חלון ההעברות גורם לקבוצות ליגת העל לחפש אחרי הברקות בקבוצות אחרות. הסגלים עוברים מהפכות, אבל לפעמים הפתרון נמצא מתחת לאף. אחרי שהסגלים יעבור עוד ניעור, כבר יהיה קשה לזהות מי באמת קשור למקום בו הוא משחק.
מה היה קורה אם המושג "העברות" בכלל לא היה קיים? אם כל הקבוצות היו מתבססות באופן בלעדי על שחקני הבית שהן גידלו וטיפחו? האם הטבלה הייתה נראית אותו דבר? חפרנו בזכרון (ובספרים) כדי להרכיב את הרכב 11 השחקנים הפעילים הטובים ביותר שצמחו בקבוצות המובילות בישראל. מדובר בהרכב שכולל שחקני בית בלבד וערכו את הופעת הבוגרים הראשונה שלהם בקבוצה הזו.
גם אם שחקן מסוים החל את הקריירה הבוגרת בקבוצה אחרת, כל עוד הוא החל את דרכו במועדון בגילאי הנוער, הוא רשאי להיכלל ב-11. מה לגבי הקבוצות האחרות? לא שכחנו חממות גידול מרשימות אחרות, כמו למשל קרית שמונה (עדן שמיר, שיר צדק וכו'), מכבי פ"ת (מנור סולומון, עומר דמארי, טל בן חיים וכו') ומ.ס אשדוד (מרציאנו, קינדה, מיכאל אוחנה), אבל החלטנו להתמקד בקבוצות האהודות ביותר.
*המניע לבחירת ה-11: כישרון ברמת הפוטנציאל לצד הצלחה מוכחת של אותם שחקנים. כלומר, שחקנים צעירים שעדיין לא הטביעו חותם נדחקו לצד, אם היו שחקנים ותיקים יותר שהטביעו חותם משמעותי יותר בקריירה עד כה.
הצביעו בסקר: למי ההרכב הכי טוב לו היה מורכב רק משחקני בית?
