הכדורגל הישראלי, לאורך שנותיו, ידע לא מעט רגעים מביכים או הזויים, אבל הערב (ראשון) כנראה שהגענו לשיא חדש: משחק הדרבי הירושלמי בין בית"ר להפועל הסתיים בתיקו - שכולו ניצחון לצהובים. הסיבה: חילוף אחד, שנעשה בהיסח דעת, וחיסל את הערך הספורטיבי של תשעים דקות שלמות. המשחק הסתיים ב-1:1, אבל בית"ר היתה זו שחגגה - והפועל ירדה כמאוכזבת הגדולה.
להלן ההסברים: ע"פ תקנון ההתאחדות לכדורגל, כל קבוצה מורשה לשתף רק חמישה זרים בכל זמן נתון על המגרש. זר שישי שעולה על הדשא זו הפרה, שעונש בצידה - הפסד טכני. וזה מה שקרה במה שהפך לאירוע המשמעותי של המשחק שראינו בטדי: הרגע שבו מאמן הפועל ירושלים, זיו אריה, החליט להוציא את גיא חדידה - ולהכניס את קלייטוס נומביל.
נומביל, בחור בן 20 מגאנה, הפך לזר השישי על המגרש - שלמעשה קבע כי 13 הדקות (ברוטו) עד הסיום היו חסרות משמעות ספורטיבית לחלוטין. תיאטרון האבסורד נמשך לתוספת הזמן, כאשר אונדז'יי באצ'ו - אחד הזרים! - כבש את שער השוויון וחגג באינסטינקטיביות, עד שקיבל את הבשורה המרה מהספסל. בסיום המשחק, שחקני בית"ר חגגו עם הקהל, שחקני הפועל ירושלים תפסו את הראש - כנראה האירוע ההזוי שידע אצטדיון טדי מאז השקתו בשנת 1991.
צריך לומר את האמת כהווייתה: מדובר באירוע מביך להפועל ירושלים, מועדון שהצליח לייצר לעצמו תדמית הגונה ומקצועית - אבל הביך את עצמו על הדשא של טדי, הרבה יותר מההופעה בדרבי הראשון של העונה. מזיו אריה, דרך מנהל הקבוצה שלא שם לב, מערכת שלמה כשלה הערב בצורה איומה - ואת המסקנות, יש להניח, יהיה מי שיסיק.
הכדורגל אמנם שיחק תפקיד משני הערב, ובכל זאת היה משחק: בית"ר לאורך רוב המשחק היתה טובה יותר, היתה קרובה לכיבוש שער שני ושלישי - והשוויון של הפועל הושג בעיקר הודות לפארסה המביכה שלה, שגרמה לבית"ר להוריד רגל מהגז, ולבאצ'ו להשוות. הפועל ירושלים פספסה הזדמנות גדולה להישאר מעל הקו האדום, אבל כנראה שהפספוס על הדשא יהיה הדבר האחרון שהמועדון יתחרט עליו עם החזרה למתחם האימונים.
למרבה הצער, תם משחק שלא היה לו ערך. תשעים דקות שהחלו עם אמוציות אדירות, קהל מטורף משני הצדדים ואווירה של אירופה - אבל נגמר בטעם חמוץ, אצל כל הצדדים, ותחושה שמהאווירה הכמעט אירופאית, הידרדרנו לכל מה שהכדורגל הישראלי לא רצה להיות. מהדרבי הזה של ירושלים נזכור את הכל, חוץ מאת הכדורגל. חבל.
