בשנתיים האחרונות, תחת אלונה ברקת, הפועל באר שבע חווה רנסאנס. המועדון מבירת הנגב חוזר אט-אט לימיו הגדולים, לכזה שנמצא באורח קבע בצמרת הליגה. ב"ש מתהדרת בסגל נוצץ וזוהר, עם אצטדיון מרשים וביתי ובקהל גדול שמגיע שבוע אחר שבוע, גם למשחקי החוץ.
כמובן שאפשר לחפש את הרומנטיקה, אבל לכולם ברור שכסף הוא שם המשחק. אז נכון, מכבי חיפה של השנים האחרונות לא ממש מצליחה למרות הכסף הגדול, אבל לכולם כמעט ברור שבלעדיו, בלתי אפשרי להגיע להישגים. אלונה ברקת הבינה זאת והנחיתה בב"ש הרבה כוכבים גדולים, שעלו לה לא מעט.
אבל בין כל ה"ברדות", "בוזגלואים" וה"מליקסונים", יש שחקן אחד שזוכה לקצת פחות הכרה וחשיפה. כזה שמרוויח הרבה פחות כסף, ואם יעבור ברחוב - לא בטוח שתזהו אותו. ועדיין, מדובר בשחקן מפתח אצל ברק בכר, וגם אצל קודמו בתפקיד אלישע לוי: בן ביטון.
כבר 3 עונות שביטון הוא סוג "באנקר". זה התחיל אצל אלישע לוי ונמשך גם אצל ברק בכר העונה. נכון, הוא פספס לא מעט משחקים בתחילת העונה בגלל פציעה, אבל ברגע שחזר, דרכו להרכב הייתה סלולה. זה לא המקום לגלול בפניכם את כל הקריירה של בן ביטון, אבל ההפסד של הפועל תל אביב, שם גדל המגן, הוא הרווח של הפועל ב"ש. "יש לו כושר גופני יוצא דופן, הבנת משחק, כישורים הגנתיים נפלאים ויכולת טכנית גבוה מאוד למגן", סיפרו עליו במועדון. "מדהים לראות איך המועדון עבר שינוי כמעט בכל עמדה על המגרש בשנים האחרונות ורק בן ביטון לא זז לשום מקום", הוסיף חבר לקבוצה.
שחקנים בבאר שבע מכנים אותו בחיבה "הקרציה" וטל בן חיים (החלוץ) אמר שביטון הוא אחד המגנים שהוא הכי פחות אוהב לשחק מולם. כשהוא רק בן 24 נדמה שלהפועל ב"ש יש מגן לעוד כמה שנים טובות.
"היו רגעים שחשבתי שזה כבר לא יקרה, שכבר לא אגיע לרמות הכי גבוהות", סיפר ביטון באחת השיחות לפני תחילת העונה. כשהוא מדבר על אותם ימים (עד לא מזמן), הוא מדבר על הרגעים בהם חיפש עצמו במגרשי הליגה הלאומית כשהושאל לנצרת עילית ונס ציונה. היום הוא נחשב לאחד המגנים הכי טובים בכדורגל שלנו וכנראה שלא רחוק היום שלכל ה-'ברדות', ה-'בוזגלואים' וה'מליקסונים' נוכל להוסיף גם את ה-'ביטונים'.
