sportFive817044 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

יש הרבה מסקנות מה-1:5 המרשים של הפועל ב"ש אמש (ראשון) על מכבי נתניה, אבל על תובנה אחת אין ספק. הפועל ב"ש שיחררה הצהרה: אנחנו הקבוצה הכי טובה בארץ ואף אחד לא ייקח מאיתנו את האליפות השלישית ברציפות. כשבוחנים במבט לאחור סיום העונה מה הרגע שמסמל יותר מכל את התואר, יכול מאוד להיות שהדרומיים יביטו על תצוגת התכלית בנתניה.

האלופה הוכיחה שאף אחד לא יכול להכריע אותה ביישורת האחרונה, וזה בזכות שינוי מנטאלי, אסטרטגי ושימוש נכון בכל הכלים ההתקפיים שלה. הפועל ב"ש הרוויחה פעמיים מה-2:2 עם הפועל חיפה. ראשית, היכולת המאכזבת טלטלה אותה, ושנית היא הצליחה לשמור על טרנר כמבצר שמרתיע את יריבותיה. כבר בפתיחת המשחק אתמול, ראינו את כל השחקנים האדומים מחובקים אחד עם השני, ומאותו רגע היה נדמה שהם מגיעים לטרוף את המשחק.

להפועל ב"ש לא היו הרבה משחקים מרשימים העונה, אבל בנתניה ראינו את המשחק הטוב ביותר שלה העונה. זה היה מפגן עוצמה, שהזכיר את ב"ש הגדולה של אשתקד.

החוכמה של קבוצה גדולה היא לדעת להגיע הכי מוכנה במאני טיים. ברגע האמת, למרות שברקע יש מכשולים ואינספור רעשי רקע, הפועל ב"ש נמצאת בכושר הכי טוב שלה השנה, וזה בדיוק מה שהופך אותה לכל כך ראויה לתואר.

בפלייאוף העליון הפועל ב"ש שיכללה את דפוס המשחק שלה. אתמול היא לא לחצה גבוה, אלא יצרה את הלחץ בעיקר במרכז המגרש, וזה שינוי אטסטרגי משמעותי של בכר. אנחנו רואים ב"ש שמכווצת את המשחק שלה ובמתפרצות יש לה מגוון כלים שמאפשרים לה לעקוץ את היריבה.

בניגוד לשבוע שעבר, בו ב"ש הגיעה למשחק לא מפוקסת ולא מוכנה מנטאלית, היום היא באה בצורה שונה. היא קיבלה תוספת כוח משמעותית ממליקסון ובמיוחד מהחזרה של וואקמה, שפתח בהרכב. האלופה מיקסמה את היכולות הניגרי, ודרכו יצרה כמעט את כל הפעולות שלה (ממש כמו במוקדמות האלופות בתחילת העונה).

הניגרי סחט את הפנדל, כבש שני שערים וגם ב-70% יכולת מוואקמה שהכרנו, הוא פשוט גדול על הליגה. בהחלטה אחת של הצוות המקצועי, האלופה השאירה בחוץ את השחקן הכי חשוב שלה לתקופה מסוימת כדי לאפשר לו להחלים, אך הרוויחה אותו בגדול ביישורת האחרונה.

אבל זה לא רק וואקמה, הפועל ב"ש דאגה שג'ון אוגו ודן איינבינדר יתופקדו לפני קו ההגנה שלהם, וזה מה שמחזק את הרביעייה האחורית שלהם, שהפכה לכזו שקשה להכניע אותה. ההחלטה של בכר לשחק עם שני קשרים אחוריים עשתה טובה לקבוצה, ובפעם היחידה שהצמד יצא קדימה ולא היה בעמדות האחוריות, הדרומיים ספגו.

מכבי נתניה שיחקה לרגליים של הפועל ב"ש, היא ניסתה לשחק בקו הגנה גבוה, אך ברגע שקו ההגנה שלה לא מתואם, לא מתוזמן ויש רווחים גדולים בין הרביעייה, זה הופך אותה לחשופה כמעט בכל התקפת מעבר וזה מה שעשה את ההבדל. אחרי התקופה הנהדרת של בית"ר, החמאנו לה על כך שיש הרגשה שמכל מצב היא יכולה לייצר שער, כעת, כשכל הרביעייה הקדמית של ב"ש (ממן, וואקמה, מליקסון ושהר) משתפת פעולה, זה מרגיש כאילו גם הדרומיים יכולים לכבוש מספר שערים בכל משחק.

ברק בכר מרגיש את הקבוצה שלו ונמצא כל הזמן עם היד על הדופק. מקרה אחד יכול להעיד על הדרך שבה הוא מתנהל. מיד אחרי השער שקבע 1:3, המאמן החליט להכניס דווקא את ראדי, שהחליף את מליקסון וחיזק את האמצע. הוא הבין שדרך שליטה בכדור הוא לא יאפשר לצהובים לחזור למשחק, וכך היא יצרה את השער הרביעי, כשהחמישי הגיע בהמשך כתוצאה מהתקפת מעבר.
 
מן העבר השני, אחרי העונה הנהדרת של נתניה, אתמול לא הרגשנו את שחקני העונה של הצהובים, דיא סבע וערן לוי, וזאת בזכות השינוי של ב"ש שצופפה את הקישור, ולא נתנה להם מרחבים. למעשה, הפעולות המסוכנות הבודדות של הצמד הזה הגיעו רק כאשר היה להם שטח בין קו הקישור להגנה. 

הקבוצה מעיר היהלומים קיבלה שיעור מהפועל ב"ש. ברגע שפתאום הקבוצה מהשרון התקרבה למאבק על כרטיס לאירופה, והיה לה באמת על מה לשחק, היא נחשפה במערומיה. נכון, אומנם התבוסה הזאת לא תפגע במאומה בעונה הנפלאה של הצהובים שחורים, אבל המשחק היום נתן להם פרופרציה על איפה הם ממוקמים ביחס לטוענת לכתר.