sportFive1187286 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ממן.
ממן. "זה בא משום מקום" (דני מרון) | צילום: ספורט 5

לא כך דמיין חנן ממן את הסיום של עונת 2021/22. הקשר המוכשר, שחקן העונה ב-17/18, צפה מהצד בקבוצתו, הפועל חיפה, מפסידה 2:0 ליריבה העירונית מכבי חיפה בחצי גמר הגביע ומסיימת את העונה שלה מבחינה מעשית. האכזבה המקצועית נמהלה באכזבה האישית מכך שהוא לא יכול לעזור לחברים שלו, אבל אחרי מה שהוא עבר רק לפני כמה ימים, הכל נכנס לפרופורציה. כניסה חזקה של תמיר גלזר בבטנו אילצה אותו לעבור ניתוח מורכב. הכדורגל זז הצידה.

"זה היה עוד משחק, בלי חשיבות גדולה מדי", מספר ממן, "נזהרתי כי ידעתי שיש חצי גמר בפתח, אבל בכדורגל אי אפשר לתכנן כלום. זה בא משום מקום. זה תפס אותי לא מוכן. פציעה שלא מתרחשת על מגרש הכדורגל. זו פציעה שרואים אותה בתאונות דרכים או דברים אחרים... לא קשור לכדורגל".

"הברכיה לבטן תפסה אותי בהפתעה גמורה", המשיך ממן, "בגלל שלא הייתי מוכן לזה, אז התוצאה היתה כמו שהיא היתה. הרגשתי שאני לא יכול לתפקד, בקושי נושם, צמרמורות בכל הגוף, התכווצויות בידיים וברגליים. משם הגעתי לבית החולים. היו צריכים לעשות ניתוח כדי לראות שאין פגיעות באיברים פנימיים, בצקות, דימום. הייתי בהלם מזה. הכל היה מפחיד ומלא בחשש שזו תהיה פציעה הרבה מעבר, שתשפיע גם על החיים שלי הלאה. מאז, כל היום אני מזריק לעצמי מדללי דם ברגליים. אני סובל מכאבים. לא יצאתי מהבית מאז שיצאתי מבית החולים, כבר כמעט שבועיים. דאגתי יותר להורים שלי שהיו לצידי ולאשתי".

ממן או אחותו אורית.
ממן או אחותו אורית. "פרצתי בבכי" (פרטי) | צילום: ספורט 5

"קשה לדעת מתי אני אחזור, אומרים שזה ייקח שלושה חודשים, אבל מוקדם לדעת", מוסיף ממן, "אני אעבור שיקום, ונחזור לאט לאט למגרשים. יש פה המון אלמנטים נפשיים, אבל אני נמצא בסביבה מאוד חזקה שתומכת בי".

עוד לפני התקרית מול חדרה, ממן התמודד במהלך העונה הנוכחית עם טרגדיה אישית. אחותו, אורית, הלכה לעולמה אחרי התמודדות עם מחלה קשה. "ההתמודדות עם המוות של אחותי היא לא במגרש, היא פה בבית, עם ההורים... בזכרונות, ברגעים שעושים משהו ונזכרים", מספר ממן, "ההתמודדות היא לא פשוטה, בטח ובטח להורים שלי. אני כל הזמן חושב עליהם ואיך הם מרגישים. חשוב לי כל הזמן לשמח אותם דרך הכדורגל".

"אני זוכר את המשחק נגד אשדוד שכבשתי שער ניצחון. היתה אמורה להיות לה יום הולדת יום לפני ופרצתי שם בבכי, לא הצלחתי להחזיק את עצמי. אני זוכר קראו לי לעמדת ראיונות ואמרתי שאני לא יכול להגיע. זה חלל שאנחנו צריכים לחיות איתו. זה לא פשוט, אבל אין ברירה, החיים ממשיכים. יש לנו משפחה, יש לנו חברים. אני מנסה כל הזמן להיות חיובי, לחשוב קדימה. דברים קורים כי הם היו צריכים לקרות".