צילום: Amir Levy / Stringer, getty (צילום: ספורט 5)
צילום: Amir Levy / Stringer, getty | צילום: ספורט 5
sportFive1333869 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יצר סערה כשהגיש בקשה למשרד הפנים כדי לשלול את אזרחותו של דניאל סונדגרן ואת אשרת העבודה של שחקני מכבי חיפה, אך האם יש באמת משמעות לאותה בקשה של בן גביר? כנראה שלא. ראשית, כל נושא שלילת אזרחות הוא באחריות משרד הפנים, ולא באחריות המשרד לביטחון לאומי. שלילת אזרחות מתרחשת אך ורק במקרים מאוד חריגים, כשגם בג"ץ רשאי לבטל החלטה של השר, אם התקבלה בצורה שלא תואמת לחוק.

אז על איזה סעיף בחוק למעשה מתבסס השר איתמר בן גביר? על פי סעיף 2(ג') לחוק לשלילת האזרחות, רשאי בית המשפט לשלול אזרחותו של אדם לבקשת שר הפנים אם "אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות או מעמד קבוע בשטחי הרשות הפלסטינית". עוד נכתב בסעיף המדובר שההגדרה ל"הפרת אמונים למדינת ישראל" משמעותה בין היתר: מעשה טרור כהגדרתו בחוק, סיוע או שידול למעשה טרור, נטילת חלק פעיל בארגון טרור או מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור.

נראה שלמרות המכתב, דניאל סונדגרן לא ביצע דבר אחד מבין הדברים המצוינים. השבדי שקיבל אזרחות מתוקף חוק השבות (אישתו יהודיה), הוא עמד בדקת הדומיה וענד סרט שחור. הוא לא נטל חלק פעיל בפעולה המהווה בגידה או תמיכה בארגון טרור, אלא היה חלק מאותו טקס, כך שנראה שלצד כותרות גדולות, אין תוקף משפטי לפנייה של איתמר בן גביר.