הכדורגל הישראלי באבל (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
הכדורגל הישראלי באבל (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
הכדורגל הישראלי נפרד היום (ראשון) מאחד הגדולים שהיו לו. מאות ליוו את עמנואל שפר בדרכו האחרונה, בהלוויה שנערכה בבית העלמין ברמת השרון. בין הקהל הרחב נכחו אנשי ספורט רבים, כדורגלנים, מאמנים וגם פולטיקאים, חברים וכמובן בני משפחה.

מאמנה האגדי של נבחרת ישראל הלך לעולמו בגיל 88 ביום שישי. שפר חתום על ההישג ההיסטורי של הספורט הישראלי, כשהעלה את הנבחרת להופעה בגביע העולמי במקסיקו 1970.

"הוא גדול המאמנים שהיו לנו", אמר יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, "הוא הביא לנו את ההישג הגדול ביותר וחלפו 40 שנה מאז וכל המאמנים שהגיעו אחריו לא הצליחו לשחזר את זה. הוא האמין בכדורגל הישראלי ובעבודה קשה. היום שחקנים משחקים בליגה ובגביע באותו שבוע והם לא עומדים על הרגליים והוא היה עושה 2-3 אימונים ביום. אף אחד לא מת מעבודה קשה אלא רק משעמום".

"חייבים לשמר את המורשת שלו ואנחנו בהתאחדות גם חושבים איך להנציח את פועלו ואת המורשת שלו", אמר לוזון והתייחס לעובדה שארונו לא הוצב באצטדיון ר"ג, "קודם כל, יערכו כאן כל ההספדים. זו החלטה שקיבלנו עם מי שצריך. אני לא חושב שההחלטה לא היתה נכונה. הטקס כאן יהיה מכובד וכשננציח אותו, הטקס יהיה יותר מכובד".

בנו, אודי שפר, נשא דברים: "אנחנו מאוד מתרגשים לראות כ"כ הרבה אנשים שהגיעו לחלוק עם אבא כבוד אחרון. אבא שלנו לא היה רק אבא שלנו אלא היה אבא של כולם. אבא היה מאמן ומחנך שדור שלם העריץ. הוא היה מופת לאלפים שאהבו אותם בכל ליבם. אנחנו מבקשים להיפרד מאבא שלנו, רק שלנו. אבא כולנו יחד לתמיד כמו שרצית וידעת שיהיה. כולם שומרים על המסורת שלך".

גרנט הגיע גם כן לבית העלמין ברמה
גרנט הגיע גם כן לבית העלמין ברמה"ש (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

"עמנואל יקר, מונדק", אמר יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, "כמי שמכיר אותך למעלה מ-40 שנה, למרות שאני נפרד ממך, ולמרות שאני יודע שאתה לא יכול לענות לי, אני אחוז תזזית כשאני לידך. איזה בן אדם. לשבת איתך ברגעים שאין לך צורך להחליט מה יהיה על המגרש זה היה תענוג צרוף. בראש ובראשונה, היית יהודי וציוני. אדם שראה את מדינת ישראל כתקוותו של העם היהודי. אם יש כדורגל טוב באיטליה ובגרמניה, צריך שיהיה גם פה. היית איש גדול. איש קשוח מצד אחד ורגיש מהצד האחר". 

אגדה שהיתה: שתי קדנציות בנבחרת, העפלה היסטורית למונדיאל ולמשחקים האולימפיים
שפר נולד ב-1 בפברואר, 1924 בגרמניה. בגיל 16 הוא נמלט לרוסיה והתחמק מידיהם של הנאצים. בגיל 26, בשנת 1950, הוא עלה לישראל והצטרף להפועל חיפה ובהמשך שיחק בהפועל חיפה. הוא הדריך את נבחרת ישראל ב-24 משחקים רשמיים, הן ידידות והן במשחקים האולימפיים, במוקדמות המונדיאל ובמונדיאל עצמו.

בנוסף הוא עמד על הקווים ב-22 משחקים לא רשמיים נוספים, שאינם מוכרים על ידי פיפ"א. הניצחון הגדול ביותר היה כמובן ה-0:1 על אוסטרליה באיצטדיון רמת גן משער של גיורא שפיגל (18). ב-14.12.1969 שפר העלה את ישראל למונדיאל אחרי 1:1 באוסטרליה.

במונדיאל עצמו ישראל הוגרלה לבית עם איטליה, שבדיה ואורוגוואי. במשחק הראשון ישראל הפסידה 2:0 לאורוגוואי ובשני הצליח שפר להביא נקודה ראשונה בזכות אותו שער בלתי נשכח של מוטל'ה שפיגלר, שכבש ב-1:1 עם שבדיה. את ההופעה נעלה הנבחרת ב-0:0 מול איטליה.

בשנת 1978 חזר שפר לקדנציה שניה בנבחרת ישראל וכיהן כמאמן הראשי על הקווים עד לשנת 1980. שפר זכה גם בארבעה גביעי אסיה כמאמן נבחרת הנוער בשנים 1964, 1965, 1966, 1971.