אחרי שלוש עונות בהפועל ב"ש, במהלכן חגג שתי אליפויות ברציפות וחווה מסע אירופי נהדר, אובידיו הובאן חתם בקלוז' הרומנית ונפרד באופן סופי מאנשי האלופה. הוא הגיע ארצה למספר ימים על מנת להיפגש בפעם האחרונה עם השחקנים ואנשי המועדון ולאחר מכן יחזור חזרה למולדתו כדי להתחיל פרק חדש בקריירה שלו.
"אני עכשיו בדירה שלי בב"ש, מסתכל על העיר, ולא מאמין שאני עוזב", פתח ואמר הובאן לערוץ הספורט. "זאת הרגשה לא טובה לעזוב, אבל אלה החיים של כדורגלן, לפעמים החיים טובים ולפעמים פחות. אם הם לא רוצים ולא מוצאים פיתרון, מה אני יכול לעשות?"
כידוע, הובאן לא החזיק בחוזה לעונה הבאה ואנשי ב"ש ביקשו ממנו לחכות מספר ימים על מנת למצוא פיתרון למכסת הזרים. המטרה הייתה לנסות ולאזרח את וויליאם סוארס, שחוזהו הגבוה היה צפוי להקשות על מציאת קבוצה חדשה. אלא שהובאן חשש שמא יפספס את ההצעה מקלוז' והבהיר שהוא לא יכול להמתין עוד.
"האמת שבהתחלה הרגשתי שהם לא באמת רוצים אותי, אבל אחרי זה הבנתי שהם באמת מנסים למצוא פיתרון ולהשאיר אותי. דיברתי עם אסי (רחמים, ש.א) והוא בן אדם טוב, בכלל יש אנשים טובים בב"ש, אבל בסופו של דבר אתה חייב לקחת החלטה ולחתוך את העניינים. אני יותר מאוכזב מאשר כועס וזה נורמלי להרגיש ככה כשאתה רוצה משהו ולא משיג אותו", הסביר הקשר. "יכול להיות שהם עשו טעויות בעבר והחתימו יותר מדי זרים, אבל זה לא באחריותי ולא ענייני. יש לי ניסיון בכדורגל, ואני יודע איך להיפרד יפה מקבוצה".
"אני באמת אוהב את החיים כאן בב"ש. רציתי להישאר, טוב לי כאן, אני מאושר, היו לי רגעים טובים. האוהדים של ב"ש הם האוהדים הכי טובים בישראל ורציתי להישאר איתם לפחות עוד עונה, אבל לצערי זה לא אפשרי. אני אמשיך לשחק כדורגל גם אם לא אהיה כאן", המשיך הרומני בן ה-34.
איך אתה מסכם את שלוש השנים שלך בב"ש?
"השנים האלה היו מדהימות. התחברתי למועדון הזה, אני מרגיש שהם כמו משפחה, יש לי חברים טובים פה. אני אגיע לבקר, לראות משחקים, אני אהיה מאוד שמח להגיע כמה שיותר".
הרגע המאושר ביותר?
"ללא ספק כשלקחנו את האליפות הראשונה, אחרי שהמועדון חיכה לזה 40 שנה. אפילו עכשיו אין לי את המילים לתאר איך הרגשתי אז, זאת הייתה גם האליפות הראשונה שלי בקריירה. העיר חיכתה לזה כל כך הרבה זמן, והיה מאוד דרמטי במחזורים האחרונים, כך שזו הייתה הרגשה מיוחדת. באליפות השנייה גם הייתה כמובן הרגשה נהדרת, אבל ההרגשה הכי טובה הייתה שלקחנו את הראשונה".
הרגע הקשה ביותר?
"הרגע הכי קשה שלי היה כשבנצי נפטר (בנצי בלומנפלד, אחד מהאוהדים הוותיקים ביותר של הפועל ב"ש נפטר באוקטובר 2016, ש.א). הוא היה כמו אבא שלי, הוא היה מאוד קרוב אליי ואל המשפחה שלי. חגגתי איתו את האליפות הראשונה, והשנייה הייתה בשבילו. אני אעזור למשפחה שלו כל החיים ואהיה איתם בקשר כל הזמן".
מה תיקח מברק בכר?
"היו לי יחסים טובים עם ברק. יש לו המון איכויות, אבל מה שהכי בולט אצלו הוא העבודה הקשה שלו. הוא כל הזמן עובד, לומד, חושב איך אפשר להשתפר כבר במשחק הבא. את הידע שלו ואת העבודה הקשה שלו אקח איתי להמשך. הוא עוד ימשיך להצליח וזה מגיע לו, יש לו רעב בלתי נגמר להצלחה ולהישגים. מאמן נבחרת ישראל הבא? למה לא? אם הוא ימשיך ככה זה יגיע לו".
למי הכי התחברת?
"ברדה בשבילי הוא בחור מיוחד. יש לו נשמה ענקית, הוא עוזר לכולם, הוא מנהיג, הוא קפטן אמיתי והוא בחור טוב. הוא לא רק שחקן טוב, גם מחוץ למגרש הוא מנהיג אמיתי. אני בטוח אשאר איתו בקשר כל החיים. מאור בוזגלו? אני מאוד עצוב בגלל הפציעה שלו. הוא אמור היה לחתום במועדון גדול, לקבל חוזה טוב ולצבור עוד ניסיון, אבל אז הגיעה הפציעה. מאור שחקן נהדר, היה לי כיף לשחק איתו, היו לי איתו רגעים טובים. הוא בחור חזק, אני מאמין שהוא יחזור חזק יותר ורעב יותר להוכיח לכולם".
"כן, כמובן שדיברתי איתה. לא הייתי בחיים במועדון שהבעלים הוא אישה, בהתחלה זה היה מוזר, הרי נשים בכדורגל זה לא אופייני, אבל זה דבר טוב, תראו לאיזה הישגים הגיע המועדון. היו לי יחסים טובים איתה, אני מכבד ומעריך אותה ואני חושב שזה הדדי".
ב"ש תמשיך לשלוט בכדורגל הישראלי?
"אני מאוד מקווה שכן. אם אתה לוקח שתי אליפויות ברציפות, אתה חייב לקחת גם את השלישית כדי להמשיך. אני שמח בשבילי שאני הייתי אחד מאלה שלקחו למכבי ת"א את האליפות אחרי שלוש אליפויות. מכבי ת"א זה מועדון טוב עם היסטוריה, אבל בשלב הזה הפועל ב"ש טובה יותר".
