ההבדל הקטן בסמל שעל המדים. יום ראשון, 08:00 בבוקר. סילבה קאני התעורר בביתו ברחוב ארלוזרוב בבת ים, עלה על מדים, אבל לא יצא לאימון, אלא ללימודים בבית ספר שז"ר. כמה שעות לפני שפתח את המחברת, החלוץ הבקיע בפרימיירה שלו בליגת העל במדים אחרים, אלו של בני יהודה ובגיל 17 הפך לכובש הצעיר ביותר העונה. סילבה, בן להורים מטוגו, מגיע לליגה של הגדולים עם חתיכת סיפור חיים. מאלה שאי אפשר לשכוח. פרויקט הנוער של אתר ערוץ הספורט מגיע לשכונת התקווה כדי להכיר את האיש והשם המחייב, שחתם היום (שני) על חוזה עד 2023 בכתום.
להתאמן? כן. לשחק? לא
כמו ילד שלקחו לו את הכדור. במשך ארבע שנים סילבה היה חלק מקבוצה, אבל לחוד. התאמן כל השבוע ולא שיחק בשבת. את הצ'אנס הראשון הוא קיבל במסגרת פרוייקט "שער שוויון", שהעניק לו הזדמנות ומסגרת למרות שהגיע ללא ת.ז. המאמן נתי מזרחי: "הוא נשמה טובה ומגיל קטן הפוטנציאל שלו בלט. המון סקאוטים ומאמנים באו לראות אותו. יחד איתו זכינו בכל הגביעים. כל ילד יכול היה להשתלב בפרויקט ועזרנו להם גם בלימודים".
מגיל 10 עד 14 הוא היה חלק מהפועל תל אביב, הפועל בת ים, גדנ"ע ומכבי ת"א בלי לשחק בליגה. הבקשה שלו ושל משפחתו לקבלת תעודה נבחנה מול המדינה במשך 10 שנים. אביו ריצ'רד נמצא בישראל 31 שנה וחלוץ בני יהודה, יחד עם כל ארבעת אחיו, גדלו והתחנכו בארץ יחד עם האם שאנטל. בשנת 2005 הם הגישו בקשה למדינה כדי לקבל תעודות זהות והכרה כתושבי ישראל ולפי עורך הדין, טל פרושן, שטיפל במקרה: "השופט נרדם על התיק". כך, במשך עשור הם היו תקועים במעין "כלא", ולא היו יכולים לקדם את חייהם. אחיו הגדולים לא גוייסו לצבא, ואורח החיים שלהם במדינה השתבש. במצב הזה, ללא תעודה, סילבה הצעיר לא יכול היה להירשם כשחקן בהתאחדות לכדורגל.
"זה שרף לנו את החיים", אמר ריצ'רד בשיחה עם ערוץ הספורט, "סבלנו 10 שנים בלי סיבה. זה היה קשה מאוד למשפחה שלנו". ב-2015 הגיע האישור המיוחל ולאחר בעיות בירוקרטיה עם ממשלת טוגו, החלוץ קיבל מעמד של תושב ארעי ואת תעודת הזהות ב-2017. "אמרו לי שבמכבי ת"א יש ילדים של אנשים עשירים אז החלטנו לעבור לבני יהודה כי לא היה לי הרבה כסף. אני לא יודע אם זה נכון, אבל פחדתי שהוא לא ישחק שם בגלל פרוטקציה. אני מרגיש שסילבה הוא שליח האל. השער שלו אתמול הוא מתנה מלמעלה כדי לעשות סוף סוף קצת טוב למשפחה בישראל".
הסירוב למכבי חיפה והחיבוק מבני יהודה
עשר דקות על המגרש הספיקו לסילבה למצוא את הרשת בבלומפילד. כדי להבין את הפוטנציאל מספיק להסתכל על המהלך. נגיעה רכה עם החיצון במרכז השדה, הצטרפות לרחבה וסיומת בנגיעה לפינה הרחוקה. זה ילד זה? בשלוש שנים במחלקת הנוער הוא הבקיע 40 שערים, כשאת עונת 2019/20 הוא העביר בשלוש קבוצות: נערים א', נוער ובוגרים.
"לא בכל יום צומח שחקן כזה בכדורגל הישראלי", אמר מנהלת מחלקת הנוער של בני יהודה, תמיר בן עמי, "אני נמצא ארבע שנים במועדון ועוקב אחרי ההתפחתחות של סילבה מקרוב. היכולות הפיזיות והאתלטיות שלו יוצאות דופן. יש לו עוד התקדמות לעשות מבחינת מסת שריר והבנת המשחק, וברגע שזה יקרה הוא יגיע למקומות הכי גבוהים. סילבה משחק בדרך כלל על כנף שמאל עם רגל הפוכה. הוא יכול גם להשתלב בימין או במערך של שני חלוצים, כחלוץ השני. המהירות שלו יוצאת מן הכלל ומאוד קשה לעצור אותו באחד על אחד".
הגובה (1.85), הכישרון והסיפור החזק צדו את עיניה של מלכת הצפון - מכבי חיפה: "לפני שנתיים ריצ'רד פנה אלי אחרי שהירוקים דיברו איתו. הם רצו שהוא יגיע למועדון ויגור בפנימייה בכפר גלים", המשיך בן עמי, "המצב הכלכלי של המשפחה לא פשוט והוא התלבט, אך מהר מאוד הוא הבין שהמקום הכי טוב עבור סילבה הוא בני יהודה". הכתומים החתימו את החלוץ על חוזה בגיל 15 ועזרו לו בהיבט הכלכלי כדי שהראש שלו יהיה מרוכז רק בכדורגל. אפשר לומר שהבעלים ברק אברמוב וההנהלה הבכירה לקחו אותו כפרויקט של המועדון.
בין ליגת הילדים לבוגרים
"בני יהודה משמשת כמשפחה עבורנו", סיפר האב ריצ'רד, "יחד עם הסוכן עידן בן אבו הם דואגים לכל מה שסילבה צריך כדי להצליח. אני מאוד מעריך אותם. בכל המועדונים שילמתי אלפי שקלים בשנה כדי שהוא ישחק. שם לא דרשו ממני כסף כשהגענו למועדון וגם אחיו הקטן, ריצ'י בן ה-15, משחק שם ללא תשלום. בני יהודה הבחינה שהם שחקנים טובים וצירפה אותם ללא תמורה".
בשכונת התקווה מספרים על בחור שקט וצנוע, שבא לעבוד ונותן גם אקסטרה כדי להצליח. במסגרת תכנית המצטיינים של המועדון, הוא התאמן בעונה שעברה תחת החלוץ מאביס צ'יבוטה, שעזר לו לשפר את היכולת בחלק הקדמי.
״רף הציפיות ממנו מאוד גבוה", אמר סוכנו בן אבו, "לאחרונה אף הוחתם על חוזה מקצועני וזה לא מובן מאליו לשחקן בגילו בבני יהודה. סילבה הוא ממש בן טיפוחיהם של הבעלים וההנהלה הבכירה וזה לא רק בגלל הפוטנציאל שלו אלא גם בגלל האישיות שלו".
אז הרומן של החלוץ עם קבוצת הבוגרים של בני יהודה התחיל בבום. חילוף דקה 60 ושער דקה 70. כעת, הוא נמצא בהליך להוצאת מעמד של תושב קבע כדי שיוכל לשחק בנבחרת ישראל. תאריך גיוס לצה"ל כבר יש, שער בליגת העל גם יש. מצחיק שהילד שלא יכול היה לשחק בליגות הילדים, כבר הפציץ בגיל 17 בליגת של הגדולים. יחי האירוניה.
