ברמה הסמלית, אין ספק שחזרתו של ולדימיר איביץ' למכבי תל אביב משדרת מסר ברור: הסדר שהתקיים בשנתיים האחרונות, שבו מכבי חיפה (מאז מינויו של ברק בכר) היא מכתיבת הקצב הראשית והקבוצה הדומיננטית, משתנה. המאמן הסרבי, עם שתי קבלות חזקות ביד (לפחות בכל הקשור לליגה הישראלית), אמור להחזיר את מכבי - שסבלה במקביל משנתיים מאוד לא יציבות, עם לא פחות מארבעה אנשים שונים על הקווים בפרק הזמן הזה (יורגוס דוניס, פטריק ואן לוון, ברק יצחקי ומלאדן קרסטאיץ') - אל המשחק האמיתי.
אבל מתחת לסמל הברור, שבצדק יצית מחדש את הדמיון של האוהדים, צריך גם להודות: איביץ' שמגיע למכבי בקיץ 2022 שונה מאוד מאיביץ' מודל 2018. בקיץ ההוא, שגם הגיע אחרי שפל יחסי במועדון, הוא בא בתור מאמן צעיר ורעב. איביץ' הנוכחי מגיע מעט יותר מצולק, אחרי הניסיון לעלות מדרגה בווטפורד - והסכסוך הקשה עם הכוכב הגדול שם, טרוי דיני. מצד שני, במכבי הוא מוצא שוב את המערכת שבה מאוד הצליח, עם הבוסים שאיתם הוא רגיל לעבוד - ואת הידע שלו בכדורגל, יודע כל מי שניסה להתמודד איתו בשנתיים האחרונות, אי אפשר להספיד אף פעם.
כמאמר הפזמון של יעקב גלעד, עליו - וגם עליה - רואים את השנים. איביץ' אחר מגיע למכבי אחרת, וזה בדיוק גם האתגר שלו. אם לפני ארבע שנים הוא הגיע למערכת ששיוועה למהפכה, בעזרת דור צעיר ורעב של השחקנים שעלה בחסות ה"פייר פליי" - הרי שכאן הוא יצטרך או להמציא דברים מחדש, או להביא רכש מבחוץ. הפעם, בניגוד לסיבוב הקודם, יש לו את היכולת הכלכלית לעשות את זה, ועכשיו נותר רק לראות כמה הוא יצליח לרענן את הסגל בקריית שלום. זו המשימה הראשית שלו.
מוקדם מאוד לנסות ולשרטט את פניה של מכבי החדשה-ישנה, תחת הגנרל הסרבי. אבל בהחלט אפשר לראות שני שמות מרכזיים בהתפתחות: אוסקר גלוך וג'ורג'ה יובאנוביץ'. שני שחקנים צעירים ורעבים, קצת כמו הדור פרצים והיונתן כהנים של התקופה הקודמת. תוסיפו לזה את פארפה גויאגון, שעדיין שייך למכבי, ותקבלו פוטנציאלית חלק קדמי טוב וחזק - טוב יותר אפילו ממה שהיה לו בפעם הקודמת, אז הוא הסתמך בעיקר על הגנת ברזל ופחות על ברק בחלק הקדמי.
ומעל הכל - מרחפת שאלת ערן זהבי הבלתי נמנעת. איביץ' עוד לא אימן במכבי סופרסטאר מסוגו של מספר 7. למעשה, ייחודה של מכבי הצעירה והלוחמת שעמדה בדמותו - היה שאין בה כוכב אחד שעומד מעל כל האחרים. היו בה שחקנים מוכשרים יותר או פחות, אבל כולם היו "חיילים" על לוח השחמט שאיביץ' הציג. זהבי בא בסטטוס אחר, עם מעמד אחר, בגיל אחר. הסיטואציה שלו היא שונה משל שחקן צעיר שעוד לא הגיע לפרקו, ואם אכן הוא ינחת בקריית שלום בסופו של דבר (זה ההימור האישי שלי - אבל אני לא טוב בהימורים), גם זה יהיה אתגר עבור המאמן הסרבי. איך מייצרים שיתוף פעולה, שיועיל לכל הצדדים.
וכן, יש לו גם האתגר מצד היריבות בליגה. בפעם הקודמת שהוא הגיע, שתי היריבות של מכבי בשנים האחרונות - מכבי חיפה והפועל באר שבע - היו פגיעות מאוד. חיפה היתה בעיצומן של השנים השחורות והשחונות, רחוקה מאוד ממה שהיא היום. באר שבע אמנם נשארה עם ברק בכר, אבל הקבוצה הגדולה שהביאה שלוש אליפויות לטרנר היתה בתהליכי גסיסה מתקדמים. עכשיו באר שבע אחרת, ומכבי חיפה לגמרי אחרת - הרבה יותר חזקה ועם סגל ישראלי הרבה יותר מהודק ממה שהיה לה ב-2018. שני המאמנים הגדולים בכדורגל הישראלי של העשור האחרון נפגשים כעת, ראש בראש, כשלשניהם יש תנאים אידיאליים להצלחה.
לגורמים המעורבים - זה כנראה מאבק מסעיר נפש. לצופה האובייקטיבי - תענוג. המאבק בין שניהם אמור להיות כותרת העל של ליגת העל 2022/23. יהיה מעניין.
