sportFive1324261 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
שנים גדולות (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
שנים גדולות (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

אחד מגדולי הכובשים בליגה הישראלית הלך היום לעולמו בנסיבות טראגיות: ליאור אסולין מת בגיל 43, לאחר שנרצח במסגרת הטבח בקיבוץ רעים. אסולין אמנם קצת נשכח בשנים האחרונות, אבל בשיאו היה כובש מחונן - ושחקן בעל ערך, שגם זכה בתארים. הנה לפניכם, סיפור הקריירה שלו.

אסולין נולד ברעננה ב-1980 וגדל בקבוצה שאיתה היה מזוהה יותר מכל, ובמדיה פרץ - מכבי הרצליה. חמש שנים הוא שיחק בבוגרים של הרצליה, והיה שותף גם לשנים המוצלחות יחסית, כששיחקה בליגה הבכירה. בקיץ 2002 הוא עזב את הרצליה, ששיחקה בליגת המשנה, ועבר למכבי פ"ת - שם שיחק עונה אחת תחת גיא לוזון.

בקיץ לאחר מכן, לקראת עונת 2003/04 עבר לבני סכנין - והיה בשיא פריחתו. יחד עם החלוץ הברזילאי גבריאל לימה ורפי כהן, שהגיע ממכבי חיפה, סכנין של אייל לחמן הצליחה לשרוד בליגת העל - וגם לזכות בתואר הגדול מכולם, גביע המדינה, לאחר ניצחון בגמר על הפועל חיפה. אסולין כבש צמד במשחק הגמר, והפך לגיבור.

אבל גם שם זה החזיק רק שנה אחת - בקיץ הוא כבר נמכר לבית"ר ירושלים, שם שיחק תחת המאמן אלי אוחנה. 15 שערים היו לו בכל המסגרות באותה עונה, שם שיחק בין היתר יחד עם אבי נמני. גם בעונה השנייה בבית"ר, 2005/06, רוויית המאמנים המשתנים, אסולין המשיך "לתת מספרים" כשכבש 12 שערי ליגה. בסוף אותה עונה, הוא יצא למבחנים במארסיי הגדולה - אבל המו"מ לא צלח.

הוא חזר לארץ, ובקיץ 2006 הגיעה עוד תחנה טובה - בני יהודה, שם חזר לשחק תחת גיא לוזון. יחד עם ראובן עובד והשוער וינסנט אניימה, אסולין כבש 13 שערים - ולרגעים, הזהובים נראו כמו המרענן הרשמי. אבל אסולין המשיך לנדוד, וב-2007 כבר עבר להפועל תל אביב - למרות החיבור עם המאמן לוזון, העסק פחות הצליח. כבר בינואר 2008, הוא הושאל לאפולון לימסול הקפריסאית.

משם, אסולין המשיך לשחק בשורה של קבוצות - הוא חזר למכבי פ"ת, המשיך להפועל ב"ש, הפועל ר"ג, ראשון לציון, הפועל פ"ת (אותה החזיר לליגת העל עם 14 שערים בלאומית), הפועל אשקלון, הפועל מרמורק, ובשנים האחרונות שיחק בליגות הנמוכות - במועדונים כמו מ.כ. חולון, הפועל לוד, הפועל רמת השרון והפועל כפר ברא - שם שימש גם כמאמן.

88 שערים כבש ליאור אסולין בליגת הבכירה בישראל, בשורה של קבוצות - כולל מספר מועדונים בכירים. מוטי מנדלוביץ' כתב עליו ב"ספר מלכים", שתיעד את הכובשים הגדולים במדינה ויצא ב-2008: "ליאור מגיב לאירועים מתוך רפלקס. אם הכדור נמצא במקום שהוא יכול לראותו, אין ספק שמיד הוא יגיח ללחוץ את השחקן שמחזיק בו; אם נראה כי שוער היריבה ייצא מעט משערו, ניתן להמר שמיד תגיע בעיטה לכיוון... השחקן הישראלי הטוב ביותר מבין אלו שלא יזכו להערכה לעולם".

ואכן, ליאור אסולין סיים את חייו בתור אנדרייטד גדול. כמי שהוגדר כ"פספוס" - אבל למשך שנים, היה אחד החלוצים הטובים בכדורגל שלנו. היום, הוא הלך לעולמו בנסיבות כואבות במיוחד - ואם יש מקום שם, בשמיים, לכובשים גדולים, לצד סטלמך או ויקי פרץ, כנראה שגם לו ישמרו מקום.

יהי זכרו ברוך.