בזמן שכולם מתעסקים בבאר שבע ובמכבי ת"א, סימני השאלה בסכנין גדלים מיום ליום. בין הכבוד שנרמס על ידי מכבי ת"א וערן זהבי ועד הכבוד שעלול להרמס במידה שבשמה של הקבוצה ידבק המושג שמתגלגל לכולם על הלשון: "פתיחת רגליים". ברחוב הסכנינאי הדברים ברורים מאוד. אם סכנין, רחמנא ליצלן, תפסיד לבאר שבע ומכבי ת"א תיקח אליפות בעזרתה, העיר תוכתם. מבחינתם, סכנין צריכה לבוא ולהלחם, אבל לא ממש לנצח.
העלבון שהטיח בהם ערן זהבי התיישב בדיוק על הנקודה הכל כך כואבת בסכסוך הישראלי-ערבי, ודווקא אחד השחקנים האוהבים במגזר, הפך למוקצה ולסיבה טובה "להפסיד". אוהדי באר שבע, שהגיעו עד לגליל בחיפוש עיקש אחר כרטיסים למשחק, התקבלו פה בחום והם מבחינתם, מצצו את פית הנרגילה ארוכות כדי להרגיע קצת את העצבים.
אבל האווירה ברחוב הסכנינאי לא הצליחה לזלוג אל תוך כותלי דוחא. מרגע ששמעו בסכנין את הטענות על הפסד מכוון, נראה שכל הקוצים חזרו לרגליים, שכבר פשטו את הנעליים והכינו את עצמן לחולות הים. רן קדוש, שכבר עמד בסיטואציה הזו ב-2010, כשמנע ממכבי חיפה אליפות בבלומפילד ושלח אותה להפועל ת"א, חוזר שוב לכותרות ונהנה מאור הזרקורים. יוסי אבוקסיס שינה מיד את ההרכב הפותח, הכול כדי ש-"לא יגידו" וכדי לשמור על תדמית הווינר, וויאם עמאשה שכבר ראה שלוש קבוצות חוגגות מולו אליפות לא רוצה לחזור לאותה הפינה, ויובל אבידור מקווה שמכות החשמל יתנו לו סוף סוף את השער המיוחל. מי יודע, אולי הוא יעשה אייל משומר, ואחרי כל כך הרבה זמן בלי כיבוש, ישלח אליפות לתל אביב.
