פינוי שוטרי מג"ב מרימים בחור במשקפי שמש וברקע שוטר (צילום: מערכת MAKO 5)
מונעים מהומות - או גורמים אותן? שוטרים | צילום: מערכת MAKO 5

כולם מכירים את הנחת היסוד לפיה השחקן הישראלי נופל מותש אחרי שני ספרינטים. או איך זה שדווקא השחקן הישראלי מתחיל לרוץ במקום בסביבות הדקה ה-70. אז קחו עוד שאלה שאין לה פיתרון: האם השוטרים שמגיעים לאבטח את המשחקים בכדורגל הישראלי הם בסופו של דבר אלו שגורמים לבעירה? יש יותר מדי תשובות לשאלות האלו. אבל לאף אחת מהן אין איזשהו הסבר מדעי. כלומר, הוכחה מחקרית.

לבעיה הזאת מנסים לתת מענה בהתאחדות לכדורגל בשנתיים האחרונות, באמצעות הקמתה של יחידת מחקר. הרעיון הוא פשוט: לוקחים חוקרים מובילים באקדמיה, דוקטורנטים ומסטרנטים שמעוניינים לבצע מחקרים שקשורים לכדורגל, ודרך יחידת המחקר של ההתאחדות מסייעים להם בביצוע מחקרים. ההתאחדות יכולה ליהנות מהתובנות שלהם, בסוגיות שיכולות לסייע לכדורגל הישראלי. חלק מהמחקרים שנעשו בשנתיים האחרונות יכולים להסביר תופעות ייחודיות.

המטרה: הטמעת תהליכים מדעיים

הרעיון להקים יחידת מחקר לא הגיע משום מקום. למספר התאחדויות גדולות בעולם - ספרד, צרפת, איטליה ואנגליה - יש יחידות מחקר הפועלות בשיתוף עם אוניברסיטאות. גם המהפכה שעבר הספורט בתחום המדעי הקלה על ההחלטה להכניס יחידות מחקר לתוך ההתאחדויות.

בכדורגל הישראלי יש קבוצות שהטמיעו את התהליכים המדעיים באופן בולט יותר, למשל בתחום הפיזיולוגי. אם עד לפני 15 שנה לא היו הקבוצות זקוקות למאמן כושר או פיזיולוג צמוד, הרי שהיום אין קבוצות בכירות שלא יחזיקו אנשי מקצוע בתחום. שתי קבוצות - מכבי ת"א ומכבי חיפה - מחזיקות כיום במשרה מלאה איש שאמון על מתן שירותים מדעיים פיזיולוגיים.

בהתאחדות אומרים שהניסיון הוא להגיע דרך המודלים המחקריים לכל מקום שיכול להביא שיפור. למשל, אחד המחקרים שמנסים כעת לגלגל הוא על קהל הכדורגל בישראל - מה הוא באמת רוצה כשהוא מגיע למגרש? מה מעניין אותו ולמה הוא לא בא למגרשים?

מחקר אחד שנמצא עכשיו בשלבי התהוות, בודק את נושא האלימות במגרשים ואיך משפיעה התנהגות המשטרה על ירידת מספר המורחקים מאצטדיוני כדורגל. מחקר נוסף נועד לבדוק את הקשר בין הקהילה לבין קבוצת ספורט - מה שאמור להקל בהמשך על יצירת קשר כזה.

אלונה ברקת תורמת

בהתאחדות אף משתמשים בידע של היחידה לסייע במתן שירותים לגופים חיצוניים. למשל, ההתאחדות שולחת נציג של יחידת המחקר ללמד בקורס מפקדי אירועי ספורט של המשטרה. וכך השוטרים - רגע לפני שהם מגיעים להלום באוהדים - יושבים בכיתות ומקבלים פרופיל פסיכולוגי של האנשים שמגיעים למגרש, מה המשמעות של אירוע ספורט עבור אוהד כדורגל וכו'.

מאחר שיחידת המחקר לא מתוקצבת על ידי ההתאחדות, חלק מזמנה היא מקדישה לצורך גיוס תרומות. "אותו חוקר שעובד על בדיקת הקשר בין קבוצה לקהילה, יכול לקבל מאיתנו מימון של 9,000 דולר לצורך ביצוע המחקר שאחר כך משמש גם אותנו", אומר גורם בהתאחדות. אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע, והמכון לחקר טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת ת"א, סיכמו בימים אלו עם ההתאחדות על תרומה של כ-40 אלף דולר לטובת מימון מחקרים בכדורגל הישראלי.

אם חוזרים רגע לסוגיית האלימות במגרשים, אז ברמה הפרקטית מחקר יכול לקבוע בסופו של דבר מהו המספר המומלץ של שוטרים באירוע ספורט, מה שיכול להביא לחיסכון עצום עבור הקבוצות. "אנחנו יכולים להגיד שבמקרים מסוימים המשטרה לא יוצרת שקט, אלא דווקא מובילה לאנטגוניזם ובמקרים קיצוניים אף מלבה את האלימות", אומר גורם בהתאחדות, שמוסיף בעניין הזה כי "למשל, בין המשטרה לבין אוהדי הפועל ת"א כדורגל ובין המשטרה לבין אוהדי הפועל ירושלים כדורסל, יש היום הבנות שלפיהן היא מפחיתה את נפח החיכוך שלה והנוכחות שלה ביציעים עם שני המגזרים האלו".

כלי לקבלת החלטות

בהתאחדות מנסים להקים ולדחוף את הסיפור הזה כבר לא מעט שנים, אבל רק השינויים המבניים שעברה וכניסתם של אנשי אקדמיה לתפקידים בכירים בהתאחדות הביאו ליישום הרעיון. מה שעוד עזר, הוא העובדה שהיחידה לא יושבת על תקציב ההתאחדות ולמעשה חיה מגיוס תרומות לצורך ביצוע המחקרים.

האם בסופו של דבר ההתאחדות רוצה להרוויח כאן עוד עניין של שיפור תדמית? מנכ"ל ההתאחדות אורי שילה אומר: "האימג' אף פעם לא מזיק, אבל במקרה הזה הוא בשוליים. מה שהנחה אותנו הוא העניינים בחיי היום יום שאתה נתקל בהם ואין לך תשובה מוכחת. הרבה פעמים אנחנו רוצים לבדוק תחומים מסוימים, ואז כולם יושבים בישיבות ואומרים 'בעולם לא עושים ככה ובעולם כן עושים ככה', אבל אף אחד בעצם לא יודע על מה הוא מדבר".

שילה מסביר כי "מדובר בהרבה תחומים. החל מאלימות, דרך נושאים פיזיולוגיים וסוציולוגיים שההתאחדות רוצה לקבל עליהם אינפורמציה, ובמקום לחפש איזה סקר או לתרגם מחקר שנעשה באיזה מקום בעולם - החלטנו להשתמש במסטרנטים ודוקטורנטים ולאפשר להם לחקור. אנחנו מסייעים להם בגישה נוחה יותר לכל המקומות בכדורגל הישראלי, הופכים להם את החיים לקלים יותר ומקבלים כתמורה את המידע. וכל זה בעצם ללא עלות".

איזה טיפוס אתה (צילום: SXC)
"וואי איזה גול, בעיטה בזווית הופכית לקוסינוס המשרעת של האינטגרל החציוני" | צילום: SXC

מעבר לזה", אומר שילה, "זה יכול להיות כלי נוסף שיאפשר לקבל החלטות עתידיות, ולא על סמך אינטרסים צרים. כשיש לך משהו שחקרת ובדקת ואתה יודע איך דברים מושפעים ברמה המדעית, כאן אצלנו, זה יכול לעזור ולהיות חלק ממערך תכנון קדימה, איך לפתח שחקנים, איך לדעת לטפל בקהל. זה בדיוק מתיישב עם הרעיון על איך שההתאחדות מנסה היום לתפוס את עצמה - באופן הרבה יותר מדעי".

מה שנשאר זה רק לראות האם האנשים שיכולים ליהנות מהעניין הזה מספיק בשלים לנושא. בחלק מהמקרים מתברר שהקדמה עדיין רחוקה מהשטח. למשל, את אחד המחקרים המעניינים בתחום - זה שבודק את ההשפעות של יכולת אירובית על הספרינטים של הכדורגלנים הצעירים - הביאה יחידת המחקר לבקשת ההתאחדות לכנס בו השתתפו מאמני הנבחרות הצעירות הלאומיות. לא עברו כמה דקות לפני שאחד המאמנים הלאומיים זרק לאוויר את השאלה הבלתי נמנעת: "למה אנחנו צריכים לדעת את השטויות האלה?!".

ממסקנות יחידת המחקר - לשחק פחות ברמדאן, לעבוד יותר על סבולת

לא מעט פעמים קיים כעס גדול של קבוצות ערביות על כך שהן נאלצות לשחק בתקופת צום הרמדאן. האם יש בסיס לטענות שלהן על כך שיש פגיעה ביכולת הגופניות של השחקנים? במחקר שמומן על ידי ההתאחדות לכדורגל, ונערך על ידי ד"ר יואב מקל, פרופ' אלון אליקים ואסמעיל עוביידה, התגלה שהצום אכן פוגע בשחקנים.

למשתתפים במחקר ערכו סדרת מבחני כושר יום לפני תחילת הצום, ויום לפני סיום הצום. התוצאות הראו ירידה ביכולת האירובית, ירידה ביכולת להתמיד בספרינטים חוזרים וירידה בכוח המתפרץ. ובמלים אחרות, קבוצות ערביות ששחקנים צמים בשורותיהן, אכן עולות עם נחיתות פיזית למשחקים בתקופה הזאת.

מחקר נוסף שנעשה על ידי יואב מקל, אורן מקנל ואלון אליקים, בדק את אחת הבעיות הכאובות אצל השחקן הישראלי - נושא הספרינטים. המחקר בדק האם כושר אירובי - כלומר סבולת - יכולה לסייע לשחקני כדורגל גם בביצוע של ספרינטים. במחקר השתתפו 33 שחקנים בני 16-18, ששיחקו בשתי קבוצות הנוער של מכבי ת"א. בין הנבדקים היו שישה שחקנים מהנבחרת הצעירה שעלתה לטורניר גמר אליפות אירופה ב-2007.

התוצאות הראו שיכולת אירובית חשובה וקשורה יותר לשימור הכוח בפעילות עם מספר רב של חזרות קצרות. כלומר, לשחקן כדורגל שיהיה בעל כושר אירובי גבוה יותר, יהיה יתרון בכל הקשור לפעילות שדורשת התפרצויות כוח קצרות. ובמלים אחרות, שחקנים ישראליים שיעבדו איתם על סבולת, יש סיכוי טוב שיצליחו לבצע ספרינטים קצרים, גם כשהמשחק מתקרב לסיומו.