16 שערים נכבשו במחזור ה-21, מחזור שייזכר בזכות ההתעסקות במנשה משיח, איתן שמואלביץ', זיו אדלר ויתר החברים עם המשרוקית. אבל היה גם כדורגל, ולא רע בכלל: הפועל עכו הדהימה את הפועל ת"א, מכבי ת"א ניצחה את ב"ש במשחק עונה אמיתי ומכבי חיפה ניצחה לראשונה העונה את הפועל רעננה. ומי היו 11 השחקנים שבלטו מעל כולם?
שוער: אריאל הרוש (בית"ר ירושלים)
במשך 70 דקות הוא נאלץ לפגוש שוב ושוב ושוב את שחקני בני יהודה, בקלות די מרגיזה מבחינתו, אך לא נבהל והיה שם כדי להציל את רוני לוי מהפסד. בסופו של דבר הביטחון שנתן הרוש לחבריו עזר להם לתקוף בדקות הסיום, אך זה לא סידר להם ניצחון.
מגן ימני: עופר ורטה (מ.ס. אשדוד)
בדיוק כמו כל חבריו, המגן הימני של ניר קלינגר טוב בהרבה במשחקי הבית מאשר במשחקי החוץ. ורטה כמעט בלתי עביר בהגנה, ובנוסף הגיע בונוס בדמות בישול לשערו של בנצי מושל. גוטמן, לידיעתך.
בלם: קרלוס גארסיה (מכבי ת"א)
סקורר חדש בקריית שלום. שבועיים אחרי שער הבכורה, הבלם הכי יציב בליגת העל כבש שער קריטי בדקה ה-45 של משחק העונה. לא מספיק? השער השלישי הגיע מבישול שלו, לאחר שנגח אחורה קרן של ערן זהבי וסידר לברק יצחקי שער קל.
בלם: קאסיו פרננדז (עירוני ק"ש)
כשהקבוצה שלך שומרת על שער נקי, ובמקביל אתה כובש שער – אתה רשאי ללכת הביתה, לחייך מול המראה ולדעת שעשית עת העבודה בצורה הכי טובה שיש. פרננדז נתן לק"ש יתרון מוקדם, מנע כל נסיון כיבוש של הפועל חיפה וסידר 3 נקודות לבכר.
מגן שמאלי: דדי בן דיין (בני סכנין)
לפני שבוע היה זה יגאל אנטבי, והשבוע משבצת המגן השמאלי הולכת לילד צעיר במונחים של אנטבי. בן דיין עזר למרקו בלבול לא לספוג במעט ההתקפות של רמה"ש, ולקינוח כבש בדקה ה-88 את שער הניצחון, איך לא, בנגיחה.
קשר: רובן ראיוס (מכבי חיפה)
הוא כמעט ולא עושה כלום על המגרש. לא מזיע, לא רץ יותר מדי. אבל משהו בטאץ' שלו מראה שיש לו הרבה כדורגל ומדי פעם זה בא לידי ביטוי. כבש שער חכם, הוסיף פנדל ובישל לאלון תורג'מן את השער שסגר את הסיפור.
קשר: ליאם ווקר (בני יהודה)
במשך 68 דקות בני יהודה הייתה ראויה להוביל 0:4 על בית"ר ירושלים. זה לא קרה בגלל אריאל הרוש, אבל היתרון האדיר של הכתומים במגרש היה לא מעט בזכות הקשר שהגיע בינואר. ואז הוא הוחלף, כל המשחק השתנה ובית"ר החלה לתקוף. רק בזכות שמואלביץ', זה נגמר בתיקו.
קיצוני: דור מיכה (מכבי ת"א)
עוד הצגה של הקשר הצעיר. שרף את האגף, היה בכל מקום וחיפש את חבריו במסירות עומק חכמות. הוא אמנם לא בישל ולא הבקיע, אבל מיכה מביא ברק למשחק של מכבי ונראה שכל דקה שהוא לא על הדשא היא הפסד של כולם.
קיצוני: איסמעיל ריאן (הפועל עכו)
אריק בנאדו החליט לתת לעכו את הקשר הצעיר, ויובל נעים הרוויח מכך. ריאן נתן מחצית שנייה מעולה מול הפועל ת"א, סיכן את השער, היה מעורב בשער הניצחון והוכיח שכל מה שהיה חסר לו זה שקט ודקות משחק.
חלוץ: אופיר מזרחי (עירוני ק"ש)
בישל לפרננדז את השער הראשון וכבש בעצמו את השער השני. זה נגמר ב-0:2 של ברק בכר על הפועל חיפה, ובעוד משחק טוב של חלוץ הנבחרת הצעירה. בהיעדר ברק בדש, יש אופיר מזרחי.
חלוץ: ראדה פריצה (מכבי ת"א)
בואו נניח שהוא לא עשה הרבה במשחק. רק נניח. את מה שהוא עשה ב-8 הדקות הראשונות, צריך ללמד ילדים. שער בנגיעה בדקה השלישית, חד, של חלוץ גדול ומהלך נוסף שהוביל לפנדל ולכרטיס האדום של בן אלגרבלי. בזכותו, כבר לאחר 10 דקות משחק העונה הוכרע.
מאמן: יובל נעים (הפועל עכו)
רן בן שמעון והפועל תל אביב הגיעו צפונה עם חמישה ניצחונות רצופים, אך נעים וקבוצתו האנמית לא נבהלו, גם לא מפיגור 1:0 ובערך 0:15 לאדומים בבעיטות לשער במחצית. נעים עשה חילופים טובים – בעיקר זה ששלח את גיא דיין למגרש והוציא את מישאלוף - השערים נכנסו, והפער מהקו האדום גדל ל-6 נקודות.
