השאלה הגדולה של הסיבוב הראשון בליגת העל, ללא ספק, היתה "האם היא אמיתית": האם מכבי חיפה, אחרי שנים ארוכות של דשדוש, מסוגלת לספק פייט לקבוצה ומועדון חזק כמו מכבי תל אביב, שנראה שדבר לא ימנע ממנו אליפות שנייה ברציפות?
תשובה אמיתית נקבל רק כשהצהובים יגיעו לסמי עופר, אבל יכול להיות שהערב (שני), קיבלנו תשובה חלקית: הירוקים של מרקו בלבול רשמו ניצחון מרשים, חזק ויציב, 0:2 על הפועל ב"ש בטרנר, מה שבעבר היה מבצר שקשה לצאת ממנו עם נקודות, ועליונותם לא הוטלה בספק באמת לאורך 90 הדקות. ב"ש, מנגד, רושמת הפסד רביעי בששת המשחקים האחרונים, כולל משחק שני רצוף בטרנר ממנו היא יוצאת בלי נקודות.
בין אם זה אבק של מאבק, או פייט אמיתי, העובדות לפנינו וכתובות בטבלה: רק 3 נקודות מפרידות בין המכבים מתל אביב למכבים מחיפה אחרי 13 מחזורים, ואם הכוח של מכבי תל אביב הוא בעיקר בהגנה החזקה ובקשיחות; מכבי חיפה היא הקבוצה שמפגינה את האיכות הגדולה ביותר בחלק הקדמי. וזה בא לידי ביטוי, מעל הכל, הערב עם הופעות נהדרות לדולב חזיזה, אך בעיקר לצ'ארון שרי ההולנדי, ששוב הוכיח כמה הוא הזר ההתקפי הטוב בארץ.
הירוקים אמנם קצת דעכו ברמת היכולת במחצית השנייה, ולא עמדו בקצב של החצי הראשון, אבל גם אם ב"ש היתה טובה יותר ב-45 הדקות האחרונות ואולי הגיעה למעט יותר מצבים, שלוש הנקודות של חיפה לא עמדו בסכנה אמיתית. הקבוצה של ברק בכר עלתה מההפסקה עם מעט יותר עזוז ורצון, ונעזרה גם במאור מליקסון שחזר סוף סוף למגרשים, אבל בשורה התחתונה לא באמת סיכנו את ג'וש כהן.
קצת קשה לזכור, בטח הערב, אבל פעם אצטדיון טרנר היה מבצר. זה היה המגרש שממנו היריבה לא יוצאת עם נקודות, שבו ב"ש מפגינה עליונות. אלא שהמיתוס הזה הלך: האדומים של ברק בכר הפסידו ארבע פעמים העונה, פעמיים מתוכם היו במגרש הביתי (בשני המשחקים האחרונים), ובאופן כללי למעט הסמל והחולצה האדומה, אין באמת משהו שיחבר בין הקבוצה הנוכחית, לקבוצה שדרסה ודהרה לשלוש אליפויות רצופות.
ובתוך המשחק המעט עגמומי (והתקופה הקצת מבאסת של ב"ש) היה לה גם רגע אחד בוהק: מאור מליקסון, אחד מסמלי הקבוצה הגדולה ההיא, חזר לשחק אחרי שבעה חודשים וזכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל הבאר שבעי. לרגע אחד, הקהל שוב נזכר ברגעים היפים ובדורסנות שמליקסון מסמל... ואז חזר למציאות, בו בסופו של דבר הקבוצה שלו היתה פחות טובה.
אז האם מכבי חיפה אמיתית? כאמור, עוד חזון למועד בנוגע לשאלה הזו. אבל דבר אחד כן בטוח: מכבי חיפה היא קבוצה סופר איכותית, סופר חזקה, עם שלל שחקנים התקפיים (וד"ש לירדן שועה, שראה מהבית שדווקא מסתדרים יפה בלעדיו). וזה המון, כשלוקחים בחשבון את נקודת ההתחלה של המועדון הזה בשנים האחרונות. תקופה ארוכה של דשדוש מסתיימת הערב, ולירוקים יש בפעם הראשונה פרס להסתכל עליו בלבן של העיניים: שמונה שנים מאז הפעם האחרונה, מכבי חיפה בהחלט יכולה לקחת אל.... טוב, את המילה ההיא עדיין לא יאמרו שם בקול רם. אולי בסוף הסיבוב השני.
