1. מאז הפגרה חיפה אמנם שינתה את פניה והתחזקה כשצירפה את המגן השמאלי מריו מוסא, שגם הוא נראה שחקן פושר, אבל בסך הכל אין שום שינוי בצורת המשחק שלה, וגם מול בני יהודה הקבוצה הייתה חלשה להחריד. הקבוצה של אריק בנאדו הייתה הרבה יותר טובה מחיפה. איציק עזוז היה חייב להיזהר בהכשלה שלו על ורמוט, שחקן עם ניסיון כזה דורש הרבה יותר אחריות בהגנה, במקרה הזה עשה טעות חמורה. בנאדו עשה שינויים ועבר לשחק במערך של 4 שחקני הגנה ולא 3 בלמים, אני חושב שהקבוצה נראתה יותר טוב מאשר ב-2 המחזורים הראשונים.
מכבי חיפה עד עכשיו עם 4 נקודות מתוך 9 אפשריות, לא לזה ציפו בכרמל, זה ברור. מה שהיה קצת מוזר בעיני שבסיום המשחק המאמן של חיפה, רנה מולנסטיין, הלך למרכז המגרש ומחא כפיים לעבר הקהל. האוהדים אכן ראויים לכפיים, בכל זאת 5,000 מהם הגיעו למושבה ועל התמיכה בקבוצה גם ברגעים לא הכי טובים בהחלט מגיע להם, אבל מישהו צריך להסביר למולנסטיין שתוצאת תיקו מול בני יהודה היא רעה מאוד. התוצאה הזאת לא מכבדת את המועדון, בטח לא את המאמן.
איך יכול להיות שעד הדקה ה-81 מולנסטיין לא עושה חילוף? מה זה אומר, שהוא היה מרוצה? הוא רצה לשמור על התיקו? איך הוא לא מעז לשנות כדי לנצח את המשחק? הוא ישב על יד פרגוסון כל כך הרבה זמן ולא למד ממנו משהו? מאמן צריך לעזור לקבוצה שלו לנצח ולא ללכת למחוא כפיים בסוף המשחק. אני לא יכול להצביע כרגע על אף זר שנרכש כאחד שיכול לקחת את הקבוצה קדימה ולהוביל אותה למה שחיפה רוצה. הירוקים עדיין עם יכולת פושרת, זה נראה שזו הולכת להיות שנה לא טובה לחיפה.
2. מנגד, החתימה של מיטרוביץ' בבני יהודה היא במקום, היא נכונה. הוא שחקן חכם שהוכיח את היכולת שלו במכבי ת"א. הוא שחקן מוכח, במכבי הוא היה מצוין, אהבתי את מה שראיתי ממנו. יחד עם אנטוניו מרשיץ' לבנאדו יהיה קישור הרבה יותר טוב.
3. העליונות של הפועל ב"ש מול סכנין לא הוטלה בספק. השליטה הייתה ברורה והיא נמצאת במסלול הנכון. יש לבכר את הסגל הטוב ביותר, גם אמש היו חסרים הרבה שחקנים, אבל רואים שהסגל הוא כל כך איכותי וטוב מאשר לשאר הקבוצות. באר שבע לא תיעצר בקלות, בטח בטרנר.
מול סכנין במחצית ראשונה השליטה שלה לא באה לידי ביטוי, אבל בחצי השני זה הפך להיות 0:3 קליל. אחד השחקנים היותר טובים שהיו על המגרש הוא מאור בוזגלו, לקשר היה משחק ממש נהדר, נראה שהמגן שלו היה צריך ללכת לקחת כדורים לכאב ראש אחרי המשחק.
כמובן שאי אפשר להתעלם מהיכולת של שני הזרים טוני וואקמה וג'ון אוגו, שהוא לדעתי הזר הטוב ביותר הכדורגל הישראלי. הוא משחק במרכז המגרש כמו בלם, עושה חיים קלים להגנה שלו, יש לו עוצמה, כוח פיזי, מהירות. הוא היה שחקן הטוב ביותר של ב"ש בעונה שעברה, והוא ממשיך את היכולת שלו גם העונה.
רכישתו של מיכאל אוחנה היא נהדרת. שחקן יצירתי מאוד ואם שלוקחים בחשבון את הפציעות של מליקסון, הוא יכול לעזור. אין לב"ש קשר יצירתי מהסוג הזה, הוא בטוח יתרום רבות להצלחה של באר שבע בעתיד. נכון שהוא לא יכול לשחק באירופה, אבל זאת רכישה עם מבט קדימה.
מדובר בילד בשנות ה-20 המוקדמות, כל עתידו לפניו, הוא אחד הכישרונות הגדולים ביותר שיש לנו בכדורגל הישראלי. הופתעתי שעלה כבר בהרכב הראשון, אבל זה רק מוכיח שבכר מאמין בו והוא ייתן לו את הקרדיט לשחק בהרבה מאוד משחקים. ההופעה שלו הייתה בסדר ואפשר לומר שעבר את המשוכה בהצלחה. אני מאוד מעריך אותו, אני חושב שהוא יתפתח לשחקן גדול.
4. מכבי ת"א מגיעה כפייבוריטית למשחק מול בית"ר ירושלים. יש לה שחקנים הרבה יותר טובים, היא איכותית יותר ומנוסה. לארבלדזה ושחקניו לא יהיה קל, אבל הם בסופו של דבר ינצחו את המשחק. איתן טיבי אמנם יחמיץ את המפגש, אך אני לא רואה פערים כאלה גדולים. בן חיים הוא בלם מנוסה מאוד והוא ימלא את מקומו בצורה טובה בחלק האחורי.
