"3 בלמים זאת שיטה הגנתית", "סוזה הורג את מכבי כשהוא עולה עם 3 בלמים", "3 בלמים זה רע", "למה הפחדנות הזאת לעלות עם 3 בלמים?". פרשנים יקרים, אולי די עם השטויות, עם החובבנות, עם הקיבעון? אולי די לחשוב שאתם יותר חכמים מכולם כשבעצם אתם לא מבינים כלום?
הכי קל לראות הרכב עם 3 בלמים ולהתחיל לקטר, הרי פאולו סוזה הוא כישלון חרוץ. מביאים לפה מאמן שזכה כשחקן פעמיים ברציפות בליגת האלופות, וכל מה שהוא מצליח לעשות זה להוביל את הליגה בביטחון ולהגיע לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית אחרי בית מוקדם עם פרנקפורט ובורדו. בושה. ואם זה לא מספיק, הוא עוד משחק עם 3 בלמים? תתפטר!
הקבוצה הראשונה אתה זכה סוזה בליגת האלופות היא יובנטוס, אולי הקבוצה המפורסמת בעולם שמשחקת בשיטה החביבה על המאמן הפורטוגלי. הגברת הזקנה משחקת באותה שיטה בדיוק כבר כמה שנים, שיטה אותה מנסה סוזה להנחיל גם לאלופת המדינה.
3 בלמים, 2 שחקני אגף, 3 קשרים באמצע ושני חלוצים. האם גם קונטה "הורג את יובנטוס" כשהוא עולה עם 3 בלמים? כמובן שלא. כי זאת לא שיטה הגנתית, אפילו לא קרוב לזה. ליובנטוס זה לא מפריע לדהור לעבר אליפות שלישית ברציפות בסריה A, ככל הנראה גם לסוזה זה לא יפריע לקחת אליפות, אבל את הפרשנים ב"שתי שקל" זה לא מעניין. הם מתעקשים שזה הגנתי. אגב, הם גם מתעקשים לפני כל משחק שמכבי עולה לשחק עם ארבעה שחקני הגנה ומופתעים לגלות שוב ושוב שזה לא כך, אבל את זה נשאיר לפעם אחרת.
על דבר אחד צריך להסכים, ביובנטוס השיטה עובדת טוב יותר, אבל גם זה מובן. בטורינו משחקים כך כבר כמה שנים ברציפות, והכי חשוב, הקבוצה נבנתה כדי לשחק בשיטה הזאת, ולכן הגיעו השחקנים הנכונים לעמדות הנכונות.
הבעיה הכי גדולה בשיטת שלושת הבלמים היא שני שחקני האגף. זה תפקיד קשה שמצריך שחקנים סופר איכותיים שיכולים לסייע בהגנה וכעבור מספר שניות להיות ברחבת היריב, לבשל ולכבוש. ביובנטוס עושים את זה ליכשטיינר ואסמואה, שעד עכשיו מסתדרים מצוין בליגה האיטלקית ופחות באירופה. אגב, לטעמי זאת הבעיה הכי גדולה של יובה בליגת האלופות, שני שחקני האגף לא מספיק טובים לרמות הגבוהות ביבשת.
במכבי ת"א הבעיה חמורה עוד יותר. לצהובים פשוט אין שני שחקני אגף מתאימים לשיטה. באגף ימין דור מיכה הוא כישרון אדיר ושחקן מצוין, אבל מעדיף להתמקד רק בחלק הקדמי. פרט אליו אף אחד לא יכול לשחק שם כמו שצריך, אולי יואב זיו, אבל גם זה יהיה אילוץ. באגף השמאלי טל בן חיים הוא עילוי התקפי אבל הולך לאיבוד בחצי המגרש ההגנתי ולכן בקושי משחק, עמרי בן הרוש לא מספיק טכני ומראבל עדיין לא הוכיח את עצמו וצריך לתת לו עוד זמן.
כששני שחקני האגף לא מתאימים לשיטה, לפעמים נדמה שמכבי ת"א לא תוקפת עם מספיק שחקנים במספיק דקות של המשחק, כשזה קורה, מכבי ת"א בדרך כלל מצליחה לכבוש. לכן, גם ב"שיטה ההגנתית" הזאת היא עדיין כובשת לא מעט וסופגת הכי קצת שערים.
החלק הבעייתי השני בשיטה הוא הקישור. גם כאן הביקורות על סוזה ארסיות, "למה 3 קשרים אחוריים?". וגם הפעם כמובן, מדובר בבורות נטו. השיטה בנויה על 3 שחקני קישור באמצע, אבל שוב, איכות השחקנים היא שקובעת. ליובנטוס יש מרכז מגרש מפחיד עם פירלו, וידאל ופוגבה או מרקיסיו. אלה 3 קשרים שיכולים לעשות הכל, להגן, לחלץ, למסור, לכבוש בכל רגע, תענוג אמיתי. למכבי, ובכלל בכדורגל הישראלי, אין שחקנים כאלה, אותנו לימדו להגן או לתקוף, ועם זה פאולו סוזה צריך להסתדר. באין ברירה סוזה מתמרן בין ראדי, אלברמן, מיטרוביץ' ואיינבינדר, שחקנים טובים מאוד, אבל שוב, כל אחד מהם טוב יותר בהגנה או בהתקפה, ופחות בשניהם יחד. יכול להיות שהפתרון הוא לשים את ערן זהבי בשלישיה באמצע ולא כאחד החלוצים, זה יכול לעזור.
מכבי ת"א אף פעם לא תהיה יובנטוס מסיבות מובנות, אבל לפחות יש לאן לשאוף. השיטה בטח לא הגנתית, היא רק דורשת עוד ועוד תרגול ופה ושם התאמות בסגל, כדי שבשנה הבאה זה לא רק יביא תוצאות טובות אלא גם ייראה טוב יותר. אבל סבלנות? לא אצלנו. כמה טוב שסוזה לא מקשיב לכל חסרי המושג שממשיכים לבקר אותו בכל הזדמנות, גם אחרי שהוא מנצח דרבי בו הוא נמצא בחיסרון מספרי מהדקה ה-38 ובפיגור 2:1 בדקה ה-88. השיטה הגנתית (אז מה אם מכבי כבשה הכי הרבה בליגה), החילופים גרועים (אז מה אם מחליף אחד סחט פנדל קריטי 20 שניות אחרי שנכנס והשני בישל את שער הניצחון בדקה ה-93) ובכלל אין לו מושג, כנראה בגלל שהוא לא משתף פעולה עם העיתונאים/פרשנים/אין לי מושג מהם בדיוק.
לסיכום, למרות הרצון הבלתי נשלט לבקר את המאמן הזר, כי אנחנו מבינים יותר טוב ומיהו בכלל שיבוא לפה ויתפוס עלינו תחת, הגיע הזמן לתת קצת כבוד. אנחנו לא יותר טובים מאף אחד בכלום וככה אנחנו גם צריכים להתנהג. במקום לקשקש בואו ננסה ללמוד, להבין ואף ליישם כדי אולי פעם, בדגש על אולי, נהיה רק קצת יותר טובים.
