בתמונה: דמאיו ושטר המשכורת השנתי שלו, באלפי שקלים (צילום: ספורט 5)
בתמונה: דמאיו ושטר המשכורת השנתי שלו, באלפי שקלים | צילום: ספורט 5
Get Adobe Flash player

השאלה הכי פופולרית בבחירות 2013 הפכה גם לשכיחה ביותר בקרב אוהדי בני יהודה בעונה הנוכחית: "איפה הכסף?". טענות קשות נשמעות בתקופה האחרונה מצידו של הקהל הכתום נגד הבעלים והמנכ"ל משה דמאיו, כשבראשן עניין תקציב המועדון. מובילי המחאה המתגברת נגד הבעלים דורשים לדעת באופן מיידי לאן מופנות כל ההכנסות ממכירת שחקנים, ומה עושה דמאיו עם יתר הרווחים ממכירת כרטיסים וספונסרים.

אתר ערוץ הספורט חושף את כל הפרטים מאחורי הקלעים של ההתנהלות הכספית של בני יהודה: מסמכי הבקרה, חוזי מכירה השחקנים ופריסת ההפקדות, וגם את שכרו המפתיע של משה דמאיו בעצמו. איפה הכסף? הנה הכסף.

ראשית, חשוב לציין: משה דמאיו הוא הבעלים היחיד בליגת העל שמשמש גם כמנכ"ל, על כן יש להתייחס אליו ואל התנהלותו בשני מישורים נפרדים. ב-2003 קנה דמאיו את בני יהודה מהמפרקים, עורכי הדין עמית פינס ושחר בן עמי, בסכום של 2.5 מיליון שקלים. בהסכם מול השופט הוחלט שאת הסכום ישלם דמאיו בחמש השנים הראשונות שלאחר ההסכם, כלומר חצי מיליון שקלים בכל שנה. כל הכסף מגיע מהתפעול השוטף של המועדון.

בניגוד לבעלים אחרים בליגת העל (אך לא בכל הקבוצות), בכל 10 השנים שלו בני יהודה, דמאיו לא השקיע כסף מכיסו הפרטי, מלבד ביטחונות וערבויות אותן הוא מפקיד בבקרה לפני כל עונה. אותם ביטחונות נחשבים בעיני הבקרה ככסף לכל דבר, אולם אינם נפרעים אלא במקרה הצורך.

הניהול של דמאיו כמנכ"ל בכל הנוגע לתזרים המזומנים של המועדון, קרי הכסף שנכנס למועדון ממכירתם של שחקנים (אלירן עטר, דינו אנדלובו וחסן אבו זייד), מאפשר לו להעמיד תקציב שנע בין 13-18 מיליון שקלים בכל עונה, בעשר העונות בהן הוא משמש כבעלים. לדמאיו אין אפשרות למשוך כסף מחשבונה של בני יהודה ללא אישור של הבקרה התקציבית, גם אם הקבוצה סיימה את העונה ברווח גדול, ולאורך שנותיו במועדון הוא לא משך ולו שקל אחד מקופת המועדון.

כמנכ"ל, דמאיו מרוויח משכורת נמוכה באופן יחסי למעמדו בכדורגל הישראלי. 300,000 שקלים ברוטו לעונה, זהו הסכום שמופיע בתלוש של המנכ"ל. במילים אחרות: 25,000 שקלים בחודש, כולל הטבות סוציאליות, ובנטו: 15,100 שקלים.

ייבוא וייצוא

בסוף עונת 2009/10 משה דמאיו מכר את אלירן עטר למכבי תל אביב תמורת 4.5 מיליון שקלים. בנוסף, הובטחו לבני יהודה 20 אחוז ממכירה עתידית - סכום המוערך ב-750,000 - אותו קיבלה הקבוצה העונה. דמאיו בחר שלא להשקיע את כל הסכום באותה העונה אלא לפצל אותו - חלק מהסכום נכנס לתקציב של אותה העונה, בעוד סכום נוסף חולק והושקע בשנים הבאות. כך נוהג דמאיו בכל עסקת מכירה, כאשר לרוב מדובר בפריסת הפקדות לעונה אחת קדימה, או לכל היותר לשתי עונות.

בעונה שעברה מכר משה דמאיו את דינו אנדלובו למכבי חיפה תמורת 4 מיליון שקלים. בהסכם מול הירוקים הוחלט שאת הסכום יחלקו לארבעה תשלומים, כאשר התשלום האחרון - בסכום של מיליון שקלים - יועבר לבני יהודה בסוף חודש ינואר 2014. גם במקרה של חסן אבו זייד הסיפור דומה. כשהשחקן נמכר למכבי תל אביב בעונה שעברה ב-350 אלף דולר, מתוכם שולמו 200 אלף דולר בתשלום הראשון, ורק לאחר מכן 150 אלף הדולרים הנוספים.

לטובת המאזן

אז מה מטרת פריסת התשלומים? הבטחת תקציבה של בני יהודה לשנים הקרובות, כאשר דמאיו "שומר" למעשה הכנסות כדי לאפשר לזהובים לפתוח כל עונה עם תקציב שעולה על תקציב המינימום. ההתאחדות דורשת מכל קבוצה תקציב של 12 מיליון שקלים כדי לפתוח עונה בליגת העל, תקציבה של בני יהודה העונה עומד על כ-13.5 מיליון.

מתוך התקציב הכולל 6 מיליון שקלים הם "הכנסות בטוחות" - ממכירת כרטיסים ומנויים, זכויות שידור ומענק מהטוטו. כדי להגיע לתקציב המינימום על דמאיו לגיס 6 מיליון שקלים נוספים בכל עונה, אותם הוא משיג כבר עשור דרך חסויות, תרומות, ספונסרים אחרים, מענקי מיקום וכאמור, סכומים שמגיעים ממכירת שחקנים ונפרסים על פני כמה עונות.

ובמקום שבו יש הכנסות, יש כמובן גם הרבה הוצאות. בממוצע, בני יהודה משלמת שכר שחקנים כולל בסך 6 מיליון שקלים, 1.5 מיליון לטובת אבטחת משחקים, מיליון שקל משולמים לשם השימוש באיצטדיון ו-350 אלף שקלים הולכים על מיסי התאחדות.

"דמאיו גונב? זו אפילו לא רכילות זולה"

גם ליו"ר הבקרה התקציבית, עופר אורליצקי, אין ספק בהתנהלות של דמאיו. "בחמש השנים בהן אני בבקרה, הוא לא משך כסף לכיסו מעולם", סיפר לאתר ערוץ הספורט. "בעלים יכול למשוך כסף רק באישור הבקרה, אם התקציב בעודף גדול מאוד".

אורליצקי המשיך להתייחס לתפקודו של בעלי בני יהודה: "בכל שנה, דמאיו מביא ערבויות ובטוחות לאיזון התקציב. עם זאת, אם הקבוצה צריכה פתאום 10 מיליון שקל, הוא לא יביא אותם כמו בעלים עשירים אחרים".

"בזכות הניהול של דמאיו, בני יהודה מסיימת את העונות באיזון, עודף או גרעון קטן", סיכם אורליצקי, והתייחס לכיוון ממנו מגיע הכסף: "יש את הספונסרים, הקהל, המנויים ואת עיריית ת"א - כולם מביאים סכומים שונים - אבל מעל הכל זה הניהול. היו שמועות שהוא גונב? זו אפילו לא רכילות זולה. מלבד המשכורת, הוא לא לקח שקל".

עם פרסום הכתבה, הוציא הארגון האוהדים המנהל באופן מסודר את המחאה נגד דמאיו, "אריות יהודה", תגובה: "אנחנו מברכים על חשיפת ערוץ הספורט לפיה משה דמאיו לא הכניס לקופת בני יהודה אף לא שקל אחד... כעת, כשברור שאין הבדל בין משה דמאיו לכל אדם אחר מבחינת הכסף שנכנס לקופת הקבוצה, נותר רק לשאול: מדוע לא קם דמאיו ומצהיר שהוא מבקש למסור את בני יהודה בחינם לכל מי שירצה להיות בעליה? אנחנו מקווים ומאמינים שהחשיפה, לפיה הסכום שמגיע לדמאיו על הקבוצה הוא אפס שקלים, תקדם את העברת הקבוצה מידיו לידיים של אדם שיצעיד את בני יהודה קדימה".