מכבי חיפה נסעה אמש (שבת) עד באר שבע כדי להפגיש את האופי עם היופי. עומר אצילי היה על תקן השדכן, פזל שמאלה לאביב סולומון שנפל בקסמו (תרתי משמע), הלך ימינה ומשם הדרך ל-1:2 הייתה מרחק שיחת טלפון מפרנזדי פיירו.
כל תוצאה מלבד ניצחון של מכבי חיפה, הייתה עושה עוול. הקבוצה של ברק בכר הבינה שזה היופי והאופי שלה מול מה שמציעה הפועל ב"ש. והאמת, קצת קשה לי לתאר מה יש לקבוצה של אליניב ברדה להציע, אבל יופי לא היה שם ובדיעבד גם האופי לא משהו. תעיד על כך ההתנהגות של עמרי גלזר, רמזי ספורי, הלדר לופס ושאר השחקנים באדום.
אז היו אתמול יופי ואופי מצד מכבי חיפה, אבל היה גם מזל. במשך שנים גידל וטיפח המאמן אברם גרנט את ה"תחת" הכי מפורסם במדינה. גם לברק בכר לא חסר, אבל הקבוצות שלו נראות הרבה יותר חזקות מאלה שהיו לפני 20 ו-30 שנה. האלופה הנוכחית היא הקבוצה הכי אירופאית בישראל. הגרלת המשחקים סידרה לה בורות והיא דילגה מעליהם בדרך ל-9 מ-9 אחרי שלושה מחזורים.
הבור האחרון בב"ש נראה כמו בולען. בשנתיים האחרונות, כשמכבי חיפה מגיעה לבירת הנגב, התחושה היא של "איך באים לשחק כדורגל בלי להרגיז את השכנים". אחר כך צריך לקחת בחשבון שאיתי שכטר עלול ליפול כל רגע ברחבה, שאסור לרדת יחד עם שחקני ב"ש במנהרה כדי לא לספוג כרטיסים אדומים ובסוף, אם נמנעים מכל זה, אפשר לחשוב גם איך מנצחים את המשחק על הדשא.
אולי כל המחשבות הללו בלבלו את ג'וש כהן בדקה הראשונה. עבודת רגליים לא טובה של השוער סידרה לתומר חמד דחיקה קלה ויתרון מוקדם. השער הזה כאילו גרם לב"ש ללחוץ על כפתור שגורם להרס עצמי, בתקווה שגם השופט יזרום וישרוק לסיום, אבל אחרי השער הזה היו עוד 88 דקות לשחק וזה היה מספיק זמן לירוקים לנצל את היתרון האיכותי שלהם על הדשא.
עד כמה שזה יישמע מוזר, הפועל ב"ש מועדון גדול, אבל במשחקים מול מכבי חיפה היא נראית כמו קבוצת תחתית. התקפה מול הגנה. אפילו עמרי גלזר שכב על הדשא בדקות האחרונות והחזיק את השריר.
ביום שלישי מכבי חיפה נוסעת לליסבון. ברק בכר לא יבוא לשחק בונקר וג'וש כהן לא יחזיק את השריר. הקבוצה הנוכחית היא כזו שיודעת להביא את היופי והאופי לכל מקום, ב"ש או ליסבון, זה ממש לא משנה.
