כמה אתה אוהב את הכדור?
"בוא נגיד שחוץ מהמשפחה אין משהו שעוקף אותו, כולל האקסית שלי. היא ידעה שהכדור לפניה".
לפעמים לא כדאי להיפרד ממנו קצת ואז לקבל אותו במקום יותר טוב?
"יש אופציה כזאת, אבל איפה שאני גדלתי זאת רק אהבה נטו, בלי לעזוב אותו". כדורגל רק על ידי מסירות לא יהיה אותו כדורגל. יש מקומות שצריך ככה ויש מקומות שצריך אחרת. אין ספק שאני צריך לעבוד על העניין הזה, אבל יש פעמים שזה הפוך, שאני מוסר ואני שוגה כשאני עושה את זה".
כמו שאתם מבינים, מיכאל אוחנה אוהב את הכדור, מאוד אוהב את הכדור, כמעט כל מי שמכיר אותו יספר שמדובר בסוג של אובססיה. קשר מ.ס אשדוד, שהיה בכל הנבחרות הצעירות של ישראל, נחשב לאחת מההבטחות הגדולות שהיו לנו בשנים האחרונות. עם שליטה אבסולוטית בכדור ודריבל שלא רואים כל יום, אוחנה, שנבחן בעבר בליברפול, חשב שהוא יגיע הכי רחוק. יחד עם זאת, משהו נעצר בקריירה של הקשר שבעוד שלושה חודשים יימלאו לו רק 21.
שנה אחרי שהוא ירד עם אשדוד ללאומית, אוחנה חוזר לליגת העל והוא רעב להוכיח שהוא צריך ומסוגל לסחוב את קבוצת נעוריו לחוף מבטחים. רגע לפני פתיחת העונה, הוא מדבר על הכל: האהבה לכדור, השאיפות ואיך תיראה העונה הקרובה שלו.
הבמה בחממה של ג'קי בן זקן
"שיחקתי בילדים בהפועל ירושלים, בית"ר ומכבי תל אביב, אבל את המעבר העיקרי לבוגרים, עשיתי פה באשדוד וג'קי בן זקן היה זה שנתן לי את ההזדמנות", שיחזר אוחנה. "אין ספק שאשדוד לא המועדון הכי גדול בארץ, אבל הוא אחד שנותן הזדמנות לצעירים וזה לא קורה בכל מקום. יש הרבה קבוצות שלא נותנות את הקרדיט לצעירים מוכשרים, שלא מקבלים את הצ'אנס שלהם. יש פה ילדים מוכשרים שלא פחות מהשחקנים הזרים בליגה, ונותנים להם את הבמה להוכיח את עצמם".
לפני שנתיים אותם יוצאי מחלקת הנוער של הקבוצה מעיר הנמל קיבלו את הצ'אנס, במה שהסתיים בירידת ליגה דרמטית במחזור הסיום. אוחנה בטוח שהפעם דברים ייראו אחרת, וצעירי אשדוד בשלים ומוכנים יותר לסחוב את המועדון לחוף מבטחים. "נכון. לפני שנתיים אולי קיבלנו את הצ'אנס, אבל זה לא היה עיקר הקבוצה כמו עכשיו, אם כי אני לא חושב שצריך להסתכל על גיל", הוא הסביר.
"בכדורגל 20 זה לא גיל כל כך צעיר, שאפשר להגיד עליו שהוא לא מוכן או לא ערוך למה שהולך להיות. יש שחקן בנבחרת פורטוגל, שלקח אותם עד הגמר והוא היה אחד הפקטורים הכי משמעותיים שם. לא שמעתי מישהו שטוען שהוא צעיר ולא מוכן למעמדים האלה".
מה המטרות שלכם?
"השאיפה שלי ושל ושל הקבוצה היא להציג כדורגל טוב ולהראות שאנחנו לא נופלים מאף אחת אחרת. לא נפחד".
החלום להתקדם
מיכאל אוחנה הוא עוד תוצר של האקדמיה של ג'קי בן זקן, אבל גם הבעלים יודע שמדובר אולי ביהלום הכי יקר שלו, כזה שעשוי למצוא את עצמו בקבוצה אירופית, בדומה לניר ביטון. הקשר לא נרתע מהציפיות, והבהיר שהוא לוקח את הזמן בכל הנוגע למעבר אפשרי. "אני אף פעם לא אירתע מהציפיות האלה, פלה פעם אמר שביום שיפסיקו להיכנס בו במשחקים הוא יפרוש מכדורגל, אז אותו דבר אני", הוא סיפר, "ברגע שיפסיקו לצפות ממך אז תבין שאתה לא מעניין ואין לך עתיד".
יש סיכוי שלא תשחק במ.ס אשדוד העונה?
"אני יכול להגיד שאני מאוד אוהב את המועדון הזה, טוב לי פה. אבל אין ספק שאני רוצה להגיע לרמות הכי גבוהות שאני יכול להגיע".
לאילו רמות אתה יכול להגיע?
"אני אשאר צנוע, אבל הרמות שאני חולם עליהן מאז שאני קטן, הרמות שאני שואף אליהן הן הרמות הכי גבוהות שאתה יכול לחשוב עליהן".
צמרת ליגה ספרדית? אנגלית?
"כן".
אם הסוכן שלך יבוא עם הצעה מפתה כלכלית מסין. תלך על זה או שתחכה להצעה מאירופה?
"אני אגיד לך את האמת, זה תלוי כמה כסף. בוא נגיד שהחלום שלי בתור ילד הוא לשחק באירופה ולא בסין".
איך שחקן צעיר כמוך מסתכל על ערן זהבי?
"הוא אליל, מספר אחת בכדורגל הישראלי. זהבי עשה דברים שלא עשו כאן ויש רק מה ללמוד ממנו".
אנחנו רואים בכל העולם צעירים שמובילים את הנבחרות שלהם, מפריע לך שאתה עדיין רק בנבחרת הצעירה?
"אחד מהחלומות שלי זה גם להגיע לנבחרת הבוגרת ואני מקווה ולהוכיח ראוי לזה. יחד עם זאת, אני חושב כרגע עם מה שעשיתי עד עכשיו בכדורגל לא היה מגיע לי לקבל זימון לנבחרת הבוגרת. אתה צריך לעשות משהו שונה ולא רגיל בשביל לקבל זימון. אני מאמין שביום מין הימים אני אגיע, אבל כרגע זה עדיין לא קרה".
כמו שכבר הבנתם בהתחלה, מיכאל אוחנה הוא שחקן שאוהב את הכדור, ואחד שיודע לעשות איתו דברים מיוחדים, אחד שבשבילו קונים כרטיס למשחקי הכדורגל. יחד עם זאת, האהבה הזאת יצרה לו גם תדמית של אחד שנוטה לחפש את המהלך היפה והקשה, על פני הפשוט, ושמבזבז הרבה התקפות על עוד דריבל מיותר. אוחנה חי בשלום עם הסטיגמה, ומודע לדיבורים סביבו.
"אני לא כל כך רוצה להתנער מהתדמית הזאת, כי זה אני. יש שחקן שעושה X, ויש שחקן שעושה Y. לכל אחד יש את הפלוסים והמינוסים שלו וזה אני", הוא מספר, "בליגה הלאומית איימו עליי לא מעט בגלל הדריבל. ברגע שאתה עובר שחקן, בעיקר או משחיל לו בין הרגליים אז הוא אומר לך: 'תזהר, פעם הבאה אני לוקח את הברך שלך איתי', אבל זה בסדר גמור".
למרות לא מעט הצעות מקבוצות צמרת בלגיות, כרגע ג'קי בן זקן לא מוכן לשחרר את אוחנה, שבינתיים יוכל להתנחם בעובדה שבעונה הבאה בליגת העל הוא יוכל לחשוש קצת פחות לברך שלו ולעבוד על הזוגיות שלו... עם הכדור.
