אין מישהו בהפועל ת"א שירצה לזכור את העונה הזו. בעונה של חילופי מאמנים, לא מעט שחקנים ואינספור בעיות כלכליות וניהוליות, האדומים נושרים לליגת המשנה 28 שנה אחרי הפעם האחרונה שזה קרה להם. רגע אחרי שנחרץ גורל המועדון לפתוח את העונה הבאה בליגה הלאומית, חילקנו ציונים לשותפים לעונת הירידה - החל מהשחקנים ועד המאמנים.
אריאל הרוש - 7. למרות מצבה של הקבוצה, עונה טובה מאוד עברה על שוער הפועל ת"א, כשבמהלכה חזר למעמד של שוער בכיר בליגה והרבה האמינו כי יעמוד בשער הנבחרת במשחק מול ספרד. השוער אמנם אחראי על כמה מהשערים שקבוצתו ספגה, אבל גם יוכל לקחת איתו מהעונה הזאת גם כמה הצלות גדולות וכמה נקודות שהעניק במו ידיו לחבריו.
אייל משומר- 5.5. המגן הוותיק שהגיע ברגע האחרון של חלון העברות, הפך להיות באנקר בהרכב ועזר לייצב את ההגנה האדומה. תוסיפו לו שני בישולים קריטיים בהופעת הבכורה שלו באדום במשחק מול מ.ס אשדוד לקראת סוף הליגה הסדירה ותקבלו תפוקה לא רעה בכלל.
עופר ורטה- 5. כנראה החלק החלש בהגנת הפועל ת"א בחלק הראשון של העונה. למעט השער החשוב מול אשקלון בסיבוב השני, לא הבריק במיוחד.
אוראל דגני - 7. הבלם שחזר בקיץ לקדנציה שנייה בהפועל ת"א, הפך במהלך העונה להיות המנהיג של החוליה האחורית. הוא גילה יכולת טובה במרבית חלקי העונה, אך נפצע בתזמון רע מבחינת האדומים לקראת סיומה.
אדי גוטליב - 6. חווה עונה טובה מאוד ולא בכדי מכבי ת"א חיזרה אחריו בחלון העברות של ינואר. מעבר לתרומתו בהגנה, הוא כבש שלושה שערים. למרות שלא התאמן במשך חודשיים והיה בנתק מהקבוצה בעקבות הליך הבוררות שניהל נגד המועדון, הוא חזר לעצמו. לולא המאבק המשפטי, שהוציא אותו קצת מפוקוס, ייתכן והיה מקבל ציון גבוה יותר.
עמית ביטון - 5. הבלם הצעיר שהגיע בהשאלה מהפועל ב"ש בחלון העברות, הוא ללא ספק הפתעה נעימה. להוציא שני משחקים (מול בית"ר ירושלים והפועל חיפה) בהם גילה יכולת חלשה, ביתר המשחקים הראה שיש לו הרבה כישרון, קור רוח ופוטנציאל. בלם עם עתיד.
גל שיש - 4.5 שחקן הבית שחזר בינואר בשנה שעברה, הפך לבאנקר בהרכב של הפועל ת"א החל מחודש ינואר האחרון. אין ספק שהוא נתן את כל כולו למועדון וגילה שיפור ביכולת במהלך הסיבוב השלישי, אך עדיין לעיתים סבל מחוסר יציבות.
אביחי ידין - 6.5. למרות המצב של הקבוצה, הקפטן ללא ספק חווה את העונה הטובה בקריירה שלו מאז הדאבל ב-2010. "הגרזן" שימש לא רק כמנהיג בחדר ההלבשה אלא כמובן גם על הדשא, השרה שקט על חבריו ותרם מקצועית באופן משמעותי. יחד עם הרוש, הקשר הוביל את חדר ההלבשה והצליח לשמור על אחדות ושפיות באחת מהעונות הקשות שידע המועדון.
בן רייכרט - 4. אולי אכזבת העונה של האדומים. לאחר העונה שעברה בה גילה יכולת לא מרשימה, שיוחסה בעיקר למעברו ממכבי תל אביב ולתג המחיר האסטרונומי של מיליון היורו, במועדון ציפו שהעונה הוא יתבגר ויצליח להוביל את הקבוצה. בפועל זה לא קרה, כשהוא נע בין הספסל להרכב ברוב שלבי העונה. הוא נמצא לרוב בפנקסי השופטים יותר מאשר בדפי הסטטיסטיקה וזה אומר הכל לגבי העונה שעבר.
חסן אבן זייד- 4. הקשר שהגיע בינואר מבני יהודה לא הצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב ואיכזב בעיקר בכושרו הגופני.
מוטי ברשצקי - 6.5 הקשר שהיה מטאור בליגה הלאומית והגיע בינואר מהפועל ר"ג כהשקעה לשנים הבאות, גם התגלה כהפתעה נעימה במיוחד. הוא אחד מהשחקנים החשובים והיצירתיים בחלק ההתקפי, קר רוח ומוכשר. צלח בגדול את המעבר מהליגה השנייה לליגת העל וסיפק לניסנובים סיבה טובה לחיוך על כך שהחתימו אותו על חוזה ארוך טווח.
עומרי אלטמן- 6.5. הכישרון הגדול ביותר במועדון, אך אולי גם אחד הנפגעים הגדולים מהבלאגן שנוצר במועדון. מלך השערים של הפועל ת"א העונה עם שבעה שערי ליגה, אולם הנדנדה שעבר בין הישארות לעזיבה פגעה ביכולתו בשליש האחרון של העונה, בה גילה לא מעט אנוכיות.
ג'ון צ'יבויקה- 5.5. להוציא הבלחות חד פעמיות ושלושה שערים חשובים, ברוב המשחקים החלוץ היה די אנמי ולא השפיע יותר מדי.
טוטו תמוז - 4.5. כמה ציפיות היו מהחלוץ עם הגעתו לחודורוב. עם זאת, צריך לשים את הדברים על השולחן ולהזהיר שתמוז הגיע להפועל ת"א אחרי שלא שיחק כדורגל כחצי שנה ועם עודף משקל. גם בהנהלה וגם בצוות המקצועי ידעו שהחזרה שלו לעניינים תיקח זמן. נכון, שער אחד בלבד זאת לא התפוקה שחשבו שייתן ותרומתו הייתה לא משמעותית, אבל מצד שני, הוא נכנס למשטר אימונים, עבד קשה ונתן את הכל על המגרש. עם הכנה נכונה, הוא יוכל להתחיל לחזור לעצמו בעונה הבאה.
ג'וזף גנדה - 5. השחקן הצעיר שהגיע לאחר סגירת חלון העברות, הראה פוטנציאל עם שני בישולים ושער בדקות מוגבלות, כאשר הוא עולה בעיקר מהספסל. כישרון שעם עבודה נכונה יוכל להגיע רחוק.
שחר הירש - 5. החלוץ הגיע ללא כושר משחק, אך השקיע הרבה ועבד על המגרש. באמתחתו גם שער השוויון הקריטי מול הפועל חיפה, שהעניק נקודה יקרה וחשובה להפועל ת"א.
סער בנבנישתי - 4.5. עוד רכש מבני יהודה שלא הצליח להשפיע יותר מדי והסתפק בעיקר בהופעות כמחליף.
איציק שולמייסטר ושי אליאס - שני שחקני הנוער נקראו לדגל בעיקר בתקופת ההקפאה וחוסר הוודאות סביב הסגל. הם לקחו את ההזדמנות בשתי ידיים והראו שיש פוטנציאל בקרב שחקני הבית.
אלי גוטמן- 2. בנה קבוצה שהייתה רחוקה מאוד מהציפיות שהעמידו בתחילת העונה. כשראה שהדברים לא מסתדרים, נטש את הספינה ומינה את גיא לוזון למאמן את הקבוצה ואת עצמו העביר לתפקיד המנהל המקצועי. בתפקיד החדש, למרות הצהרות גדולות על כך שיבנה תכנית אסטרטגית ארוכת שנים שתחזיר את המועדון לצמרת הכדורגל, הוא לא באמת השפיע, מיעט להגיע לחודורוב ולאט לאט נעלם. לא פלא שכשקבוצת ניסנוב רכשה את המועדון, גוטמן היה אחד מהראשונים להיפרד ממנו.
גיא לוזון- 4. למרות אינספור תשבוחות שקיבל בתקופה שהיה מאמן הפועל ת"א, באמתחתו 35 אחוזי הצלחה בלבד בליגה. לזכותו יאמר כי היה צריך להוביל את השחקנים באחת מהתקופות הקשות שידע המועדון (ההקפאה), בה שרר חוסר הוודאות הגדול והשחקנים לא קיבלו משכורות מלאות. באותם ימים העידו בהפועל כי לולא לוזון, הקבוצה הייתה מתפרקת ומתרסקת. הוא בהחלט היה נקודת האור של השחקנים והמועדון בתקופה הקשה, אך כשלו נהיה קצת יותר קשה וכשסכנת הירידה הפכה לממשית, הוא בחר לעזוב כדי שהכתם, חלילה, לא יתווסף לו לרזומה.
מנחם קורצקי - 4.5. מצד אחד, קורצקי הגיע למועדון בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. הוא בא אחרי שהורדו תשע הנקודות, הקבוצה הייתה במקום האחרון, הבלגאן סביב הסגל חגג והוא היה צריך לא רק להרים שחקנים שהיו שבורים לגמרי, אלא תוך כדי תנועה גם לבנות קבוצה חדשה וגם לאסוף נקודות במסע ההישרדות. מצד שני, גם קורצקי יודע שהוא עשה טעויות בדרך בבחירת הרכבים ובניהול משחקים. ניצחונות על בית"ר ירושלים ובני יהודה בסיבוב השני היו גורמים לאדומים להגיע במצב אחר לפלייאוף התחתון. בנוסף, ניצחונות מול הפועל חיפה ואשדוד בפלייאוף היו נותנים ראש שקט לקראת המשחק הגורלי מול אשקלון. השורה התחתונה היא שקורצקי לא השיג את המטרה שלשמה הגיע - להשאיר את הקבוצה בליגה.
