לאחר צפייה במחזור ה-18 ניתן לחלק את הטבלה לשני חלקים, עד מקום שישי וממקום שביעי והלאה.
אתחיל עם החלק העליון המוביל של הטבלה: מכבי חיפה אומנם תופסת את המקום הראשון אבל אפשר לומר כי כל אחת משש הקבוצות המובילות בטבלה משחקות לא פחות טוב ממנה. בשקט, לאט ובטוח, חוזרת בית"ר ירושלים לעניינים. 7 נקודות הפרש מהמקום הראשון זה לא בשמיים במיוחד כשיש לפנינו עוד מפגשים בין השתיים.
במעמד זה, אני רוצה להזכיר לכולם שבית"ר ירושלים היא עדיין האלופה, לשחק טוב היא יודעת, מה שהיה חסר לה זה ביטחון והניצחונות האחרונים מחזירים לה אותו. שחקן אחד אני רוצה לציין לטובה - דוד אמסלם. בגיל 37, השחקן הכי מבוגר בליגה (ביחד עם אלון חרזי) עם הרבה מאד ניסיון הוא מתנה לכל מאמן, גם בתפקידו כבלם, מגן וגם בכושר מנהיגותו.
החלק התחתון של הטבלה הרבה יותר חם ומעניין. כל שש הקבוצות מסובכות ומי שלא תשיג סדרה של שניים שלושה ניצחונות רצופים, תמצא את עצמה במאבקים עד סוף הליגה.
מחר ייפגשו מכבי חיפה ומכבי ת"א, שני מועדונים בהם שיחקתי ואני מכיר אותם היטב. תמיד מפגשים בין שתי הקבוצות הנ"ל היו מותחים ומעניינים ולמרות שמכבי ת"א העונה לא תפסה מקום טוב בצמרת, אני מאמין שגם הפעם נצפה במשחק טוב עם הרבה אירועים. מכבי חיפה תוכל לפתוח פער רציני מהקבוצות הדולקות אחריה ומכבי ת"א תגיע למשחק ללא לחץ ועם הכנה טובה למשחק ביום רביעי - גמר גביע הטוטו. אני מאמין שאבי נימני יפיק לקחים ממקרה הפועל ת"א ויעלה מחר עם ההרכב החזק ביותר למרות שיש הפרש של 48 שעות בין שני המשחקים.
אני חושב שבתקופה כזו של העונה, כן אפשר לשחק שלושה משחקים בשבוע (ראה הליגה האנגלית), הכל עניין של תזונה נכונה, מנוחה, ושמירה על הגוף. אם בכל הליגות בעולם זה אפשרי אין סיבה שאצלנו זה לא יהיה כך.
הכותב הוא חלוץ נבחרת ישראל לשעבר ומבעלי רשת מכוני הכושר Sweat Star.