כמעט מבלי ששמנו לב, דלה אינוגבה כבר החל את עונתו התשיעית בישראל. ולא סתם, באותה קבוצה. 9 עונות בבני יהודה הופכות את השוער הניגרי לאחד הזרים הוותיקים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. ועדיין, למרות היציבות במועדון, נראה כי אינוגבה הוא ממש לא קונצנזוס, אולי אפילו ההיפך.
והניגרי, בלשון המעטה, לא אוהב זאת. בראיון מיוחד מגיב שוער בני יהודה על הביקורות, מספר כמה קשה היה להירדם כשהטענות נשפכו לעברו ומספר על הקשר שלו לישראל, והמחשבות לקראת העתיד. רמז: גם בגיל 31, הוא עדיין רואה עצמו עובר למועדון גדול באירופה, אולי בצרפת, כמו אחד, וינסנט אניימה.
מה אתה הכי אוהב בישראל?
"ישראל אחת המדינות המדהימות בעולם. האוכל כאן טעים והאנשים חמים. אני זוכר שבשנה הראשונה שלי אסי (בלדוט) הזמין אותי לאכול עם משפחתו ארוחות ערב. ישר הרגשתי כאן בבית".
מה אתה לא אוהב בישראל?
"אם יש משהו שאני לא אוהב, זו העובדה שצעירים לא עושים כבוד למבוגרים. אני זוכר שלפני כמה שנים עליתי לחימום וילד בן 5 קילל אותי וקרא לי 'קוף'. הייתי בהלם מכך, אבל עוד יותר הייתי המום מזה שאבא שלו, שעמד לידו, לא אמר לו להפסיק. מאיפה שאני בא דבר כזה לא יכול לקרות".
זאת השנה ה-9 שלך בישראל. כבר 9 שנים אתה חי למעשה לבד
"קשה לעזוב את המשפחה. אשתי והילדים מגיעים לישראל כמה פעמים בשנה ואני משתדל לנסוע אליהם כשאני יכול, אבל הגעגוע גדול. בתקופות קשות לפעמים אתה מחפש מישהו שינחם אותך, שיחבק אותך ואין, אני לבד. למזלי יש לי חברים בישראל. יש הרבה מאוד שחקנים ניגרים שמשחקים בליגה שלנו. טוני (וואקמה) וג'ון (אוגו), איגיבור, ג'וד נוורו. אנחנו מדברים הרבה בטלפון ונפגשים מידי פעם".
מה מעצבן אותך?
"אחד הדברים שמרתיחים אותי הוא שכותבים עליי בתקשורת רק כשאני בתקופה רעה. לפני כמה שנים עשו וידאו עם כל הטעויות שלי מאז שהגעתי ואני שואל: 'למה לא הראו גם הצלות שלי?'. כשירדנו ללאומית אמרו שהורדתי את בני יהודה ליגה. זה לא נכון. יש 11 שחקנים במגרש אז איך אפשר להאשים שחקן אחד? באותם ימים קשים לא הייתי מצליח להירדם, הרגשתי שכל העולם נגדי ושאין לי לאן ללכת. הייתי יושב לבד בבית ובוכה. אנשים לא יודעים כמה בני יהודה יקרה לי, זה כמו בית בשבילי. היו תקופות ששיחקתי פצוע כשהרופאים אמרו לי שאני צריך לנוח חודשיים".
"כתבו עליי הרבה דברים שליליים. כתבו שיש לי בעיות ראייה. זה הצחיק אותי", מספר השוער: "הלכתי לעשות בדיקה והכל היה בסדר, לא הייתה לי שום בעיה בעיניים. למרות זאת ניסיתי להרכיב עדשות במשחק אחד וזהו. הייתי צריך להילחם עם עצמי בשביל לשים את העדשות ולהוריד אותם. ויתרתי אחרי משחק אחד".
לפני חודשיים בערך בני יהודה בחנה שוער צרפתי צעיר, איך זה גרם לך להרגיש?
"אני אוהב אתגרים. זה לא משנה איזה שוער יביאו לכאן אלחם בו. אם המאמן יחליט שאני לא פותח זה בסדר, מבחינתי אמשיך לנסות ולהוכיח שאני השוער הכי טוב בקבוצה".
כמה ימים לפני שהגיע השוער הצרפתי למבחנים, עלה יעקב אסייג לתוכנית הרדיו של ערוץ הספורט והעביר עלייך ביקורת קשה.
"יעקב אסייג הוא כמו אבא בשבילי. שמעתי על הדברים שהוא אמר ואני אומר לך שזאת זכותו, בתור מאמן השוערים שלי, לחשוב עליי דברים כאלה".
אתה השוער הכי טוב בישראל?
"אני בין השוערים הכי טובים בישראל".
תסיים את הקריירה בבני יהודה?
"יש לי עוד שאיפות להגיע למועדון גדול יותר. יש לי עדיין חלום לשחק באירופה, מאז שאני זוכר את עצמי רציתי לשחק בליגה הצרפתית ואין לי ספק שאני יכול להגיע לשם".
מה קורה עם העברית שלך? איך עדיין לא למדת?
(צוחק) "קשה לי עם זה. גם כשהייתי תינוק התחלתי לדבר בשלב מאוחר מאוד, אפילו חשבו שאולי אני לא אדע לדבר. בגלל זה אני לא מצליח ללמוד לדבר עברית".
איזה מוזיקה אתה אוהב לשמוע?
"אני אוהב לשמוע היפ הופ ומוזיקת 'גוספל'. אני ממש אוהב מוזיקה, אבל אין לי קול טוב, הלוואי והייתי יכול לשיר (מחייך). אבל אני רקדן טוב. לפני משחקים אני רוקד לבד בבית, בשביל להיכנס לקצב".
מה המטרות של בני יהודה העונה?
"אנחנו יכולים לסיים בין 6 הראשונות ולהיות בפליאוף העליון. קודם כל נבטיח את הישארות בליגה ואחרי זה נסיים בפליאוף העליון".
איך אתה רואה את המשחק מול מכבי תל אביב ביום ראשון?
"ברור שהפועל באר שבע ומכבי תל אביב קבוצות טובות, אבל אם נגיע בגישה שאומרת 'שאין מה לעשות נגדן' אז נפסיד. צריך לבוא לכל משחק בשביל ליהנות ואני מאמין שאפשר להוציא תוצאה טובה".
אתה מרגיש שבתקופות הפחות טובות שלך שחקנים היו מאשימים אותך בהפסדים?
"הם לא היו צריכים להאשים אותי, כי הייתי מאשים את עצמי. ברור שלפעמים היינו רבים אחרי משחק שהייתי טועה בו, אבל זה הגיוני. אנחנו בני אדם עם רגשות. אחרי כל משחק שאני עושה טעות, אני חושב איך אחזיר לקבוצה שלי".
