מספיק בן אדם: האופי הפך את נמני לאגדה
אבי נימני כשחקן היה שחקן שמסביב לראש שלו היה "בייגלה". האוהד שהפך לשחקן, אבל לא שכח מאיפה הגיע. הוא לימד את האוהדים מה היא נאמנות, הרבה לפני שכל אחד חשב על האקזיט לאירופה. יום הולדת לאחד מהגדולים אי פעם שלבשו את החולצה הצהובה
![אדם שמסמל את האתוס של מכבי ת"א (אלן שיבר)](https://img.mako.co.il/2017/04/26/689033_C.jpg "אדם שמסמל את האתוס של מכבי ת"א (אלן שיבר)")
כמה מותגים יש בישראל? כאלה שאפשר להזדהות איתם שנים ארוכות מבלי לחשוש שאופיים ישתנה? בעידן המודרני, התמסחרות היא לא מילה גסה. בטח ובטח בענף כמו הכדורגל, ועוד יותר בטח במדינת היהודים שבה כל כדורגלן מצוי מגיל 16 ואביו חושבים כבר במושגי הייטק, ורק רוצים לעשות "אקזיט" לאירופה.
גם היום, לא צריך לחשוב יותר מדי כדי להבין שהמותג הכי חזק בכדורגל הישראלי, שלא יהיה כמותו לפחות עוד שנות דור, הוא החיבור בין מכבי תל-אביב לאבי נמני. אז נכון, נמני פרש ממשחק פעיל כבר אי שם בשנת 2008, ובמערכת של מכבי הוא כבר לא משנת 2011. אבל עדיין, תהיו איתי כנים. מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש שאתם צופים באבי נמני בטלוויזיה, שומעים אותו מתראיין ברדיו, או רואים תמונה שלו בעיתון, אם לא הקישור הישיר למכבי תל-אביב?
יש דברים שלא ניתן להפריד ביניהם. כמו הקשר של אמא לבן, ככה זהו הקשר של אבי נמני למכבי תל-אביב. הקשר הזה לא יסתיים לעולם, הוא הרבה יותר מעוד שחקן ששיחק במכבי. אני לא מדבר רק על ה-174 שערים במדים הצהובים במסגרת הליגה ועוד עשרות רבות בשאר המפעלים, ואני גם לא מדבר על היותו שחקן מצטיין שנשאר גם בזמנים הקשים שכולם נטשו את הספינה, וזה בכלל לא קשור למסירות העומק שעד היום אין להם תחליף וההטעיה המפורסמת שכולם מכירים, אבל עדיין נופלים בה בפח בזה אחר זה, וגם ממש לא על רגל שמאל הקטלנית שהכניעה רבים וטובים וגרמה לעשרות אלפים מדי שבוע פשוט להיות מאושרים.
יש שם משהו אחר, שגורם להכל להתנקז לאדם אחד, עם אישיות שאין שניה לה ויחד עם השם האגדי של מועדון מכבי תל-אביב פשוט מביאים עוצמה אמיתית שקשה להסביר במילים. זה הרבה יותר מזה. אוהד מכבי תל-אביב בשנים שאבי נמני שיחק בהן, ולא משנה מה דעתו עליו, לא יכול להתכחש לעובדה שהאדם במו רגליו ונשמתו גרם לו להכי הרבה רגעי אושר ולרוב גם להכי רגעי גאווה.
כי רק ששמים לב לפרטים הקטנים, אפשר להבין כמה גדול בן-אדם יכול להיות. החולצה שתמיד הייתה במכנסיים, ונעלי הכדורגל שתמיד היו שחורות והלב, הלב שאף פעם לא שיקר. הוויתור העצמי הוא לא ערך במושגים של אדם כמו אבי נמני, וזה בדיוק מה שחיבר אותו אל מכבי תל אביב שביחד יצרו כוח הרתעה מושלם גם בשנים שמכבי פחות הצליחה.
שמעון קורק האגדי זכה לבטא את זה כשאמר בזמנו שמכבי לא הפסידה שקל על אבי נמני, אלא רק הרוויחה. ואם לפשט את המשפט הזה, אז אפשר לומר שהיא לא הרוויחה רק כסף ממנו אם מוציאים לרגע את החישוב הכלכלי מהמשוואה.
היא הרוויחה דור שלם של אוהדים שלמדו מהו ערך נאמנות, ערך כבוד הדדי וערך של אמת. אבי נמני נתן את כולם והיווה מודל לחיקוי לא רק לילד צעיר שלבש את החולצה 8, שרצה להיות שחקן כמוהו, אלא הרוויחה אוהד שהוא בעצם אדם שהבין שכדי להיות גדול באמת לא צריך להיות מצועצע עם תסרוקות משונות כל שבוע על הראש ולא צריך לחגוג שערים עם תנועות ילדותיות צריך פשוט להיות פשוט, ואבי נמני פשוט הוא אבי נמני, וזה מה שעשה ועושה אותו לאדם שהוא גם על הדרך שחקן כדורגל מעולה להכי גדול בישראל. אי פעם.