(צילום: אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

"עוד חוזר הניגון": כמו בעונה שעברה, גם הפעם - מכבי חיפה מקבלת הזדמנות לזכות באליפות, ומפספסת על הדשא. הירוקים של ברק בכר הפסידו הערב (שבת) 1:0 להפועל באר שבע, כשהמשמעות הברורה - החגיגות יידחו, לפחות עד יום שלישי, אז הם יארחו את מכבי תל אביב בסמי עופר. באר שבע משיגה ניצחון גדול, אחרי שהיתה עדיפה לאורך כל תשעים הדקות - וגם מסמנת מטרה לקראת גמר גביע המדינה, נגד.. אותה מכבי חיפה.

זהו תסריט שמכבי חיפה מכירה היטב, יותר מדי טוב: כבר ב-1986 היא יכולה היתה לחגוג אליפות בבלומפילד, אבל נכנעה ל"אופסייד הפאסיבי" של גילי לנדאו (וצבי שריר). ב-2001 היא הגיעה לאותו אצטדיון יפואי כדי לקחת אליפות מול הפועל ת"א, אבל בינה לבין התואר עמד דימיטרי מיכאלנקו. ב-2010... כל מילה מיותרת, ורק בעונה שעברה זה שוב קרה - כשהיא הגיעה לקרית שמונה בידיעה שזה בידיים שלה, אבל מייק אמאנגה אחד מנע ממנה את הרגע המושלם.

וכמו מול קרית שמונה, גם היום - למזלה - יש לה רק שלושה ימים לתפוס את הראש. ביום שלישי כבר מחכה לה מכבי תל אביב, והירוקים יודעים שוב: ניצחון שם, והם אלופים. אבל ברור שהם יגיעו למשחק הזה לא במצב שרצו: מוחמד אבו פאני לא ישחק, והקבוצה של ברק בכר כולה תגיע ביכולת לא טובה אחרי ערב שבו היא - פשוטו כמשמעו - לא שיחקה כמו אלופה.

דווקא ברגע שבו הירוקים היו צריכים להתעלות - ולסיים עונה גדולה ב"קרשנדו" מפואר, היא מצאה את הדרך להסתבך. מכבי חיפה פשוט לא תפקדה, בוודאי לא בסטנדרט שהיא הרגילה את כולנו בעונה הזו, היתה הרבה פחות טובה ואנרגטית מהיריבה שלה - ומעל הכל, איבדה את הראש בתוך האווירה הסוערת של האצטדיון הביתי בבירת הנגב.

לחיפה תהיה עוד הזדמנות לגמור את הסיפור - בשלישי, מול היריבה הגדולה, אבל מה שהיה אמור להיות אליפות קלילה בהפרש דו ספרתי, ברור שכבר לא ייגמר כך. מכבי תל אביב תבוא עם לא מעט אמוציות לסמי עופר, כמו תמיד במפגשים ביניהן, וחיפה תצטרך להרים את עצמה משמעותית - כדי, כמו שאמר השלט של אוהדיה בפתיחת המשחק, "לקחת" את האליפות הזאת.

ובאר שבע? היא יכולה לסמן "וי" על רגע מאושר מאוד מבחינתה. ניצחון חשוב, לא רק מוראלית, לעונה הזו - היא הוכיחה שהיא קבוצה הרבה יותר טובה ממה שמישהו חשב, עם אופי מברזל, וסימנה את הדרך גם לגמר גביע המדינה מול אותה מכבי חיפה: הם יצטרכו להתאמץ מאוד כדי לנצח אותה שוב.

זה היה משחק סוער מאוד בבירת הנגב. ערב שבו היו כל הרגשות האפשריים: שמחה, עצב, כעס, אכזבה - המיקס היה מושלם. בסיומו חגיגות אליפות שיחכו לפחות עוד 72 שעות, אבל עוד ערב שאף אחד מהמעורבים לא ישכח.