כשאנשי הפועל ת"א פנו לעומר דמארי באמצע חודש מאי לא הייתה לו כל התלבטות. הוא ידע בדיוק איפה הוא רוצה לשחק ואיזה צבע חולצה הוא מעוניין ללבוש. "מהרגע הראשון ידעתי שאני רוצה להיות פה. המו"מ היה כמה דקות ולא היו יותר מדי ויכוחים", הבהיר דמארי בראיון מיוחד לערוץ הספורט. " היו לי הצעות אחרות אבל לא התעסקתי בהן. אמרתי לרונן ולגלעד (האחים קצב, ש.א) שאני רוצה להיות רק בהפועל ת"א. זה לא משנה אם הפועל ב"ש, מכבי ת"א, מכבי חיפה או אירופה הגישו הצעות. לא עניין אותי שום דבר אחר".
ארבע שנים עברו מאז שדמארי עזב את חודורוב לטובת מימוש החלום האירופי. הוא המריא לאוסטריה אחרי ששנה אחרי שנה סיפק מספרים דו ספרתיים והיה מלך השערים של הפועל והיה משוכנע שאירופה תאיר לו פנים. זה אומנם התחיל טוב באוסטריה וינה אך אחרי שעבר לרד בול לייפציג הגרמנית בקול תרועה רמה החלוץ החל לדעוך, לא הזכיר את השחקן מהפועל ומצא את עצמו עובר ממועדון למועדון.
אחרי התקופה בגרמניה שב לאוסטריה, הפעם לרוד בול זלצבורג, ולאחר מכן עשה גם גיחה קצרה לניו יורק רד בול. גם במכבי חיפה דמארי לא הצליח להתרומם, ואחרי ארבע שנים קשות השחקן מקווה להחיות מחדש את הקריירה במקום שהוא כל כך מזוהה איתו.
"הקדנציה הקודמת בהפועל? אלה היו השנים הכי טובות שלי בקריירה", נזכר דמארי בחיוך. "מאוד מאוד נהנתי פה והצלחתי להוציא מעצמי הרבה בפן המקצועי. הייתה פה קבוצה מאוד טובה, היו שחקנים טובים שעזרו לי, מאמנים שהאמינו בי ונתנו לי את הביטחון. לפעמים הכל הולך וכשהכל הולך, הכל הולך. כל שבוע הייתי בא והייתי יודע שאני הולך להבקיע. היה לי ביטחון מאוד גבוה ואני מקווה לחזור לביטחון שהיה לי ולתקופה שהייתה".
מה קרה באירופה? הפכת להיות שחקן אחר
"זה התחיל טוב מבחינתי, כבשתי הרבה שערים הייתי שחקן משמעותי מההתחלה. בינואר עברתי ללייפציג, קנו אותי בהרבה מאוד כסף, עברתי גם מחלת הנשיקה שדי פגעה בי באותו זמן . מאז הכל דעך ולא הצלחתי לחזור לעצמי. נדדתי בין מועדונים. כל שנה הייתי עובר למקום אחר ולא הצלחתי לחזור לעצמי לא מצאתי את עצמי. גם בצד המקצועי ואולי גם בפאן המנטאלי לא הייתי מספיק חזק. מצאתי את עצמי במקומות לא טובים. היו רגעים שהייתי בדיכאון מזה שעברתי מהמקום הכי גבוה למקומות נמוכים שאתה בכלל לא משחק בקבוצות, ולא נכלל בסגל. רק בא להתאמן וללכת הביתה".
יש לך הסבר ליכולת שלך באירופה?
"היה שילוב של הרבה פציעות, אולי גם לא התרגלתי לקצב, לא יודע לשים את האצבע על נקודה אחת, אבל היו הרבה דברים בדרך שלא עזרו לי. באירופה אף אחד לא בטוח, לא משנה מי אתה וכמה שילמו עליך. לי זה היה די קשה כי הייתי רגיל לקבל ביטחון ולדעת שאני משחק בכל משחק ופתאום הגעתי למצב שאני מרגיש שלא מאמינים בי ולא נותנים לי את הביטחון שאני צריך, אז זה מה שהביא אותי למצב הזה. אני חושב שכל שחקן, בעיקר חלוץ , צריך לדעת שהוא הולך לשחק, צריך ביטחון, אולי אני יותר מאחרים. בכל שבוע היו אחרים ששיחקו ולקחו את הצ'אנס שלהם ואני זזתי הצידה כל הזמן".
הרגשת לא רצוי?
"הרגשתי הרבה פעמים לא רצוי, שמחפשים רק מה לעשות איתי, לאן לשלוח אותי. אני לא חושב שזה טוב לעבור כל שנה קבוצה, לי זה לא עשה טוב, בטח כשלא יכולתי לעזור לקבוצה".
איך היית מגדיר את הקריירה האירופית שלך?
"לא טובה. התחילה טוב והתדרדרה. אני חושב שאולי עשיתי מעבר מהיר מדי מאוסטריה לגרמניה. עברתי אחרי ארבעה חודשים ללייפציג, הייתי לי שם הצעה כלכלית שלא יכולתי לסרב וזו גם התקדמות לעבור לגרמניה. אני חושב אבל שאולי אם הייתי מחכה לקיץ, הייתי מגיע יותר בשל ושחקן טוב יותר. בכל זאת באתי מישראל לאירופה הכל שונה, כל המנטאליות, המקצוענות, הקצב הוא אחר והאימונים, אז אני חושב שהייתי צריך לקחת עוד קצת זמן כדי להתרגל לזה ולעבור בקיץ".
אולי זאת הייתה טעות לעזוב את הפועל?
"אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי בחיים. כל דבר שעשיתי הייתי שלם איתו. יש דברים שלא מצליחים, בכדורגל אין ביטחון לשום דבר. לומדים מהכל".
כשאתה רואה את דאבור וחמד לדוגמה מצליחים באירופה, זה עוקץ קצת? אתה חושב 'יכולתי גם להצליח כך?'
"אני לא מסתכל על שחקנים אחרים. אני מפרגן להם. הם עושים דברים יפים וצריך להעריך אותם. מבחינה אישית אני מרגיש פספוס ושיכולתי לעשות יותר וחשבתי שאני אעשה יותר אבל מה שהיה היה. תמיד אני בא בטענות לעצמי, אני לא מחפש תירוצים. אני לא חושב שמישהו לא רצה שאצליח או לא עזר לי. בסופו של דבר אני הגעתי לאימונים, אני התאמנתי, אני שיחקתי, אני לא הצגתי יכולת כמו שצריך, יש לי ביקורת עצמית אני יודע מתי אני לא טוב ומה אני צריך לשפר. בסופו של דבר אני האשם היחידי".
מה לא עבד במכבי חיפה?
"הייתה לי תקופה לא טובה שם. גם תקופה מאוד קשה שלא הצלחתי להוציא מעצמי את מה שציפו ואת מה שציפיתי. לא יודע מה לא עובד שם במכבי חיפה, כל מי שרואה אותי ברחוב שואל אותי מה לא עובד שם, למה לא מצליחים? אין לי תשובה. יש שם משהו לא הגיוני. מביאים שחקנים טובים שמצליחים במקומות אחרים וכלום לא מתחבר. חשבתי שזה יכול לתת לי מקפצה לקריירה כי מכבי חיפה זה מועדון גדול בכדורגל הישראלי, אבל זה לא קרה".
מה עבר עליך באותם ימים כשאתה רואה שגם בארץ אתה לא מצליח כמו פעם.
"ברור שזה הרבה יותר קשה לא להצליח בארץ. כשהייתי בארץ הייית רגיל להבקיע הרבה שערים אז אתה אומר 'אוקיי באירופה לא הצלחתי אפשר איכשהו להבין', אבל פתאום אתה בא לארץ וגם פה אתה לא מספק את הסחורה אז התחלתי לפקפק בעצמי ואמרתי: 'מה לא בסדר? אולי אני לא השחקן שהייתי פעם?' . גם מהמקומות האלה צריך לקום ולהיות חזק. המשכתי להיות מקצוען ולהתאמן כמו שצריך. כשנתנו לי את ההזדמנויות לפעמים הייתי מראה יכולת יותר טובה, ברוב המקרים פחות טובה. בסך הכל לא סיפקתי את הסחורה ונפרדנו בצורה טובה".
במי נעזרת באותה תקופה?
"היו אנשים שהלכתי אליהם כדי שיעזרו לי . אנשי מקצוע, כל מיני קואוצ'רים. יש כאלה שזה לא עבד, יש מישהו שאני עדיין בקשר איתו והוא עוזר לי. מבחינה אישית להרגשה שלי, זה עושה טוב".
איך הרגשת במקרה שבו רוטן בעט עליך את הכדור בספסל?
"באותו יום לא ראיתי את זה קורה. הייתי עם הפנים למשחק ורק אחרי זה אמרו לי, שלחו לי מלא הודעות שהוא בעט לכיוון שלי. זה היה די משפיל, אבל זה חלק מהמשחק, יש הרבה אמוציות. גם במכבי היה קטע כזה עם איתן טיבי וג'ורדי. המשכתי הלאה, אפילו לא דיברתי איתו על מה שקרה. זה סיכם את כל התקופה שלי במכבי חיפה, זאת ההרגשה שנתנו לי".
איך ייתכן שלא הייתה לך בכלל התלבטות אם להגיע להפועל?
"קודם כל אני מועדון אוהב את הקהל ואת האנשים פה והיה לי פה טוב בתקופה שהייתי. אני חושב שפה יתנו לי את הביטחון לשחק ולהראות את מה שאני יודע, בשונה אולי ממקומות אחרים שלא בטוח שהייתי משחק, והייתה יותר רוטציות ועוד שחקנים שמתחרים על המקום".
אתה בוודאי יודע כמה בונים עליך, אתה הכוכב של הקבוצה.
"את זה את אומרת. אחרי העונה שעברה שבקושי כבשתי, יש לי מה להוכיח ואני רעב להוכיח. אני צריך להראות שאני אותו שחקן שהייתי. בדיבורים אני לא אתן גולים ולא אעשה מספרים, אני צריך להוכיח על המגרש מה אני שווה. לא כל המועדון על הכתפיים שלי, יש פה הרבה שחקנים טובים. יש כאן קבוצה טובה איתי ובלעדיי, ברור שהביאו אותי בשביל להיות תוספת כח. אני מבין מה הציפיות ומה האחריות".
יש חשש שלא תספק את הסחורה?
"ברור שיש חשש. אין ביטחון בשום דבר. היו שחקנים גדולים יותר ממני שבסוף הם נכשלו. אבל מנסים לא לחשוב על זה ולהישאר חיוביים. אני מאמין בעצמי שאני יכול לעזור לקבוצה ולהבקיע הרבה שערים".
אתה מרגיש שהעונה אתה צריך להחיות את הקריירה?
"ברור שאני צריך להחיות אותה. באתי מתקופה לא טובה של כמה שנים. ויש בי את הרעב ואת היכולת לעשות את זה ואני מאמין שאני אעשה עונה טובה".
אתה אולי בין הסמלים הבודדים שנשארו בכדורגל של ימינו
" אני מרגיש את החום והאהבה מהקהל. לא חיפשתי להיות סמל, אני לא אחד כזה. אני עושה הכל בצניעות ובעבודה קשה. ברור שאני מאוד מחובר לקהל ומזוהה איתו, מכיר גם את רוב הקהל. אני רק מקווה לשמח אותם במשחקים ולא לגרום להם לתחשת אכזבה. אם אתה לא תהיה טוב, אף אחד לא יכבד ויעריך אותך".
אחת מהסיבות שהקהל של הפועל כל כך אוהב אותך היא שלא עברת למכבי. במהלך כל השנים הייתה לך הצעה ממכבי? ג'ורדי דיבר איתך?
"היו הצעות, היו כמה פעמים דיבורים גם לפני שעברתי לחו"ל וגם כשהייתי שם. ג'ורדי דיבר יותר עם רונן קצב ועם אבא שלי, לא איתי אבל לא רציתי להיות שם כי אני נאמן לערכים שלי ולמה שאני מאמין בו ולמקום שאני נמצא בו. אני מזוהה עם הפועל ולא ראיתי לנכון לעבור ממכבי. אני לא מסתכל על שחקנים אחרים שעשו את המעבר, זה לא מעניין אותי שיעשו מה שהם רוצים. אני מעדיף להישאר עם הדרך שלי והאמת שלי".
זאת אומרת שרק בגלל הנאמנות שלך להפועל לא עברת למכבי? מניחה שהייתה לך הצעה כספית מפתה, זה די חריג מה שאתה אומר.
"ברור שהייתה הצעה כספית טובה אבל אמרתי 'את הכסף הזה אתה תעשה במקומות אחרים, זה לא משנה'. אני לא חשוב שזה כזה קיצוני, לא חשבתי על מעבר בכלל, זה לא עניין אותי".
אפשר להגיד שהקריירה שלך מעידה שאתה שחקן שיכול להצליח בעיקר במועדון אחד?
"אני לא חושב. הצלחתי גם באוסטריה, גם בנבחרת הייתה לי תקופה טובה, לא יודעת אם זה מועדון אחד. אני יכול להצליח במקומות אחרים. זה שנכשלתי בכמה מקומות זה לא אומר כלום. אני מרגיש הכי טוב פה, תקראי לזה ככה, אין לי בעיה".
מה נראה מהפועל השנה?
"יש פה קבוצה טובה, קבוצה שמשחקת כדורגל התקפי. מקווה שתהיה קבוצה מהנה ותהיה אטרקטיבית. תוכל לתת פייט לגדולות? אנחנו לא מסתכלים על האחרות, אנחנו מסתכלים על עצמנו, אנחנו רוצים לנצח בכל משחק, לא משנה מול מי משחקים".
