדו, היה קסם באוויר. השער של וונאיימה עוד נחשב לסטיית תקן שהקטאלונים ידאגו לסדר. אבל כשטוני וואט בן ה-19, בהופעת הבכורה שלו בליגת האלופות, עשה את ה-2:0, הסלטיק פארק רעד, כמו הלב של סטיוארט, כמו הלב של כולנו.
05.03.2013: מנצ'סטר יונייטד-ריאל מדריד 2:1
באופן מסורתי, אחד המשדרים הנצפים של ליגת האלופות הוא בכלל לא משחק, אלא הגרלת שלב שמינית הגמר. לאחר שהבחור החביב והקירח מסביר לנו במשך עשרים דקות על פורמט ההגרלה, שכולנו כבר מכירים, הכדורים מתחיל להסתובב והמתח מגיע לשיאו. חמש דקות אחר כך, אנחנו כבר יודעים מה המשחק המרכזי שכולנו נדבר עליו. השנה לא היה ספק – רונאלדו באולד טראפורד, מוריניו מול סר אלכס, מנצ'סטר יונייטד מול ריאל מדריד.
ה-1:1 בברנבאו הפך את הגומלין למרתק אפילו יותר. הכול היה פתוח, וגם היתרון היחסי של יונייטד נחשב לשביר במיוחד. רבים הימרו שהזוכה בגביע תצא מהמפגש הזה, ואחרי המחצית הראשונה רבים עוד יותר הימרו שזו תהיה יונייטד. נראה שריאל בכלל לא הופיעה למשחק, ואחרי השער העצמי של ראמוס כבר התחלנו לחשוב מי תוגרל מול השדים האדומים ברבע. ואז הגיע הכרטיס האדום לנאני והשערים של לוקה מודריץ' וכריסטיאנו, מי אם לא הוא. תוך עשרים דקות היוצרות התהפכו ומוריניו יצא עם חיוך על הפנים, חיוך שעוד יימחק בהמשך. וסר אלכס? הוא כנראה התחיל לחשוב שהוא נהיה זקן מדי בשביל השטויות האלה.
