דווקא את עונת השיא שלו עידן ורד יזכור בעיקר בגלל מחלה שתקפה והשביתה אותו למשך חודשים ארוכים. במשך ארבעה חודשים, התיק הרפואי שלו נראה כמו תיק רפואי של אדם מבוגר בן 80. בדיקות דם יומיות, אינפוזיה כל יומיים, זריקות, כדורים, בדיקות MRI, בדיקCITI והכל בגלל אי תפקוד הוושט. מאדם שאוכל הכל, הוא נאלץ להפוך את התפריט שלו לחלוטין. אם פעם יכול היה לשתות כוס מים בשלוק אחד, היום זה ייקח לו יותר מדקה.
ורד ירד שבעה ק"ג, חשש שמדובר בגידול סרטני ואפילו לא רצה לשמוע על כדורגל, אבל החיזוק מהמשפחה, מאשתו מאי ומהילד שבדרך, כמו גם הבשורה שהבדיקות תקינות בסופו של דבר, גרמו לו להבין שמדובר בבעיה זמנית בלבד.
"היום אני אוכל ולא מקיא, זה מה שחלמתי עליו באותה תקופה", מספר ורד על התקופה הקשה בחייו. "לא יכולתי לעשות דברים בסיסיים. בכיתי בלילה כי לא ידעתי מה יש לי. אשתי, שהייתה צמודה אליי, והמשפחה נתנו לי את הכוח. המחלה הזו נפלה עליי דווקא בעונת השיא שלי. זה כאב לי וצבט לי בלב, אבל ידעתי שאתאושש".
היום אתה חותם על לסיים את העונה עם תואר אחד?
"אני חושב רק על ב"ש ולא על הגביע. שחקן כדורגל אף פעם לא חותם. ספורטאי נלחם עד הסוף על כל התארים".
ארבעה חודשים צפית בקבוצה מהיציע. מה אתה חושב על העונה של בית"ר?
"זו עונה שידברו עליה. תוך שבוע עונה מצוינת יכולה להפוך לעונה היסטורית. עבור כל אחד זה לא קל לשבת בחוץ בגלל פציעה או מחלה ואני עוד הייתי בכושר נהדר לפני כן. הגעתי למצב שאני רק רוצה להיות בריא ולא חשבתי על העתיד שלי בכדורגל. לכל שחקן בקבוצה מגיע צל"ש גדול. עברנו פיטורי מאמנים, פרשיות וכמעט בכל שבוע היה משהו חדש, אבל התנתקנו וכל אחד הביא מעצמו את מאת האחוזים".
מאמנים התחלפו, בלם לא הגיע, שכטר בדרך החוצה והיו אינספור בעיות אחרות. למרות זאת הצלחתם. מה הסוד?
"במועדון הזה יש עוצמות לא רגילות. להבדיל ממה שכולם אומרים, המועדון אצלנו מאוד בריא וחדר ההלבשה חזק. כולם אוהבים את כולם. אין חבורות. יש זן מיוחד של שחקנים, צוות מקצועי ובעלים".
התבוסה לנתניה היא המשך של יכולת לא מספיק טובה במחזורים האחרונים.
"קיבלנו סטירה וטוב שזה הגיע עכשיו. זה היה הפסד שלא היינו מוכנים לו. אין מה לעשות, כולנו כולל אני היינו ביום חלש. טוב שזה קרה לפני משחק העונה ולפני גמר הגביע. המזל הוא שכבר בשבת יש לנו הזדמנות לתקן. חוץ ממני, שכטר ולעזרא לאף אחד אין תואר. אנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה".
בעונה שעברה לא עליתם לגמר והתחתנת באותו יום. מרגיש שהגיע הזמן שלך?
"אני השחקן היחידי שהיה כאן בזכייה הקודמת בגביע ב-2009. זה היה אחד הרגעים הכי משמחים שהיו לי בקריירה ואני מקווה לשחזר את זה. מאז אותו יום אני ממשיך לחלום על הרגע הזה. הייתה לי גם אליפות במכבי חיפה, אבל אין כמו לזכות בתואר אחרי למעלה מעשור. אנחנו חייבים לכולם - לבעלים לצוות, לאוהדים ולעיר, אבל קודם כל יש את ב"ש על הראש. זה המשחק הכי חשוב של בית"ר בעשור האחרון. בטדי אנחנו נגיע לנצח, למרות שב"ש קבוצה מצוינת. אם ננצח, הכל חי ובועט. זה הצ'אנס האחרון".
יהיה לך עצוב אם שכטר יעזוב?
"מאוד. אנחנו כבר שנתיים ביחד בבית"ר ועושים דברים מדהימים. אני אופטימי שהוא כן יישאר ושיצליחו להגיע לעמק השווה. הוא החבר הכי טוב שלי. מקווה להיות איתו במחנה האימונים בקיץ. הוא חשוב למועדון מקצועית וחברתית".
לא יכולת לתווך?
"כשאני הייתי תקוע עם החוזה, פנו אליו כדי שיתווך ועכשיו פונים אליי. זה לא עובד ככה. יש מועדון ובעלים. הוא החלוץ הכי טוב בארץ וגם בני בן זקן היה מאוד רוצה לראות אותו ממשיך".
טביב מאוד מעורב. איך אתם חיים עם זה?
"בכל העולם וגם בארץ יש בעלים שהוא מתווה דרך וכולם הולכים לפי הדרך שלו. בבית"ר ירושלים הכל יותר קיצוני ומסוקר ומכל פיפס עושים מהומות. יש בוס והוא קובע את הדרך של המועדון. זה בסדר גמור לפי דעתי וזה קורה בכל העולם. אני שומע שאומרים שבני הוא בובה, אבל מי שמכיר אותו יודע שהוא חזק מאוד ורחוק ממה שאומרים עליו. הוא מופנם ושקט, אבל חזק. עם מה שהוא עבר השנה, הרבה אחרים היו מרימים ידיים ואם ניקח תואר העונה, אז הוא מאמן העונה. יש לנו המון כבוד אליו, כמו גם לכל הצוות".
כבר שנתיים שוורד דומיננטי מאוד על הדשא. את העונה שעברה הוא סיים עם 13 שערים וחמישה בישולים. העונה, ב-16 משחקים בלבד, הוא כבש כבר חמישה ובישל עוד שבעה.ורד ניצב במקום הרביעי בין שחקני בית"ר באיומים למסגרת ובמקום השלישי במסירות מפתח, נתונים שהובילו את מכבי ת"א והפועל ב"ש לגשש לגביו בינואר האחרון.
הפועל ב"ש רצתה אותך בינואר. מה גרם לך לחתום בבית"ר?
"הייתי תחת חוזה ושמעתי הרבה דברים. על ב"ש, מכבי ת"א וגם על אירופה וכולם אמרו לי לא לחתום כי בית"ר רוצה אותי. באופן אישי, אף אחת מהקבוצות לא פנתה אליי. ישבנו עם הסוכן שלי,
אלי טביב ואלי אוחנה. היה חודש ארוך של מו"מ, אבל בסוף הגענו להסכמות וחתמתי לעוד שלוש שנים. השאיפה שלי בארץ היא להיות בבית"ר בחוזה שאני רציתי ומגיע לי, אבל עדיין אני רוצה לצאת לאירופה".
בגיל 29 כבר קשה לצאת לאירופה.
"קשה, אבל אפשרי. אם אתה בכושר טוב ומספק את הסחורה, אין לזה גיל. אני עדיין בטוח שאם אמשיך בכושר של השנתיים האחרונות, למעט המחלה שהייתה לי, אוכל לצאת שוב לחו"ל.בינואר חשבתי שזה יקרה, אבל מספורטאי הפכתי לבן אדם שלא יכול לשתות ולאכול. למדתי שכל דבר בעיתו ואסור לחשוב יותר מדי רחוק".
תסביר איך כל מי שיוצא ממכבי חיפה פורח.
"זה לא נכון בעיניי. בשבע השנים האחרונות של מכבי חיפה אתה יכול לספור על כף יד אחת מי שהצליח - ורד, תורגמן, שכטר ועזרא, כל היתר לא הצליחו. לא מבין מה קורה שם. אני כבר כמה שנים לא שם, אבל זה מאוד מוזר".
עוד ארבעה חודשים תהפוך לאבא.
"כל מה שעברתי בתקופה האחרונה מאוד שינה אותי מבחינת החיים האישיים. כל אחד אומר לי שברגע שאהיה אבא הכל ישתנה לגמרי ואני מת שזה יקרה. כשהוא ייצא מהבטן אני רוצה להגיד לו שהבאתי תואר".
