שוק תלפיות בחיפה נחשב מאז ומתמיד למעוזם של אוהדי מכבי חיפה הוותיקים ביותר. הגרעין הקשה. שיחת היום הייתה, מן הסתם, יציאתו החשאית של קשרה הצעיר של הקבוצה, אייל גולסה, לאיטליה, וחתימתו המפתיעה על חוזה בלאציו, עליה דווח לראשונה ב-ONE.
לא בכדי סוערות הרוחות בחיפה, ולא רק בקרב שחקני הקבוצה ובהנהלת המועדון, אלא גם בציבור האוהדים. אמנם, האפשרות שגולסה יעזוב לאירופה הייתה ידועה זה מכבר, אבל איש לא שיער: 1. שזה יהיה לליגה האיטלקית (כזכור, טל בנין הוא הישראלי היחיד שהגיע לשם). 2. שזה יקרה עכשיו. ו-3. שזה ייעשה בצורה הזאת.
הקיצוניים מבין האוהדים זועמים על גולסה ומרגישים נבגדים. היו מי שהגדילו והאשימו אותו בבגידה לא רק בקבוצה, אלא בעיר חיפה כולה, ונעצרו רק שלב אחד לפני האשמתו בתקיעת סכין בגב האומה. גם מהקבוצה שגזלה מהם את ה"תכשיט" הם לא חסכו את שבטם, וכינו אותה "מועדון אנטישמי" ו-"גרמנים".
אוהדים אלו רואים במהלך המפתיע "תרגיל מסריח" משל היה גולסה שמעון פרס. התבטאות פופולארית נוספת הייתה "יריקה לבאר שממנה שתה".
הם סבורים שגולסה עשה טעות גדולה, לאו דווקא בעצם העזיבה, אלא באופן שבו עשה זאת, באמצע העונה ובלי ליידע את נשיא הקבוצה, יעקב שחר.
הנשיא, הם סמוכים ובטוחים, לא ישכח ולא יסלח. לא מדובר ברעיון מופרך. על זיכרונו הפנומנלי וארוך הטווח של שחר, יכול להעיד נאמנה מאמן הקבוצה (ולא הנבחרת) לשעבר, גיורא שפיגל.
מהעבר השני של המתרס ישנם האוהדים הסלחניים יותר, המוכנים להפנות את הלחי השניה ואפילו לקבל את גולסה בחזרה לקבוצה. אלה רואים את כל הסיפור דרך משקפיים של "ריאל פוליטיק", מביעים תמיכה בגולסה, ורואים את המהלך שעשה כמהלך עסקי לגיטימי היות ומדובר בשדרוג מקצועי וכלכלי.
הם תולים את האשמה בראש ובראשונה בקבוצה, שאיבדה אותו הרבה יותר משהוא ברח לה. מכבי חיפה, לטענתם, התמהמה יתר על המידה עם ההחתמה המחודשת של הקשר הצעיר והמוכשר על חוזה חדש ברגע שמלאו לו 18 שנים.
גולסה, מצדו, בסך-הכול ניצל פרצה בירוקרטית, שאפשרה לו להשתחרר מהקבוצה, אשר חתמה בזמנו על חוזה עם אביו, ולא איתו.
כך, בין הבנדורות המובחרות לתפוזים בזיל הזול, בין קריאת "כל תפוח מלמיליאן" לקריאת "סחורה א"א", התנהלו הוויכוחים בין הסוחרים אוהדי הקבוצה באווירה עליזה, וכמו שאומרים, "אותנטית". צפו במשאל הרחוב: ,
