לא זכור לי, בשום קבוצת כדורגל בעולם, ששעתיים לפני משחק מודיעים על סיום דרכו של מאמן שזכה בשלושת התארים. אבל במכבי תל אביב כמו במכבי תל אביב, כל דבר הוא חדש ובקבוצה בטוחים שעשו - שוב - את הטוב ביותר.
מסיבת העיתונאים עם פאקו נקראה "דרמטית", אבל אחרי ששמענו את המאמן, מרטין ביין וג'ורדי קרויף - עדיין לא קיבלנו תשובה לשאלה למה פאקו באמת עוזב. איך זה שאם הכל כל כך טוב, ושנה אחרי שנה זוכים באליפות, בכל קיץ מחליפים את המאמן? התרגלנו שמכבי היא הקבוצה הטובה בישראל ולא חשוב מי המאמן, והתרגלנו שג'ורדי קרויף מקבל מחמאות וליקוקים מכאן ועד הודעת חדשה, אבל למה אוסקר גארסיה, פאולו סוזה ופאקו עוזבים אחרי שנה אחת של הצלחה?
אז נכון, אוסקר עזב כי פחד מהטילים - וזכותו - אבל העזיבות האחרות לא מובנות. אם הייתי פאקו, הייתי אומר במסיבת העיתונאים משהו שאין סיכוי שנשמע אי פעם במכבי. "אני רוצה לאמן, אני רוצה לקבוע, אבל במכבי ת"א יש מנהל ספורטיבי שרוצה לקבוע בעצמו, ולי זה לא מתאים". אין סיכוי שנשמע דברים כאלה מפאקו או סוזה, כי החבר'ה האלה אירופים, לא מלכלכים אחד על השני, ונותנים הרבה כבוד באמירות כמו "יוצאים לדרך חדשה". זאת לא הפרובינציה שלנו, כשפה אחרי שברק בכר ואלישע לוי עוזבים יש כותרות שליליות. זאת מכבי ת"א, לטוב ברוב המקרים, ולפעמים לרע.
עכשיו נשאלת השאלה האם זה טוב להכין קבוצה לליגת האלופות עם מאמן חדש בכל שנה. קחו דוגמא: האם המאמן החדש, שבטח נשמע עליו בקרוב, הוא זה שרצה את הבלם טל בן חיים? בואו נניח שיגיע מאמן ויגיד "אני לא מחזיק מהבלם הזה". יש לו ברירה? ג'ורדי קבע את הסגל, ואיתו צריך לצאת לדרך. אם יזכה באליפות בישראל וייכשל באירופה, ההולנדי יגיד בכל מקרה שעמד במטרות. תל אביב.
כולנו כבר הבנו שבמכבי זה בכלל לא חשוב מי יאמן, כי קרוב לוודאי שהקבוצה תזכה באליפות, ועכשיו נשארנו עם ליגת האלופות שם עד היום מכבי נחלה כישלונות. במהלך השנה היו ביקורות כלפי פאקו, ודיברו על כך שהקבוצה היא הטובה ביותר - אך לא מראה זאת על כר הדשא. פאקו היה בשלו: שלושה קשרים מאחור, החזקת כדור וערן זהבי חלוץ מרכזי - כשעל הספסל ארבעה חלוצים מצויינים. אבל פאקו היה בשלו, וכולם אמרו 'מה אתם רוצים - הוא זכה בשלושת התארים'. בנוסף בשיחות על בסיס יומי עם אוהדי מכבי הבנתי שרובם לא מתרגשים מהסגנון של הקבוצה, ובאמת זו לא הייתה מהאלופות המרגשות בהיסטוריה - אבל שוב, מה זה חשוב? העיקר שיש שלושה תארים.בטור הקודם שכתבתי היה מוזר לאנשים איך שיניתי את דעתי. איך במהלך העונה כתבתי שאם מכבי רוצה להצליח באירופה היא צריכה להחלי, את פאקו, אבל בסיום כתבתי שהוא צריך להישאר? מי שחכם יבין שאין כאן ניגודים: במשך העונה טענתי שמכבי לא משחקת מספיק התקפי, ובליגה שלנו היא מזמן הייתה צריכה להיות אלופה בפער גדול. ואז הגענו לסוף העונה, וקיבלנו הודעה שג'ורדי קרויף ממשיך בתפקיד, אבל שום מילה על המאמן. כאן בעצם מכבי הודתה בטעות, פעמיים: גם בכך שפאקו לא ממשיך כי במועדון לא היו מרוצים מיכולת הקבוצה, ומהצד השני, מאמנים לא יכולים לעבוד במכבי, כשמכתיבים להם הכל מלמעלה.
ואם כבר מכבי ושינויים. היום שמענו שטל בן חיים יצטרף כדי לחזק את ההגנה. קרויף ממשיך בשלו: הוא לא מסוגל להביא זרים טובים, אז הוא מכוון לישראלים האלה. בן חיים בהחלט יכול לעזור, אבל קיים סימן שאלה גדול אם הוא יכול לעצור חלוצים ברמה גבוהה באירופה. גם רועי קהת, שהיה אמור להגיע, היה יותר רצון להחליש את ק"ש מאשר לחזק את מכבי - וזה בעצם התפקיד של ג'ורדי.
מי שמכיר את בן חיים יודע שהוא סוג של מנהיג שרוצה שהכל יעבור דרכו. הוא חייב יהיה להתאים את עצמו למכבי החדשה, כי כשהוא שיחק בקבוצה, זה היה מועדון שכונתי והיום הוא צריך ליישר קו עם אירופה, ערן זהבי, גל אלברמן וכל היתר שגם להם יש מה להגיד. אם בן חיים לא ישנה את הגישה, ויחשוב שהכל מגיע לו, יכולות להיות לו לא מעט בעיות במכבי תל אביב.
