(צילום: מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
(צילום: מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5
אין מנהג נוח יותר לישראלים מאשר לקטר, לזלזל ולעתים אף ללעוג לכדורגל שלהם. נדמה שאת כל הקלישאות אפשר להגיד בעל פה: על הרמה הנמוכה, על החוסר בכוכבים, על תחושת הריקנות. ואז הגיעה לה עונת 2019/2020, ונתנה את התשובה שלה: מכבי חיפה והפועל רעננה סיימו מאבק בלתי נשכח בסמי עופר, עם 3:4 לירוקים שהיה בו כל מה שהאוהד מבקש ממשחק כדורגל. לא יותר ולא פחות.

מה לא היה בערב הזה? משתי טעויות מביכות של ההגנה הירוקה שהיממו את האצטדיון החיפאי תוך פחות מחצי שעה, לקאמבק מעורר השראה עד ההפסקה. מפנדל מפוקפק ומעורר מחלוקת שהעלה את האורחת ליתרון מפתיע, לצמד בלתי נשכח של ניקיטה רוקאביצה שהעניק למכבי חיפה, בתום מסע כדורגל מטורף, שלוש נקודות ראשונות בליגת העל.

אבל עם כל הכבוד לכובש צמד הניצחון, זה היה הערב של צ'ארון שרי. מס' 10 החדש של מכבי חיפה לא פתח בהרכב של מרקו בלבול, אך הוא הותיר חותם בל יימחה. מהרגע בו נכנס, בדקה ה-29 כשהירוקים היו בפיגור כפול, זה היה (תרתי משמע) שדה המשחק שלו. שני בישולים בקצת יותר משעה ברוטו של משחק, האכילו היטב את השחקנים שעל הדשא, אבל הותירו רעבים לא פחות את הקהל שמסביב. רושם ראשוני יכול להטעות, אבל אם המשחק של הערב משקף, מאוד יכול להיות שמכבי חיפה הרוויחה זר גדול כמו ששנים היא לא הצליחה למצוא.
מרקו בלבול אולי ישמח על הנקודות, ובוודאי על הדחיפה המוראלית שחיפה עשויה לקבל ממהפך בסדר הגודל הזה, ובכל זאת הוא ירשום לעצמו מספר נקודות לגנאי: הטעות הקשה של עאיד חבשי, למשל, שהכניסה את הירוקים לסחרור בדקות הראשונות; כמו גם את חוסר הדיוק היחסי, לאור כמות ההזדמנויות שהירוקים הגיעו אליהן. נדמה שהצורך בבלם זר זועק לשמיים, כי גם אם ההתקפה של הירוקים תתפקד, מול קבוצות אחרות ספיגה של שלושה שערים היא מתכון בטוח להפסד.

להפועל רעננה יצא שם של שוברת לבבות, אך היום ליבה נשבר: דמיינו את זה. מנחם קורצקי ראה את הקבוצה שלו כובשת שלושה שערים, באצטדיון סמי עופר, מול מכבי חיפה! ובסוף היא יוצאת ללא הנקודות. היא עשתה כל מה שהיתה צריכה לעשות, אפילו למעלה מזה במשחק חוץ, ובכל זאת תסתכל בסיום על הטבלה ותראה ליד השם שלה את הספרה 0. בשלבים יותר מתקדמים של העונה, אפשר היה לזהות בספיגת השער האחרון ובקריסה של השחקנים לדשא בשריקת הסיום, תסמינים של קבוצה שיורדת ליגה. זו מכה שיהיה לא פשוט להתאושש ממנה, וזו תהיה המשימה מס' 1 של המאמן שלה בשבועות הקרובים, כשהזוהר של סמי עופר יתעמעם והיא תחזור למאבקים האפרוריים במרכז הטבלה ובתחתית.

לפני עשר שנים, אצטדיון קרית אליעזר התפוצץ במהפך אחר שהסתיים בתוצאה 3:4. אז, זו היתה מכבי חיפה של אלישע לוי, עם שחקנים אחרים ואוהדים במצב צבירה אחר, בדרכה לליגת האלופות מול אקטובה. עשר שנים עברו, ומכבי חיפה היא לא אותו מועדון: הקהל מרוחק ומוחה נגד הבעלים, השחקנים טובים פחות, ובחיפה כבר מזמן לא חושבים על הדגל המתנפנף של הצ'מפיונס. הרבה יותר על הדגל האדום של היריבה בשבוע הבא, הפועל חיפה. אבל הערב, קיבלנו טעימה מסוימת למה מכבי חיפה מסוגלת להגיע כשהרוח טובה, כשהשחקנים מכוונים וכשהקהל בשיגעון. כנראה שזה לא ייגמר באליפות, אבל אם משהו מהרוח שהיתה הערב בחיפה תישאר להמשך הליגה, לאוהדים הירוקים מצפים כמה רגעים גדולים. ובינתיים, זה הרבה יותר ממה שהם יכולים לצפות לו.