אחד האנשים הכי מזוהים עם השינוי שהנחיל ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב הוא חואן טוריחו. הוא הגיע עם קרויף לקרית שלום ועזב כאחד ממאמני הכושר המוערכים שעברו במועדון. לאחר מכן הוא חזר לקדנציה שניה וקצרה יותר, תחת אייטור קראנקה, שנגמרה עם עזיבת המאמן הספרדי.
"בימים האלה אני מאמן כושר ועוזר מאמן בקבוצה עד גיל 21 של המקום בו אני גר", מספר טוריחו לפודקאסט "מאחורי הקרעים" עם נמרוד מאהלר ויותם פרי, "אני חלק מהצוות של ג'ורדי קרויף, כולנו מחכים כרגע ליעד הבא שלו, ואז אני אצטרף אליו כשיקרה. כרגע אני נשאר בבית ונהנה מהזמן. דבר אחד בטוח - היעד הבא לא יהיה באירופה, אלא במקום מחוץ לאירופה".
"באמצע העונה שעברה באה אפשרות לחזור למכבי ת"א, הבית השני שלי", הוא ממשיך, "חזרתי ושמחתי מאוד לחזור אחרי 5 שנים. נהניתי מאוד, אבל התכנון שלי היה להיות שם רק לחצי שנה בלבד, כי ידעתי שאני אצטרף לג'ורדי לאחר מכן".
מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי לפני שהגעת ומה אתה חושב עכשיו?
"כשהגעתי לישראל, הייתי בהלם. באתי מוולנסיה, ששיחקה בליגת האלופות, הגעתי לקרית שלום ואשתי אמרה לי 'וואט דה פאק אנחנו עושים פה?'. גם אני אמרתי: 'מה זה הדבר הזה?'. ואז אמרתי לעצמי 'חואן, אם אתם רוצה לעשות משהו אחר, אתה צריך לצאת מאזור הנוחות שלך'. אמרתי לעצמי שלא אכפת לי ממתקנים ודברים שהיו לי בוולנסיה ולא היו לי כאן, רציתי להביא את עצמי".
"היה הרבה בלאגן בקרית שלום, היה קונטיינר ובלאגן מסביב. ברגע שעולים על הדשא, הדשא בקרית שלום טוב, וכך גם בלומפילד שהוא אצטדיון ברמה טובה מאוד. מתחם האימונים היה קטסטרופה כשהגעתי".
"אחד הדברים הטובים שהיה לי זה שהייתה לי פגישה בברצלונה עם מיץ' גולדהאר. לא האמנתי שבעלים של קבוצה ייפגש עם המאמן כושר, ועוד במשך שעה. מיץ' שאל אותי מה הרמה שאנחנו יכולים להגיע עם מכבי ת"א. מיץ' ממש הקשיב לי, שאל לפרטי פרטים וממש ממש התעניין ואמר שיעמיד את כל התנאים שצריך. מעולם בעלים של קבוצה לא שאל אותי על רמת הרזולציה שמיץ' הגיע. בשבילי זה היה משהו טוב, אמרתי לעצמי שהאיש הזה הוא רציני והמועדון הזה יגדל. אמרתי לו שכדי לגדול, צריך להשקיע ברכישת ציוד ויצירת תנאים".
"כשהגעתי - רציתי שיהיה צוות רפואי רחב יותר. לא רציתי אנשים שיהיו פיזיותרפיסטים שיעשו מסאז', אלא כאלה שיבצעו טיפול אמיתי. השנה הראשונה הייתה הכי קשה כי כמות העבודה הייתה יוצאת דופן. יצרנו מבנה רפואי כמו שרצינו, המועדון הקשיב לנו ויצרנו סביבה טובה".
"כל מה שביקשתי, קיבלתי מבחינת התנאים. בישראל היו בהלם בהתחלה שעשינו אימונים לאחר משחק, אנשים לא הבינו למה אנחנו עושים את זה. הסתכלו עליי כאילו אני מוזר, אבל זה מה שנהוג בקבוצות בעולם".
מה ההתרשמות שלך מהשחקן הישראלי?
"כל השחקנים הישראלים הולכים לצבא. הישראלים יודעים לעבוד, המשמעת של רוב השחקנים הייתה מצוינת. השחקנים הקשיבו לי ועשו מה שאני רוצה. אהבתי מאוד את צורת העבודה שלהם. הגעתי למדינה חדשה עם רעיונות חדשים, וגם אני עשיתי התאמות מסוימות. יש שחקנים מיוחדים שצריך לדעת לטפל בהם בצורה מיוחדת. בישראל יש עכשיו שחקנים שהתחילו לחשוב כמו שחקנים בספרד מבחינה אינטנסיביות".
מי השחקנים שהכי הרגשת שהם שונים בדרך שבה הם עובדים?
"השם הכי מיוחד בישראל זה ערן זהבי. אני תמיד הייתי צריך לעצור את זהבי ולהגיד לו להפסיק לעבוד, זה לא קורה לי עם שום שחקן. הוא תמיד מנסה להתאמן יותר מכולם. בספרד יש הרבה שחקנים כאלה, בישראל, ערן זהבי הוא משהו מיוחד ולא נתקלתי בדבר כזה. עבדתי עם דויד סילבה וג'ורדי אלבה, זה מזכיר את ערן בעבודה הקשה".
האם היה שחקן שחשבת עליו משהו לפני שראית ולאחר מכן חשבת עליו משהו אחר?
"ראיתי את אנדרס אינייסטה במשחק נגדנו כשהוא היה בברצלונה ב' ושיחקנו נגדם במגרש האימונים שלנו בוולנסיה. שאלתי את עצמי 'מי זה השחקן הזה?'. הוא היה רזה, העור שלו היה כ"כ לבן שהוא כמעט היה שקוף. הוא התחיל לשחק ואמרתי לעצמי 'מה זה לעזאזל?'. אמרתי לעצמי שלעולם לא אחשוב דברים מראש על שחקן לפי המראה. הוא אחד השחקנים הגדולים בכדורגל הספרדי בכל הזמנים. אולי גם דור מיכה כזה. צריך להתמודד עם האיכויות של השחקנים שיש לך. קשה לשנות את הגוף של השחקנים".
איך ג'ורדי קרויף בוחר את האנשים שלו?
"שתי מילים: הראשונה נאמנות. אף אחד לא הראה לי את הנאמנות שהוא הראה לי. דבר שני זה כבוד. אני יכול להתווכח איתו על הרבה דברים. אפילו ויכוח קשה. אחרי 50 שניות, הוא מספיק צנוע לבוא אליך ולבקש סליחה. הוא מכבד את האנשים. לא קל למצוא את זה בעולם הזה. נפגשתי עם הרבה מאמנים. נאמנות וכבוד... זה לא משהו קל למצוא".
איך הוא כמנהל מקצועי וכמאמן?
"הרבה יותר קל כמנהל מקצועי, כי אתה מאחורי הקלעים. הוא טוב מאוד בלנהל הכל מאחורי הקלעים. הוא גורם לדברים לקרות. הוא גם טוב מאוד ביחס אישי. הוא יודע איך להוציא את הטוב ביותר מכל אחד. זו התכונה הכי טובה שלו, מלבד הנאמנות והכבוד. אני הולך אחריו, הוא מנהיג".
מה עדיין חסר לישראלים בהשוואה לרמה הגבוה והבינונית באירופה?
"אם להיו כן, לא משלמים פה כמו שצריך לפיזיותרפיסטים מקצועיים. באירופה, משלמים להם כמו שצריך והם לא צריכים לחפש עוד עבודה. בישראל, ובמיוחד בתל אביב, אחת המדינות היקרות בעולם. צריך לשלם כמו שצריך לצוות. צריך פיזיותרפיסט במשרה מלאה במועדון, כי הם צריכים לעבוד 24/7. עבורי, צוות רפואי, ובמיוחד פיזיותרפיסט... צריך לשלם להם כמו שצריך. צוות רפואי במועדון כדורגל צריך לעבוד קשה מאוד".
לאיזה קהל לא תתגעגע?
"הפועל ת"א, אין ספק".
השחקן הגדול ביותר שראית שהקריירה שלו לא מיצתה את הפוטנציאל בגלל פציעה
"אולי סרחיו קנאלס. אם הוא לא היה נפצע פעמיים בשריר הירך האחורי, הוא היה אחד השחקנים הבולטים בספרד. הרבה יותר ממה שהוא עשה. אין ספק. ראיתי אותו משחק בגיל 17 בליגה הבכירה".
אם החיים שלך היו תלויים בזה, למי היית נותן לבעוט פנדל?
"ערן זהבי".
מאמן ישראלי שהיית רוצה לעבוד איתו?
"הייתי רוצה לעבוד עם ברק בכר. לא דיברתי איתו יותר מדי, אבל אני חושב שהוא אדם מעניין. דיברתי עם גיא צרפתי הרבה פעמים. הוא אמר לי דברים מעניינים עליו".
איזה שחקן היית רוצה לראות מקרוב איך הוא מתאמן?
"כריסטיאנו רונאלדו. אין ספק. פוטנציאל הכושר שלו משוגע. הייתי רוצה לאמן את ליונל מסי, למרות שאני יודע שקשה לאמן אותו".
