שמות באו והלכו, זרים חדשים הצטרפו והרבה עניין. ליגת העל עומדת להיפתח כשחלון ההעברות האחרון התאפיין בהרבה עניין מצד כל הקבוצות.
רגע לפני שמתחילים, החלטנו לדרג את מצטיינות הקיץ. מי הכי התחזקה ומי נרדמה בשמירה? דירוג הכוח לפניכם.
מקום 14: בני יהודה
הצטרפו: דולב חזיזה, דניאל פלשר, שי קונסטנטין ויהונתן שאבי (חזרו מהשאלה), שי מזור (הפועל כפר שלם), סוהיל ארמלי, מאוויס צ'יבוטה, שגיב יחזקאל, דור ג'אן ומתן בלסטקה (מכבי ת"א).
סיפור הקיץ: בלי רכש משמעותי, עם בעלים שעתידו לא ברור וכוכב אחד, שבכלל לא רוצה להישאר בקבוצה. בני יהודה עשתה הכל בקיץ הזה חוץ מלחשוב על כדורגל. אז נכון, השלד אומנם מספיק איכותי כדי להישאר בליגה והמאמן הוא מהמוצלחים בכדורגל הישראלי, אבל נראה שהכתומים פשוט מגיעים לא מוכנים לעונה הזאת, כשגם שחקני הרכש הגיעו מאוחר ועדיין מתאקלמים לקבוצה. למזלה, היריבות האחרות לא מספיק טובות.
מקום 13: מ.ס אשדוד
הצטרפו: לאונרד אווסו (דרימס), דודו ביטון (הפועל עכו), חמודי כנעאן (מכבי חיפה), פיליפ קנזביץ' (ווייוודינה), רועי משפתי (חזר מהשאלה), רן רובין (הפועל מרמורק), בן רייכרט (זולטה וארחם), רומאן הבראן (אנטוורפן), עמית ביטון (הפועל ב"ש).
סיפור הקיץ: מאמן זר שהוא סימן שאלה ורכש לא ממש מוכח. אחרי מכירת הכוכבים בשנים האחרונות, אשדוד תפתח עונה עם ציפיות להישאר בליגה בלבד, אך לא בטוח בכלל שהסגל הזה יספיק, בטח לאור שחקני הרכש הלא מוכחים ומכירת בלסינג אלקה. וכל זה בלי שהזכרנו את רזומה מאבקי התחתית של הרכש, בן רייכרט.
מקום 12: הפועל חדרה
הגיעו: תומאס פרינס (מכבי ת"א), מוחמד אבו פאני (מכבי חיפה), עוז פרץ (הפועל ר"ג), אנג' פרדי פלומן (קוואבילי), לואיס מרינאו (ארוקה), מקסים גרצ'קין (מכבי ת"א), ויסאם רבאח (הפועל ראשל"צ) ירין פרץ (הפועל ת"א), דויד מתאוס (מורסיה), עומר חנין (הפועל פ"ת), קווין טאופוקו (מוסקורן), חסן אבו זייד (הפועל איכסל).
סיפור העונה: זרים נבחנים והולכים, בעיות בבקרה בגלל חובות של ההנהלה הקודמת ובסופו של דבר השם הכי נוצץ מהקיץ הוא לוסיו, שגם הוא העביר את הזמן בין קבוצות מאז הפועל ב"ש. אחרי העלייה ההיסטורית לליגת העל, הפועל חדרה עדיין מנסה להבין לאן היא הגיעה. המון שמות נקשרו עם העולה החדשה במועד ההעברות, כשההרגשה היא שחדרה יורה לכל הכיוונים ולא ממש פוגעת.
העולה החדשה מנסה למקסם את הסיטואציה הלא פשוטה אליה היא הגיעה ובאמת משתדלת לבנות קבוצה בתקציב צנועה, אך כמו הפועל פ"ת בזמנו והפועל עכו אשתקד, רכבת השחקנים מסתיימת רק במקום אחד: חזרה לליגה הלאומית. כל מקום מעל הקו האדום יייחשב לסנסציה, שעוד ידברו עליה שנים רבות בכדורגל הישראלי.
מקום 11: הפועל ב"ש
הצטרפו: יאניס אנסטיס (אא"ק אתונה), ז'וליאן סטו (נאנסי), חן עזרא (בית"ר ירושלים), שמואל שיימן ועדן בן בסט (הפועל חיפה), אריאל הרוש (אנורתוזיס), וובה בראון ועמרן אלקרנוואי (חזרו מהשאלה).
סיפור הקיץ: סאגת השוערים תסכם היטב את הלך הרוח בהפועל ב"ש. התחילו עונה עם חיימוב, בנו על שטקוס והעסקה נפלה, התפשרו והתרסקו עם אנסטיס, ביקשו מחיימוב לחזור ולבסוף סיימו עם החתמת אריאל הרוש, שלא שיחק כלל בזירה האירופית, מטרת העל של האלופה העונה.
חשבתם שנגמר? טוני וואקמה, הכוכב הכי גדול של הקבוצה, יוצא להתרשמות בטורקיה בין משחקי ההכרעה מול אפואל ניקוסיה, ואפילו לא הזכרנו את ז'וליאן סטו, שלא ממש נספר במשחקים החשובים. בשורה התחתונה, הפועל ב"ש תפתח עונה עם שני זרים בלבד (אוגו וסטו) ועם אינספור תהיות ומורל נמוך, וזה הרבה בגלל פעילויות אקטיביות שלה בשוק ההעברות. האמת? היא יכולה לבוא בטענות אך ורק לעצמה.
מקום 10: הפועל רעננה
הגיעו: מירקו אורמוש וטל איילה (הפועל אשקלון), אריאל נגוואקם (אל חור), ניב אנטמן (עירוני נשר), דין מימוני (מכבי נתניה), יניב מזרחי (מכבי קרית גת), דייגו מרטין אלאניס, אור דסה (מכבי ת"א), עידן גמליאל (בקעת הירדן), באסל טאהא (כפר קנא), קייס גאנם (עירוני רמת השרון).
סיפור הקיץ: אחרי מסע הישארות מרשים, הפועל רעננה איבדה נכסים חשובים כמו רועי זיקרי, שמעון אבוחצירא ומוחמד עלי קמארה. התחליפים שהגיעו (בינתיים) הצטרפו מהליגות הנמוכות, ולא נראים, לפחות על הנייר, כמו אלה שיצילו את הספינה הפעם. אם הפועל רעננה תצליח לשרוד בליגה עם הסגל הזה, זה בהחלט ייחשב כהצלחה של מנחם קורצקי.
מקום 9: מכבי חיפה
הצטרפו: מיכיל קראמר (ספרטה רוטרדם), ג'ורג' מנדז'ק (ספרטה פראג), גיא חיימוב (הפועל ב"ש), איעד חבשי, סאן מנחם, עופרי ארד ושון וייסמן (חזרו מהשאלה). טימוטי מוזי וים כהן (עלו מהנוער).
סיפור הקיץ: למעשה, הירוקים מהכרמל היא מהקבוצות הבודדות בליגה שהחלו להתכונן לעונה שבפתח עוד מהאמצע השנה שעברה. המנהל הספורטיבי, מו אלאך, קיבל זמן של חסד ללמוד את הכדורגל הישראלי כדי לא לחזור על אותן טעויות שאפיינו את הקבוצה בשבע השנים האחרונות. מה קרה בפועל? אפשר להסתכל על זה בשני אופנים.
מצד אחד, מדיניות הרכש השתנתה וכבר לא מצרפים ישראלים "מכל הבא ליד", אך מנגד גם לא הגיע חיזוק משמעותי לכרמל. חיפה לא ניסתה לבצע רכש כדי "לרצות" את הקהל, אלא חיפשה רכש מדויק, אבל בפועל: ערב פתיחת העונה, אף שחקן ישראלי משמעותי, להוציא את גיא חיימוב (שלא תוכנן להביאו מראש ונחת רק אחרי שנפלט מהפועל ב"ש) לא הצטרף לקבוצה שסיימה בשנה שעברה בפלייאוף התחתון.
מיכיל קראמר וג'ורג' מנדז'ק הצטרפו, אבל אלאך נכשל במגעים לצרף את עידן ורד, טאלב טוואטחה, דיא סבע ואפילו את אופיר דוידזאדה (בינתיים). בשורה התחתונה, אומנם חיפה לא בזבזה כסף על שחקנים שלא יחזקו אותה, אך מנגד היא גם לא התחזקה בצורה משמעותית, כפי שהתבקש אחרי העונה שעברה. בשורה התחתונה, רוב הסגל שהוביל את הירוקים לפלייאוף התחתון אשתקד, ימשיך לתת את הטון העונה.
מקום 8: בית"ר ירושלים
הצטרפו: אור אינברום (גנט), קרלוס קוויאר ואיתמר ניצן (עירוני ק"ש), מתן פלג (הפועל ראשל"צ), אור זהבי (הפועל ירושלים), דין אקאפי (בית"ר ת"א/רמלה), טל בן חיים (מכבי ת"א), מאור בוזגלו (מכבי חיפה), אפונסו טאיירה (עירוני קרית שמונה), ערן לוי (מכבי נתניה).
סיפור הקיץ: עד לפני שבוע וחצי, לבית"ר בקושי היו שחקנים כדי להשלים סגל למשחק גביע הטוטו. הבלאגן חגג תחת טביב, שחקנים נהרו החוצה בעוד אחרים חלמו על לברוח מבית וגן ואפילו גיא לוזון חשב על עזיבה. ואז הגיע משה חוגג ושינה את התמונה ב-180 מעלות. בוזגלו, בן חיים וטאיירה הצטרפו, ורד שאמור היה לעזוב, לבסוף נשאר וכל הרוח סביב הקבוצה מהבירה השתנתה, כשכמות האוהדים שהגיעו לאימון הבכורה (2,000) הייתה גדולה מכמות האוהדים שהגיעה למשחק הליגה האירופית בטדי (800).
אז נכון, זו ממש לא הכנה אידיאלית ובית"ר תיבנה תוך כדי תנועה. יחד עם זאת, אפשר להגיד שמשה חוגג מיקסם את הזמן שהיה לו כדי לחזק משמעותית את בית"ר עם שחקנים סופר איכותיים, והטוב עוד לפניה. חשוב להדגיש: הדירוג הנמוך באופן יחסי נובע אך ורק מהעיכוב בהכנות שנוצר בעקבות תקופת טביב.
מקום 7: בני סכנין
הצטרפו: אמיר נאסר (בני סכנין), אלבן פנישי (גראסהופרס), מהראן ראדי (הפועל ב"ש), ג'ורג' אקפביו (הפועל קטמון), סלביד דיקמונה (פלטניאס) וקלאודמיר פריירה (בית"ר ירושלים).
סיפור הקיץ: על הנייר, סכנין עשתה מסע רכש מדהים. מהראן ראדי הגיע אחרי שש אליפויות ברציפות, קלאודמיר נחת אחרי עונת שיא בבית"ר ופיראס מוגרבי נשאר בסופו של דבר בקבוצה. הסגל של בני בן זקן מרשים, אבל השאלה אם בכלל אלו השחקנים שיעמדו לרשותו. כמו בכל קיץ סכנין מתקשה לעבור בבקרה התקציבית והתהיה שעולה היא איך מחתימים שחקנים בלי שיודעים מראש מה התקציב. בהצלחה ליו"ר הבקרה התקציבית, עופר אורליצקי.
מקום 6: עירוני קרית שמונה.
הצטרפו: גד עמוס (אחי נצרת), יובל שפונגין (מכבי ת"א), אורי מגבו (מכבי פ"ת), נירן רוטשטיין (עירוני טבריה), לוי גארסיה (אקסלסיור), לוקאס סראפים (בוהמיינס), יואל אבוחצירה (הפועל הרצליה), חורחה מורסיו (אלמריה), וובה בראון (הפועל ב"ש) וחגי גולדנברג (מכבי נתניה).
סיפור הקיץ: אומנם התצוגות בגביע הטוטו רחוקות מלהיראות טוב, אבל אפשר להגיד שקרית שמונה הגיעה מוכנה לקיץ הזה. הצפוניים צירפו את רוב השחקנים שלהם בחודש הראשון שאחרי סיום העונה ולפחות בינתיים שמרו על המלפפון הכי לוהט בקיץ, נייג'ל האסלביינק. בשונה משנים קודמות, איזי שירצקי נתן צ'אנס נוסף למאמנו חיים סילבס, שקיבל את התנאים הכי טובים כדי להצעיד את הקבוצה לפלייאוף העליון. הפעם, חובת ההוכחה היא אך ורק על המאמן.
מקום 5: הפועל חיפה
הגיעו: חן דילמוני (בית"ר י-ם) רועי שוקרני (הפועל רעננה), אלי אלבז (אפולון סמירניס), נס זמיר (הפועל פ"ת), גיא חדידה (הפועל כפר סבא), ת'נאסיס פאפאזוגלו (קורטרייק), אלמוג בוזגלו (בני יהודה), גיא משפתי (הפועל מרמורק), שון גולדברג (מכבי ת"א).
סיפור הקיץ: זה לא רק מה שהצטרף, אלא בעיקר מה שנשאר. הפועל חיפה איבדה בקיץ נכסים חשובים כמו אלון תורג'מן, עדן בן בסט ושמואל שיימן בקיץ, אבל ידעה לשמור על גבריאל תמאש וארנסטס שטקוס, שזכו ללא מעט חיזורים מקבוצות הליגה.
גם דור מלול, מקסים פלקושצ'נקו וניסו קפילוטו נשארו, כשבהתקפה האדומים מהכרמל מילאו את החסר עם צירוף אלמוג בוזגלו, שהספיק להיפצע לרוע מזלו ומזל המועדון. התבנית של האדומים נשמרה והחיזוק הנקודתי מהליגות הנמוכות מתאקלם בשיטה. אז נכון שעדיין האדומים צריכים לצרף חלוץ או שניים, אבל היא בהחלט נראית בשלה לעוד עונה טובה מבחינתה.
מקום 4: מכבי פ"ת
הצטרפו: פאדי זידאן (עירוני רמת השרון), דידייה ברוסו (הפועל קרית שמונה), דניאל כהן (הפועל פ"ת), גל שיש (הפועל עכו) וגידי קניוק (מכבי ת"א).
סיפור הקיץ: המאמן הלאומי לשעבר על הקווים, הדבר הבא בכדורגל הישראלי נשאר, מנור סולומון ממשיך לצד יוסי בניון ולידור כהן, כשגם גידי קניוק חזר הביתה. אחרי עונה מאכזבת בשנה שעברה, הלוזונים עבדו בצורה שקטה ושקולה, וגם בגביע הטוטו ראינו מהם ניצוצות.
מקום 3: הפועל ת"א
הגיעו: רועי זיקרי (הפועל רעננה), רובי לבקוביץ' (הפועל פ"ת), רוג'ר ברנרדו (אתלטיקו מיניירו), עמירן שקלים (הפועל פ"ת), רז כהן (הפועל כפר סבא), אחמד עאבד (גירסונספור), עומר דמארי (ר.ב לייפציג), אולריש מלקה (אקנאס), רמזי ספורי ועבאדי פרחאת (חזרו מהשאלה).
סיפור הקיץ: עם כל הכבוד לזה שהיא עולה חדשה, הציפיות מהפועל ת"א היא להיות קבוצה גדולה. במגבלת התקציב, האדומים עשו עבודה טובה כשהחזירו בהעברה חופשית את הבן האובד, עומר דמארי, את רועי זיקרי אחרי עונת שיא ואת אחמד עאבד, שבמשך שנים שמו נקשר לקבוצות גדולות. יחד עם זאת, כדי שהסגל יהיה שלם האדומים עדיין זקוקים לחיזוק נקודתי, כזה שיעשה את ההבדל בין עונה מדשדשת באמצע הטבלה לבין מקום מובטח בפלייאוף העליון.
מקום 2: מכבי נתניה
הצטרפו: ג'ונתן בורנשטיין (קוואטארו), דודי טוויטו (הפועל עפולה) שובל גוזלן (עירוני קרית שמונה), יניב בריק (מכבי חיפה) איילון ירושלמי (הפועל חדרה), דולב אזולאי (הפועל נצרת עילית), גבי קניקובסקי (הפועל עכו), מוחמד זבידאת (בני סכנין).
סיפור הקיץ: אחרי עונה נהדרת, הקבוצה מעיר היהלומים שמרה על הדרך שלה. בקיץ האחרון, הבעלים אייל סגל, הראה את המדיניות שלו מול כוכבים. מצד אחד, ההתנהלות מול דיא סבע, שלמרות חיזורים מצד קבוצות מליגת העל, לא נתן לכסף הגדול לסנוור אותו, והתעקש שהוא יימכר אך ורק לחו"ל ולא לקבוצה מישראל, וכך הוא הציע לו חוזה גדול שהשאיר אותו לעונה נוספת.
מצד שני, על שחקן לא פחות חשוב, כדוגמת ערן לוי, סגל לא התעקש ויותר מכך שיחרר אותו על אף שהחזיק בחוזה, ובכך סיכן את מעמדו גם מול הקהל וגם מבחינה מקצועית. המסקנה שמשתמעת מכך שהבעלים לא מפחד לקבל החלטות, גם אם הן קשות, ומבחינתו הוא עושה מה שרק לדעתו יהיה נכון למועדון, בין אם האוהדים יאהבו את זה, ובין אם פחות.
בנוסף, הצהובים הצליחו לשמור על עוגנים כמו עלי מוחמד וניקו אולסק, שמשכו לא מעט התעניינות, צירפו תחליפים צעירים כמו שובל גוזלן וגבי קניקובסקי ובמקביל לא פוחדים לתת קרדיט לצעירים כמו יונס מלדה. כן ירבו.
מקום 1: מכבי ת"א
הצטרפו: ז'איר אמאדור (הואסקה), איתי שכטר (בית"ר י-ם), אנריק סבוריט (אתלטיק בילבאו), צ'יקו אופואדו (אסהקשיספור), אליאל פרץ, דן גלזר, יונתן כהן, מתן חוזז, רוסלן ברסקי, שחר פיבן (חזרו מהשאלה) ומאור קנדיל (בני יהודה).
סיפור הקיץ: מגבלות הפייר פליי יצרו במכבי ת"א מציאות חדשה, לא עוד רכישות בסכומי עתק כמו פרדראג ראיקוביץ' או וידאר קיארטנסון, אלא חיפוש אחר רכש מדויק ובהעברה חופשית או מבט אל תוך הבית, אל השחקנים המושאלים, שהיו פזורים ברחבי הליגה. הצהובים ניצלו את היתרון היחסי שלהם בשוק הזר, כשזיהו את המשכורות הנמוכות באופן יחסי בספרד והציעו שכר גבוה לאמאדור וסבוריט, שעדיין רחוקים ממיצוי הפוטצניאל של הקריירה שלהם, במה שפיתה אותם להצטרף בגיל אידיאלי.
מבחינת השוק הישראלי, הצהובים שמו את הידיים על איתי שכטר, הכוכב הכי גדול של בית"ר אשתקד, אך גולת הכותרת היא דווקא ההחתמה של שחקני הבית: דן גלזר, שחר פיבן, רוסלן ברסקי ומתן חוזז על חוזים ארוכי טווח. בקרית שלום הבינו שכדי לפגוע ברכש, לא צריך לחפש רחוק, אלא להישאר קרוב, וכך לפחות על הנייר בנו קבוצה חזקה יותר מאלה שנבנו בשנים האחרונות בסכומים גבוהים בהרבה על ידי ג'ורדי קרויף. באליפות הקיץ הצהובים כבר זכו.
