ההיסטוריה שבה לפקוד הערב (חמישי) את גבול הצפון, אך הפעם בהקשר ספורטיבי, והכי טוב שיש: עירוני קרית שמונה אירחה את הפועל ת"א, סיימה איתה ב-0:0 והשיגה את הנקודה שהיתה דרושה לה כדי לזכות בתואר האליפות. תשננו את זה עוד הרבה עד שתקלטו: ק"ש אלופת המדינה בכדורגל לעונת 2011/12.

עם שריקת הסיום, הכל התפוצץ אצל שחקניו של רן בן שמעון: החבורה המרגשת הזאת, שמהערב חתומה על אחד מההישגים הספורטיביים הכי גדולים שנרשמו בביצת הכדורגל שלנו בשני העשורים האחרונים. לבושים בחולצות רשמיות של האליפות, ועם בקבוקי שמניה שהתיזו לכל עבר, השחקנים ניגשו לעבר הבמה, שם שני הקפטנים, אדריאן רוצ'ט וסאלח חאסרמה הניפו את הצלחת במשותף. הקהל ביציעים שאג בדציבלים שמוכרים בצפון רק בהקשרים אחרים, ומופע זיקוקים האיר את השמיים. 

ברק בדש לא הצליח להסתיר את התרגשותו: "זה חלום שמתגשם, ואין מאושר ממני היום. אני כבר שבועיים לא נרדם בלילה ומגיע עם דמעות בעיניים לפני משחקים, וסוף סוף זה קורה . נתנו עונה אדירה והתואר הזה מגיע לנו. באנו קטנים ויצאנו גדולים,, אני פשוט לא מעכל את זה. זו אליפות שאין מתוקה ממנה. אני מתרגש בטירוף. כשעבר סיבוב וניצחנו את הגדולות זה נתן לנו מוטביציה. הפער העצום מהמקום השני נתן לנו את הביטחון".

אצל שותפו לחוד, שמעון אבוחצירה, השתחררה אנחת רווחה: "עברנו המון בדרך, וממקום כזה להגיע לאליפות - זו היסטוריה וזה הגיע רק מלמעלה. זה הרבה עבודה קשה, הרבה ביחד והרבה הקרבה. לא משנה מה היה היום, העיקר שהבטחנו את התואר. אני מאוד שמח שזה אצלנו ביד אחרי כל הדיבורים".

בחדר ההלבשה, השחקנים כבר השתחררו ורקדו לצלילי המוזיקה. רביד גזל הסכים לעצור אצת החגיגות רק לרגע קצר: "זכיתי באליפות גם עם מכבי חיפה, אבל זאת אליפות מתוקה עשינו דבר מדהים". שלומי אזולאי הוסיף: "רק שלא נתרגל לזה. קשה לעכל את האליפות הזאת". שיר צדק: אני ממש מאושר, יש בלאגן בחדר ההלבשה ואנחנו כ"כ שמחים. עברנו שנה מדהימה, ובעזרת השם שיהיו לנו עוד הרבה שנים כאלה".

הקפטן, אדריאן רוצ'ט: "אחרי מה שקרה בשבוע שעבר, החגיגות היום הן ספונטניות. עבדנו מאוד קשה בשביל זה. עבודה מנטלית קשה. הביחד הביא לנו את האליפות הזאת. לקחת אליפות בפער של 16 נקודות זה מדהים. זה תהליך שקורה כבר 4-5 שנים, אבל אם לא היינו מתאימים כשחקני בית לתהליך הזה זה לא היה קורה".

אלעד גבאי, שאחז צמוד אליו בקבוק שמפניה, אמר: "אני לא שיכור עדיין, אבל יהיה לי זמן לזה. אני צריך להודות למועדון הזה ולרן, כי בזכותם הגעתי לאן שהגעתי. אני שמח שהבאנו הרבה כבוד לעיר. אולי בזכות היין יסתדר גם משהו בין איזי לרן". וסלאח חסארמה כבר חולם: "זו שנה כל כך יפה ומתוקה נגמרה בהישג חלומי והיסטורי עבור העיר והכדורגל הישראלי בפרט. בא לי לשמוע את ההמנון של ליגת האלופות, בוא נמשיך עם זה, למה לא?"