בזמן שהכדורגל הישראלי עומד לפתוח עונה שכל האינדיקציות מראות שהולכת להיות סוערת ומלאת בעיות, יש לשים את הדברים על השולחן. בישראל קיימת סיטואציה ותרחיש ריאלי של אירוע נפגעים בנפש במשחק כדורגל או כדורסל. האם זה יקרה בגלל מופע אבוקות או התפרעות אוהדים או אירוע דחק קהל ביציע? אני רחוק מלהיות מומחה ודעתי אינה רלבנטית.
מה שאני כן יכול להעיד, זה שכאשר נדלקות האינדיקציות, הדברים שנראים בלתי סבירים הופכים סבירים. יותר מדי אנשים במעגלי הרגולציה, ניהול, ניהול מועדונים וכמובן בקהלים מדברים על סיר לחץ שהולך ומתחמם. אני מניח שאי אפשר להתעלם. במקומות שבהם מנהלים מודיעין, אוסף האינדיקציות על אירוע משנה עולם גדל מיום ליום.
ובזמן הזה, לדעתי, מה שהכדורגל באמת צריך זה הסדר גג - בין רגולציה, התאחדות ומנהלת, מועדונים ואוהדים. לגבי האוהדים, הרי שפה צריך למצוא את הקונסטלציה הטובה ביותר לאנשים שיכולים לייצג את האוהדים. בעולם אוטופי הייתה קמה מעין עמותת-על שהייתה מוסמכת לדבר בשם כל האוהדים. לדוגמא, אם ההסתדרות היא ארגון הגג של כל הוועדים המשמעותיים ואיתה משרדי הממשלה מנהלים דיאלוג, הרי שאם נחליף בדוגמא זו את העבודה המאורגנת באהדה המאורגנת ואת ועד העובדים בארגון האוהדים, אז מה שחסר פה את ארגון הגג.
אבל קודם צריך להכיר בארגוני האוהדים. אני, שוב, מומחה קטן מאוד לנושא. יש פה בעיות סבוכות ואני מכיר את הטענות, אבל בסופו של דבר ארגוני האוהדים מקיימים דה פקטו מערכת דיאלוג שוטפת עם המועדונים, כל מועדון והארגון המוביל שלו. יש תקופות של דיאלוג שוטף ויש פחות, אבל ממה שאני מבין, יש דיאלוג שוטף. אז אם יש דיאלוג ברמת מועדון וארגון, הגיע הזמן להכניס את הארגונים המהותיים לתמונה ולחתור להסכם גג מהותי.
בדיאלוג ישיר עם כל הגורמים המשמעותיים בענף, אפשר להשיג הישגים לדעתי. לא את הכל אפשר לפתור, אבל אפשר לקדם ולהוריד את הסבירות לאירוע רב נפגעים. והרי זו אמורה להיות מטרת העל. הכדורגל והסל חייבים, לצד כל הפעולות שכבר נעשות, לחתור להסכם מסגרת עם כל בעלי העניין. בהקבלה לרמה העסקית, הסכם מסגרת בין רגולציה ליצרנים שלא כולל בתוכו את הצרכנים הוא הסכם שסיכוייו להצליח יורדים.
