הכל התחיל עם בחירת הסגל הלא נכונה. קחו למשל כדוגמא את האיטיות של שני הבלמים יורגן קולין וברנקו איליץ'. זה לא דבר חדש, כולם כבר הבינו את זה, אבל כרגע בן שמעון תקוע. גם הרכש המאסיבי שכלל 14 שחקנים רחוק מלהביא ישועה. מול סכנין, אפילו סלים טועמה, שבכלל היה מועמד לעזוב, קיבל אפשרות לשחק. זה רק מראה את המצוקה מבחינת חומר השחקנים והאיכות שלהם.
בסופו של דבר ה-0:4 של סכנין אפילו לא משקף את מה שהיה במגרש, שכן התוצאה הייתה יכולה להיות גרועה יותר מבחינת הפועל. כרגע ייתכן שהפועל ת"א בכלל לא תגיע לפלייאוף העליון. בכושרה הנוכחי בוודאי שהיא לא יכולה לסיים בין 6 הראשונות וגם הדיבורים על מכירת שחקנים לא תורמת כלום ליציבות.
אחרי שהעונה נראית גמורה, יכול להיות שהפועל תל אביב תנסה לחסוך כסף עם מכירה של עומר דמארי ושחקנים נוספים. ברור שגם זה עשוי לפגוע בה, אבל כרגע, כשאנחנו רק במחזור ה-14, לקבוצה הזו כבר אין על מה לשחק.
ובעוד בהפועל מלקקים את הפצעים, מספיק מבט אחד על מי שפירקה אותה כדי להתמוגג. מרקו בלבול עושה בסכנין דבר בלתי רגיל. הוא בנה קבוצה עם הגנה טובה וצפופה. מצד שני, הרבה קבוצות לא מסתדרות עם המהירות של ההתקפה שלו. אחמד קסום, מוחמד כליבאת, מוחמד גאדיר ופיראס מוגרבי הם שחקנים שמרכיבים רביעיה מוחצת. מסתבר שהרכש הכי גדול מבחינת המועדון הוא השחקנים שבאו מהמגזר. הם מרגישים נפלא ומצליחים להביך כל הגנה בכדורגל שלנו. המקום השלישי הוא לא מקרי. זו קבוצה שכיף לראות בכל שבוע. וכל זאת לאחר שאשתקד סכנין נלחמה על חייה.
הסיפור הפחות משמח סביב סכנין היא פרשת הנפת דגלי פלסטין והתגובות שהגיעו בעקבות כך. לדעתי, ח"כ מירי רגב עושה נזק עצום לכדורגל ולספורט הישראלי. כיום לא אוהבים את ישראל באירופה ובעולם. מישל פלאטיני מנסה להיבחר לנשיאות פיפ"א, והוא עשוי לחפש תמיכה אצל מדינות ערביות, כאשר ההתערבות של רגב רק עלולה לפגוע עוד יותר בשם של ישראל.
הנפת הדגל היא חוקית, ולא ממש ברור לי מה היא רוצה. כששואלים אותה על בית"ר י-ם ועל פעולות גזעניות של אוהדיה היא לא עונה כי מדובר בקהל הבוחרים שלה. כך או כך, חבר כנסת, שמתערב בספורט, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא, זה הדבר הגרוע ביותר. כדורגל הוא דווקא ענף שיכול לקרב את העמים, אך לצערי לא פעם מגיעים הפוליטיקאים ותוקעים מסמרים בגלגלים.
