משחקי הכדורגל והכדורסל, מענפי הספורט המובילים בארץ ובעולם, מרתקים בימי שיגרה את חובבי הספורט בישראל. הכדורגל באשדוד ובאשקלון והכדורסל באשקלון ובאשדוד מהווים מקור משיכה להמונים. כך למען האמת גם ביבנה, בשדרות, בנתיבות, בקרית גת, בקרית מלאכי ובעוד מקומות על המפה.
אבל בימים אלה, "המשחק" האמיתי לצערנו הוא בעזה ובעוטף עזבה וכאשר המדינה "משחקת" על גורלנו ועתידנו, משחקי הכדור נדחקים הצידה ובצדק.
אני למשל דוגל בהפסקת פעילות תרתי משמע של משחקי הכדורגל והכדורסל, מושכי הקהל. להשתמש בקלישאה של "החיים צריכים להימשך" תהיה טעות גורלית. כי חיים של אזרח אחד, בדרך לאירוע ספורטיבי או באירוע עצמו, אינו שווה את מחיר ההמתנה לימים טובים יותר.
כאשר יגיעו ימים שקטים וטובים הייתי מציע לקברניטי הכדורגל והכדורסל לנדוד כמה שיותר אל עוטף-עזה ולתת פיצוי ובגדול לאותה אוכלוסיה שאינה יודעת שקט ושלווה בימים אלה.
פשוטו כמשמעו. משחק ליגת על בכדורגל ובכדורסל בערים ובישובים עוטפי עזה, יסמלו בקול תרועה גדולה את שובו של הספורט לחיים נורמאליים.
זה לא כל כך פשוט דווקא בגלל שהקבוצות משוועות להכנסות כסם חיים ולעיתים אובדן ביתיות עלול לגרום נזק בלתי הפיך, אולם יש מספיק משחקים גם בכדורגל וגם בכדורסל שכבר שמענו על כך שההוצאות עולות על ההכנסות. את אותם משחקים רצוי להעביר דרומה.