כפי שצפיתי, הפתעות לא היו במשחקי הגביע. קבוצות ליגת העל הוכיחו שעדיין יש הבדלי רמות משמעותיים בין הליגות. תמיד אפשר יהיה לומר שהפועל ר"ג "עשתה חיים קשים" למכבי חיפה או שאום אל-פחם "נתנו משחק טוב" מול בני יהודה, אבל בסופו של דבר קבוצות ליגת העל ניצחו ובהתמודדות על גביע זה כל מה שחשוב.
בנוגע למכבי ת"א, כבר בחודש פברואר, אפשר להגיד שהם סיימו את העונה. אין ספק שזוהי אכזבה גדולה, במיוחד לאור ההשקעה בתחילת העונה והעובדה שמדובר במועדון בסדר גודל כמו מכבי ת"א.
מצד שני, לאבי נימני יש היום הזדמנות פז להתחיל את בניית הקבוצה לעונה הבאה ולתת סיכוי לצעירים. אם במכבי ת"א יחשבו נכון, הם ינצלו את המצב בו הם שרויים וייבנו את עצמם לשנים הבאות, עד היום במכבי לא נתנו הזדמנויות לשחקני הבית, אני יכול לציין רשימה גדולה של שחקנים שגדלו במכבי שהצליחו בקבוצות אחרות (שביט אלימלך, יגאל אנטבי, גיא צרפתי, בן לוז, אופיר חיים, והרשימה עוד ארוכה). אני בטוח שאבי נימני כשחקן שגדל במועדון ישנה את החשיבה.
הפועל ת"א, לעומת זאת, נמצאת במומנטום מצוין ואיך שמכבי חיפה נראית לאחרונה, בהפועל יכולים לחשוב על זכייה בדאבל. בית"ר ירושלים קיבלה "זריקת מרץ" משמעותית בניצחון על קריית שמונה, ניצחון שמעיד על הרבה אופי, בית"ר היא קבוצת גביע טיפוסית ולמעשה, מה שנשאר לה השנה זה הגביע.
בהתנהלות של בית"ר ירושלים מול השחקנים אני ממש לא אוהב את "עונש הקנסות" של איציק קורנפיין. אני אפילו מתפלא מאד עליו כיוון שכשחקן הוא היה הראשון להתלונן על עונשים מהסוג הזה. ישנן דרכים הרבה יותר "כואבות" להעניש שחקנים, והטובה ביותר, לדעתי, היא להושיב שחקן ביציע, באותו משחק - הוא לא יהיה חלק מהסגל ולא יקבל בונוס. אי אפשר ולא נכון לפגוע לשחקנים "בכיס". בסופו של דבר הם שכירים לכל דבר, הם בעלי משפחות וזה בכלל לא משנה כמה כל אחד מהם מרוויח. הסכמים צריכים לכבד, גם אם הם לטובתך וגם אם לרעתך. אני בטוח שאיציק קורנפיין מודע לכך היטב.
הכותב הוא חלוץ נבחרת ישראל לשעבר ומבעלי רשת מכוני הכושר Sweat Star.