מרסל הייסטר שיחק בבית"ר ירושלים במשך שנתיים בלבד, אבל הספיק לעבור מספיק חוויות - חיוביות ושליליות. המגן שעזב את הבירה ביולי 2018 לטובת פרנצווארוש, ישחק הערב (שלישי) נגד יובנטוס וכריסטיאנו רונאלדו בליגת האלופות, אך הוא לא שוכח את התקופה שלו בישראל תחת אלי טביב כל כל מהר. בראיון נרחב שערך, סיפר הגרמני בפתיחות על החודשים ההזויים שלו במועדון.
"אחרי האימון הראשון, כולם בירכו אותי כאילו אני הכוכב החדש של הקבוצה", התחיל המגן. "הרגשתי טוב מאוד באופן מידי, היה נחמד מאוד. היה מיוחד מאוד בירושלים. הייתה לי תמיכה יוצאת דופן מהמועדון והאוהדים. לאחר שכבשתי גול יפה, האוהדים העריצו אותי. 30 אלף קראו בשמי. חשבתי לעצמי: 'אני רק מרסל, בחור נורמלי לחלוטין'. האנשים שם פנאטיים, כדורגל הוא הכל עבורם. כשהלכתי למסעדה בעיר, הטבח היה יוצא מהמטבח ומבקש תמונה. אנשים נישקו, חיבקו והרימו אותי. כדורגל שם הוא שונה לחלוטין מאשר בגרמניה".
הייסטר סיפר כי אחרי עונה וחצי מוצלחת בבית"ר, הוא קיבל הצעות בינואר 2018. אחת מהן הייתה מלודוגורץ הבולגרית, ששיחקה בליגת האלופות בעונה שלאחר מכן. אך הבעלים אלי טביב סרב לשמוע, ופה התפתח סקנדל: "היו מספר הצעות. בהתחלה הוא סרב לכולן ולא רצה לדבר עם שום קבוצה. ביקשתי ממנו שיחה בגלל שרציתי לחזור לאירופה. רציתי שלפחות יסכים לדבר ולא יטרוק את הדלת אם יגיעו עוד הצעות. הוא הסכים ולחץ את ידי. השיחה הייתה חיובית לגמרי".
"למועדון הייתה אופציה להאריך לי את החוזה. אחרי השיחה שלי עם טביב, קיבלתי פתאום הודעה שזה בדיוק מה שהם עשו. לא האמנתי לזה. הוא שיקר לי. אמרתי לעצמי 'למה? למה מישהו עושה את זה?'. אמרתי לעצמי שלא אשחק משחק אחד נוסף עבור המועדון כל עוד לטביב יש משהו לומר. כשנגמרה העונה, טסתי לגרמניה. עשיתי סוג של שביתה, בגלל שכשהתחילה ההכנה, לא חזרתי. חשבתי שהתייחסו אליי לא כראוי וחשבתי: 'הוא לא מקשיב לי, אז לא הקשבתי לו'. לא יכולתי לחזור לאימונים כאילו כלום לא קרה".
הייסטר לא עצר והטיח בבעלים לשעבר: "אם היינו רואים אחד את השני, אני חושב שהיינו הורגים אחד את השני. הייתי מעדיף לשבת בבית למשך שנה מאשר לראות אותו שוב. הגאווה שלי לא הייתה נותנת לזה לקרות. טביב הוא איש עסקים שאכפת לו רק מעסקים. הוא לא רוצה שאף אחד יתערב - לא המאמן, המנג'ר ולא איש הנהלה. זה ברור שהוא הבוס וזה שבשליטה. בעיקרון, הוא אפילו קובע את ההרכב. לא הייתי השחקן היחיד שסבל ממנו. גם באצטדיון אנשים רצו שיעזוב".
