רס״ן אריאל בן משה, מפקד פלוגה בסיירת מטכ״ל, נפל בקרב על קיבוץ רעים באותה שבת שחורה. בן משה, בוגר פנימיה צבאית, שימש גם כמפקד סיירת צנחנים ובשנת 2021 קיבל תעודת הוקרה אישית על תפקוד היחידה והחתירה למגע ממפקד אוגדת איו"ש. הוא יליד העיר מעלות והותיר אחריו אישה, הורים וחמישה אחים.
אחת האהבות הגדולות של בן משה, לצד השירות הצבאי, היתה מכבי תל אביב בכדורסל, ואף החזיק במנוי עונתי למשחקי הקבוצה. עבורו היה מדובר מפלט למספר שעות של שקט והנאה לצד הקריירה הצבאית שטיפח. באותו בוקר שחור, יובל, אשתו, ואריאל היו בחופשה ברמת הגולן כשהוקפץ ליחידה. ״אריאל היה הקצין הכי בכיר ביחידה. מיד אחרי שקיבל את הטלפון של ההקפצה, היינו ברכב בדרך לדרום. אריאל פיקד על מאות לוחמים והיו שם קרבות הירואים בקיבוץ רעים. בבית האחרון שנשאר לטהר, אריאל חטף כדור ונרצח. הוא הציל הרבה אזרחים וחיילים עם מותו״, היא מספרת.
ספרי לנו על אריאל האדם
"לא היו לא יותר מדי תחביבים, אבל התחביב הבולט היה לגמרי מכבי ת"א. ברור לכולם שחמישי בערב לא מדברים יותר מדי, אין תוכניות, כי יש מכבי ת"א. הוא היה לוקח אותי לשער 11 לא מעט פעמים, זה היה הפורקן שלו, היינו רוקדים ומשתוללים שם. זה הסב לו אושר גדול. כל הודעה בווצאפ הוא היה מסיים בלב צהוב ולב כחול. הוא העדיף כדורסל, אבל מכבי זה היה בכל רמ״ח אבריו. זה ברור שאחרי 12-2 בצבא, אם היו שואלים את אריאל אם הוא מעדיף לילה איתי או עם ערן זהבי, זה היה ערן זהבי. קל".אריאל גם ניצל לפעמים את החופשות הצבאיות וליווה את מכבי תל אביב בחו״ל?
"אנחנו ביחד עשור. הוא כל הזמן אמר לי שאם אני רוצה להפתיע אותו, זה רק עם כרטיס למכבי ת"א, למשחק בחו״ל. הוא היה מספר פעמים, ופעם אחת גם אני הפתעתי אותו ונסענו יחד. טסנו למדריד למשחק של מכבי. הם היו מאד גרועים והפסידו. הוא היה מאד מבואס עליהם ומאז החליט להישאר בהיכל".
אריאל דריזן, חברו של אריאל בן משה ז״ל מספר: ״הוא מנוי כבר שנים למכבי ת"א בכדורסל. זה התחיל בלימודים. עשינו מנוי. הצבא לקח לו לא מעט זמן מחייו ולכן הוא הפסיק להיות מנוי, אבל כן הספיק לחדש אותו לפני שנתיים. תמיד צחקנו עליו שבשנתיים האחרונות, ביום ראשון הוא כותב שהוא מתרגש למשחק, בשלישי הוא אומר ׳יש מצב לא אצליח לצאת׳ ובחמישי הוא כותב ׳אני לא מגיע׳. הוא תמיד היה אומר לנו לעמוד בחוץ ולתת לילד את הכרטיס שלו, לאחר שלא יכול היה להגיע. הוא היה כולו לב".
הוא היה ״מכביסט״ אמיתי, למרות שגדל בצפון
יובל: "כן. זה התחיל בגיל מאד צעיר. כדורסל, כדורגל, כדורעף וכדוריד, הכל כמובן מכבי ת"א. פותח טלוויזיה ורואה רק ספורט, זה היה ממש החיים שלו. אהב לשחק כדורסל, לעשות ספורט. זה היה האושר שלו".
מי היה השחקן האהוב עליו?
אריאל: "הוא אהב את ה'מכביסטים'. אם זה דרק שארפ, סקוטי ווילבקין ג׳ון דיברתולומיאו. השחקנים שנותנים את הכל, לא מוותרים, ממש כמו אריאל עצמו. מיד לאחר המקרה, למכבי ת"א היה משחק בחו״ל וג׳ון עלה עם שמו של אריאל על הנעלים שלו. זה היה מאד מרגש".
אתם רואים את עצמכם ממשיכים את האהבה של אריאל לכדורסל ומגיעים להיכל?
יובל: "אני חושבת שהדבר שאריאל היה הכי שמח ממנו, זה מכבי תל אביב. נשמח להגיע למשחקים במקומו. במקום בו הוא ישב. זה הרצון שלי. כל חמישי הוא היה מבקש ממני ללבוש כחול או צהוב והיה מתלהב אם הייתי עושה את זה. אמשיך גם כשהוא לא כאן, לעודד את הקבוצה שאהב. אשמח להגיע למשחקים ולהבין יותר את האהבה הגדולה שלו".
